מספר הישראלים שקיבלו את מנת החיסון הראשונה נגד קורונה מתקרב לארבעה מיליון. אבל לצד האופטימיות, ישנו מספר נוסף שמעיב מאוד על המגמה החיובית: 5,368 בני אדם נפטרו בישראל מקורונה. בזמן שהפייק ניוז מסביב לחיסון ולהשפעותיו מתפשט ברשת, רוצים שלושה מבניהם של קורבנות המגפה להסביר למה אין ברירה אלא להתחסן - ועכשיו.
"החיסון יכול היה להציל את אבא"
לפני שהורדם והונשם, ביקש חיים בנימין (56) מבנו לידור לדאוג לכך שיהיה מניין בבית הכנסת. זו הייתה שיחתם האחרונה. לפני כמה ימים הוא כבר הלך לעולמו.
חיים בנימין משפחת בנימין היא משפחה ותיקה ושורשית מעפולה. חיים עבד במשך שנים כנהג משאית והיה מוכר כגבאי המיתולוגי של בית הכנסת אליהו ישורון בשכונת עפולה עילית.
"כל החיים של אבא היו סביב בית הכנסת", סיפר בכאב בנו לידור (23). "בכל בוקר הוא יצא לתפילת שחרית כבר ב-5 בבוקר. תמיד היה הראשון לפתוח את בית הכנסת והאחרון לסגור אותו. אבא היה שליח מצווה שדאג לבית השם יותר מכל דבר אחר. הוא היה בריא לחלוטין. אכל מאוד בריא ולא עישן, עשה ספורט וכושר".
לפני כחודש חש בנימין בכאבי גרון. הוא פנה לרופא המשפחה שלו ונשלח מיד לבדיקת קורונה. זמן קצר לאחר מכן חלתה גם אשתו. שניהם נשלחו לבידוד.
לידור, בנו של חיים: "כל החיים של אבא היו סביב בית הכנסת. תמיד היה הראשון לפתוח אותו והאחרון לסגור אותו. אבא היה שליח מצווה שדאג לבית השם יותר מכל דבר אחר. הוא היה בריא לחלוטין"
"בזמן שאבא היה בבידוד התחילה הידרדרות נשימתית. החום עלה וירד", אמר לידור. "פינינו אותו מיד לבית החולים העמק בעפולה. במשך שישה ימים אבא היה עם חמצן, ואז אחרי כמה ימים הפך להיות מורדם ומונשם. הוא נלחם כמו אריה על החיים במשך 24 יום".
"אני קורא לכל הציבור: לכו להתחסן", הוסיף לידור. "זו מצווה דאורייתא. החיסון היה יכול להציל את חייו של אבי. האבסורד הוא שאבא הלך להתחסן ואמרו לו שהחיסונים נגמרו. בזמן הזה הוא נדבק. לכו להתחסן. תצילו את קרוביכם ואת חייכם".
"אורי מתגעגע לאביו בכל דקה"
אמיר אורן באדיבות המשפחה "אני ואחיי איבדנו את אבא כי הוא לא הספיק להתחסן בחיסון השני. אני מבקש מכולם ללכת ולהתחסן, כדי שלא יהיו עוד יתומים", כך אמר אתמול אורי אורן, כמה ימים לאחר שאיבד את אביו אמיר אורן (68), לשעבר סגן ראש העיר נצרת עילית.
אורי, בן שבע וחצי בלבד, לומד בכתה ב' בבית ספר היסודי במושב נהלל. המשפחה מתגוררת בנהלל שבעמק יזרעאל.
אורי, בן שבע וחצי: "אני ואחיי איבדנו את אבא כי הוא לא הספיק להתחסן בחיסון השני. אני מבקש מכולם ללכת ולהתחסן, כדי שלא יהיו עוד יתומים"
"אמיר התחסן בחיסון הראשון והיה אמור להתחסן בחיסון השני", אמרה אשתו, אורנה. "האסון קרה בתפר שבין שני החיסונים. כמה ימים אחרי החיסון הראשון הוא הרגיש רע. שאלנו בקופה למה והם ענו שזה כנראה תופעת לוואי של החיסון. המצב המשיך להיות לא טוב ואחרי כמה ימים הרופא שלו שלח אותו לבית החולים בעפולה. הוא נבדק ומיד נקבע שיש לו קורונה".
"באופן מיידי כולנו נכנסו לבידוד", היא הוסיפה. "הוא היה בבית החולים. ואז, אחרי כמה שבועות, הורדם והונשם. הוא נלחם ממש כמו אריה כדי לצאת מהמחלה הזאת ולהבריא. לאורי מאוד חשוב להעביר את המסר של החיסון, הוא כתב אתמול 'לכו להתחסן, החיסון מציל חיים'. הוא מתגעגע לאביו בכל דקה, הוא מדבר עליו. אחרי שאמיר נמצא חיובי גם אני הלכתי לבדיקה עם המון מתח וחרדה ונמצאנו שליליים".
"אמיר מאוד האמין בחיסון", ביקשה אורנה להדגיש. "הוא היה בין הראשונים להתחסן עוד בסוף דצמבר והמתין בכיליון עיניים לחיסון השני. הוא רצה שכולם יתחסנו. אבל לא הספיק".
"איבדנו את הדבר היקר לנו מכל"
ביום שישי עלו בני משפחת רוזנשטיין לבית העלמין שבכרמיאל לגילוי מצבה לזכרה של רונית, שנפטרה לפני כארבעה שבועות מקורונה. רוזנשטיין, רק בת 60, מתה בבית החולים לגליל בנהריה. בני המשפחה, הבעל משה, הילדים והנכדים, מתקשים לעכל את האובדן.
רונית רוזנשטיין "גם אני חליתי בקורונה", אמר חן (35), בנה של רונית. "אני יודע מה זה הכאבים העזים בגוף, החום הגבוה שלא יורד. אנחנו איבדנו את הדבר היקר לנו מכל, את אמא שלנו. יש לנו עכשיו כלי מדהים. יש חיסונים. זה יעזור לנו לחזור לשגרה".
"רונית הייתה אישה בריאה, סבתא לארבעה נכדים", סיפר בעלה משה. "נכד נוסף שלצערנו היא כבר לא תזכה לראות, אמור להיוולד בכל יום. היא חגגה יום הולדת 60, ואני עמדתי בקרוב לפרוש ממקום העבודה שלי אחרי שנים ארוכות. היו לנו הרבה תוכניות עם הילדים, הנכדים. פשוט לא נתפס האסון שפקד אותנו".
חן, בנה של רונית: "גם אני חליתי בקורונה. אני יודע מה זה הכאבים העזים בגוף, החום הגבוה שלא יורד. אנחנו איבדנו את הדבר היקר לנו מכל, את אמא שלנו. יש לנו עכשיו כלי מדהים. יש חיסונים. זה יעזור לנו לחזור לשגרה"
רונית הייתה במשך שנים עובדת קהילתית במחלקת הרווחה בעיריית כרמיאל וסייעה למשפחות חד-הוריות רבות ברחבי העיר. "מאז שנולדו הנכדים היא הייתה האישה הכי מאושרת בעולם", אמר הבעל. "בחודש דצמבר אורח שהגיע היה ככל הנראה מקור ההדבקה. בהתחלה אני נדבקתי. הייתי חיובי, רונית הייתה שלילית. אבל אז החלו לה כאבים עזים בכיס המרה. היא הובהלה לטיפול בבית החולים, שם אחרי בדיקות נוספות התברר שהיא לקתה בנגיף. 21 ימים היא הייתה מאושפזת. כל חייה היא התנדבה ותרמה. גם במחלקת הקורונה היא סייעה לחולים שהיו מאושפזים שם".
"אני מפציר בכם: קורונה זה לא שפעת. זו מחלה קשה מאוד", הוא הדגיש. "ההידרדרות המהירה, הקושי הגדול בזה שהיא מאושפזת ואי-אפשר בכלל להיכנס לבקר אותה, השעות הקשות בימים הנוראיים שעברו עליה. חובה להתחסן. זה חשוב מאוד. אני קורא למי שטרם התחסן - תעשו זאת".
