אדלשטיין באולפן ynet. "מתקדמים במנות החיסון השניות"
(צילום: אבי חי, משי בן עמי)
שר הבריאות יולי אדלשטיין הרגיע את החששות מפני עיכוב במבצע החיסונים, ואמר היום (ה') באולפן ynet: "אין שום עיכוב. לא יהיה אף רגע באף יום במדינת ישראל שלא יהיו אצלנו במקררים מספיק זריקות למנות החיסון השניות, אלא אם נגיע לחצי מיליון מתחסנים ביום". הוא ציין כי מה-10 בינואר, אז יחלו לתת למתחסנים את המנה השנייה, עד 1 בפברואר, לא יחוסנו אוכלוסיות חדשות - כלומר למשך שלושה שבועות.
עם זאת, הוא לא תולה תקוות בסגר הנוכחי - שאותו הוא לא מכנה כך אלא "הגבלות". לדבריו, "בוודאי שלא נגיע באמצעותו ל-1,000 מאומתים ביום, אנחנו כבר שלושה ימים עם יותר מ-5,000".
הוא ציין כי יבקש להחמיר את ההגבלות, אף שאתמול אמר בנוגע להידוק הסגר כי "זה לא אפשרי פוליטית". בנוגע למערכת החינוך, לצד ההחמרה הוא אמר כי בכוונתו לבקש את חזרת הלימודים בבתי הספר לכיתות י"א-י"ב, גם ביישובים אדומים.
"זה ייקח זמן, בתחילת פברואר כנראה תתחיל ההתחסנות בכלל האוכלוסייה", המשיך שר הבריאות, "גם אנחנו הופתענו מההיענות הנהדרת של המתחסנים, מיכולות העל של קופות החולים בשטח ושל בתי החולים", ציין בהתייחסו לסיבה האפשרית לעיכוב במתן החיסון לכולם - לאחר שמנכ"ל משרדו פרופ' לוי אמר בשבוע שעבר כי מבצע כזה יחל בעוד שבוע עד עשרה ימים.
על החיסונים שצפויים להגיע הוא סיפר: "אנחנו אמורים לקבל בחודשיים הקרובים עוד מיליוני חיסונים של פייזר. אנחנו מדברים גם עם מודרנה, נקבל מהם את המנות הכי מאוחר בחודש מרץ. אנחנו מקווים להקדים זאת.
"אנחנו עושים חישובים, נשאיר שולי ביטחון", הוא הוסיף, "לא יכול להיות מצב שבו קשיש בן 80 שלא רצה להתחסן עד כה, לפתע יופיע ולא תהיה לו זריקה. אנחנו רוצים להיות בטוחים, שאם נניח התחסנו מיליון וחצי איש, אז שיש מיליון ו-600-700 זריקות במקרר. לא הסכמים, לא בדרך, לא אולי מחר, אלא במקרר אצלנו".
7 צפייה בגלריה
"בחודשיים הקרובים נקבל עוד מיליוני חיסונים". משלוח חב' פייזר בנתב"ג
(צילום: שמוליק דודפור)
שר הבריאות ציין עוד כי המתחסנים יקבלו פספורט ירוק - שאיתו הם יוכלו לטוס ולחזור לישראל בלי חובת בידוד. "אנחנו עובדים על זה, נצטרך לעבוד עוד על הסכמים בינלאומיים שמדינות יסכימו על כך", אמר.
"תפסיקו לקרוא לזה 'סגר', אלה הגבלות"
"מספיק שנסעתי אליכם הבוקר לאולפן כדי להבין שזה לא סגר גדול", אמר שר הבריאות. "בואו נפסיק לקרוא לזה ככה, סגר, אלה הגבלות. נכון, כמה מהן כואבות כמו בתחום המסחר והחינוך בנקודות אדומות וכתומות. נכון הוא משפיע כי יש פחות מגעים, הציר הוא הרבה יותר ארוך.
"לא אמרתי שזה לא מועיל, אלא שאפשר היה לעשות את זה בצורה הרמטית ומהודקת, ולפרק זמן קצר. בוודאי שלא נגיע באמצעות הסגר הנוכחי ל-1,000 מאומתים ביום. אנחנו כבר שלושה ימים עם יותר מ-5,000", הוסיף, וציין כי בכוונת משרד הבריאות לבקש בשבוע הבא מהממשלה להדק אותו.
- הפוליטיקה חירבה את הסגר?
"בוודאי. זה התחיל בממשלה, הגיע לכנסת, שם בכלל נשארו רק שרידים. אנשים לא רואים את התמונה הגדולה, מכיוון שבא איזה לוביסט, אומר שזה נפגע ולא ייתן לפגוע בהוא, אז יוצאת חצי כותרת".
הוא גם אמר בביטחון: "אני יכול להבטיח שהתחלואה תעלה בשבוע הקרוב. ביקשנו להגביל את ההתכנסויות המשפחתיות, זה לא אושר".
- אז מה תפקיד משרד הבריאות?
"לבוא עם המדיניות הנכונה. תפקיד שר הבריאות הוא להתריע בכל מקום, כולל אצלכם, שהבחירות לעת הזאת יהיו אסון מבחינת המחלה. אם אתם רוצים סיוט מושלם, תחשבו רגע שלא היינו מתחילים את החיסונים עדיין, והיינו עומדים עכשיו מול צונאמי של תחלואה בלי שום מענה"
- אולי החיסון שחרר את הרסן, אנשים מרגישים בטוחים?
"'יהיה בסדר' זו שיטה ישראלית ידועה, גם בלי כל קשר לחיסון. לפני חודש או חודשיים שמענו את אותן הרוחות ואותם הביטויים כשאף אחד לא עדיין לא חלם על כך".
- פעם אחר פעם אתם מציעים כיוונים והם לא מתקבלים. אולי אתם מציעים את אותם פתרונות והממשלה לא מאמינה בהם?
"לא, פשוט אין פתרונות אחרים. בשום מקום בעולם אין פתרון אחר - שיא של מתים בגרמניה, אירופה בסגר".
אדלשטיין טען כי הממשלה לא מקבלת את הצעות משרד הבריאות כי "היא פריטטית וכחול לבן החליטו 'תמות נפשי עם פלישתים'. בכנסת זה בכלל מצב שבו 'רובין הודים' מטעם עצמם נלחמים בכל ניסיון לעצור את התחלואה. זה המצב שאיתו אנחנו מתמודדים".
- ההתנהלות שתיארת של כחול לבן תוביל לתחלואה עודפת ואולי לתמותה?
"בהחלט. ההחלטות הפוליטיות האלה מביאות יותר חולים קשים לבתי החולים, ומתוכם יותר מתים. מה לא ברור פה? אני מפנה אצבע מאשימה כלפי כל אחד שלא נותן לעשות צעדי ריסון משמעותיים, ואני לא מתכוון להתנצל על מה שאני אומר. שייכנסו למחלקת קורונה ויראו איך נראה אדם שמחובר לאקמו או למכונת הנשמה, ואז שידברו על זה שהסגר מיותר".
עוד בנושא הפוליטי, הוא ציין כי "לא חשב אפילו לחצי שנייה על המעבר לגדעון סער, זו דרך לשום מקום". עם זאת, הוא צפה כי "בבחירות האלה יהיו להם כמה מנדטים, אין ספק.
"כשהיו לי סיבות לפעמים לריב עם רה"מ לא היססתי לרגע, כשהיו לי סיבות לתת לו מחמאות, גם לא היססתי לרגע", הוסיף, "אז טוב להיות ענייני. אני לא משתנה עם הרוח ולא עם הנסיבות האישיות".
לדבריו, הוא היה רוצה לשוב לכהן כשר הבריאות גם אחרי הבחירות. "אני נהנה מכל רגע. אני מודה שברגע שיהיה לי דרכון ירוק ונעבור 4-5 מיליון חיסונים אצטרך איזה סוף שבוע בלי שכל אחד שעובר ברחוב יביע דעה על הפעילות שלי".
על מצב מערכת הבריאות כפי שחווה בתחילת תפקידו אמר אדלשטיין: "מצאתי אותה לא מרוסקת, אבל רעבה. באתי עם חזה נפוח ואמרתי 'הוספנו 600 תקנים של רופאים ו-2,000 תקנים של אחים ואחיות', ובאמת הוספנו והם באמת נמצאים בבתי החולים - ושם אומרים שיש מחסור בכוח אדם".
על התוספת התקציבית הדלה לסל התרופות אמר שר הבריאות: "בשנתיים שאין בהן תקציב, והגדלנו את סל התרופות, אנחנו צריכים להיות ריאלים. בשיחות סגורות, אף אחד בעולם הרפואה לא ציפה ולא קיווה שנצליח להגדיל".
המאבק על החינוך והביקורת על ועדת החינוך
שר הבריאות סיפר על ההצעה שהוצעה לממשלה בנושא פתיחת מערכת החינוך: "היא הייתה מתחשבת ביותר - הכי קטנים לומדים כי הם לא יכולים ללמוד בזום, י"א-י"ב מתכוננים לבגרויות. באו אנשים חסרי אחריות בוועדת החינוך והפכו את ההחלטה. הם חשבו שהם פותחים את מערכת החינוך, בפועל פתחו חצי וסגרו חצי".
יו"ר ועדת החינוך רם שפע: "החינוך לא גורם לתחלואה"
(צילום: ניצן דרור)
הוא סיפר כי בכוונתו לחזור להצעה המקורית: י"א-י"ב בכל הארץ לומדים בכיתות, גם בערים אדומות - מה שלא קיים היום, שאלפי חבר'ה בגילים האלה לא יודעים מה יהיה עם הבגרויות ומה יהיה עם הגיוס לצה"ל. שישלחו מכתבי תודה לחברי ועדת החינוך", הוא עקץ.
כפי שציין אדלשטיין, עם הכניסה לסגר השלישי, הממשלה קבעה כי מערכת החינוך תפעל באופן חלקי: גנים וכיתות א'-ד' ימשיכו לפעול לפי המתווה הקיים, כיתות ה'-י' ילמדו בבית בכל הישובים, ותלמידי כיתות י"א-י"ב ילמדו לפחות יומיים בבית הספר.
החלטה זו נגעה לכל הישובים בארץ, כולל האדומים והכתומים, ומטרתה הייתה בעיקר לתת לתלמידי כיתות י"א-י"ב ללמוד לבגרויות החורף, מאחר שלמידה מהזום לבחינות אלה הייתה עלולה להשאיר תלמידים רבים מאחור.
ואולם השבוע ועדת החינוך הצביעה נגד החלטת הממשלה - וקבעה כי מתווה הלימודים יישאר כשהיה, שבו הגנים וכיתות א'-ד' ילמדו בכל הערים אך תלמידי כיתות ה'-י"ב ילמדו בבית הספר רק ביישובים הירוקים והצהובים. במצב זה, כשמפת הרמזור מצביעה על יותר מ-50% יישובים כתומים ואדומים, רוב תלמידי י"א-י"ב נאלצים ללמוד בביתם ולא בבית הספר.
כזכור, יו"ר ועדת החינוך רם שפע פנה השבוע לפרויקטור הקורונה פרופ' נחמן אש בקריאה לשנות את ההחלטה בנוגע לכיתות י"א-י"ב, אך כאמור משרד הבריאות מתנגד לכך שתלמידי כל שכבות הגיל ילמדו בבית הספר בשל העלייה הכללית בתחלואה. החלטת ועדת החינוך להשאיר את מתווה הלימודים כשהיה תקפה עד 15 בינואר, אז תוכל הממשלה תוכל לדון אם לשנותו.
בנוגע לאכיפה אמר אדלשטיין: "לי אין רופאים או אחיות לשלוח לאכוף. אכיפה זה ראשי רשויות, משטרה. אני לא מבין איך מצד אחד ראש עיר אומר לי 'לא פתחת אצלי תחנה, אין חיסונים ובדיקות', ומצד שני לא שולח פקחים לאכיפת המסחר. המשטרה גם צריכה לעבוד".
הוא הסביר מדוע הוא מתנגד לאפשר טייק אוויי (איסוף עצמי) ממסעדות במהלך הסגר: "זה כמו לפתוח את כל ההסעדה - אנשים בלי מסכות - יושבים אחד ליד השני. מוציאים שולחנות החוצה ויש חגיגה".
- מגבלת התנועה של עד אלף מטרים לא נאכפת, ולא מגבלת ההתקהלות. תבקשו להדק גם כאן?
"לא, יש גבול. משרד הבריאות מביא כל פעם החלטות עם היגיון פנימי רב, ובאיזשהו שלב אנחנו צריכים להבין איפה האחריות שלנו. אני צריך שוטר או פקח שיבדוק אם אני ממלא הנחיות? זו מלחמה של ימין ושמאל? יהודים ופלסטינים? זו הבריאות של כולנו".
