קבינט הקורונה שהתכנס במשך כמעט תשע שעות לא הצליח לגבש החלטה בדבר הגבלות נוספות. הערב (יום ג') - בתום דיון שחלק ניכר ממנו הוקדש למחאה נגד ראש הממשלה בנימין נתניהו - אימץ הקבינט את ההצעה של השר גבי אשכנזי להקים צוות בין-משרדי שיגבש מתווה מסודר להפגנות. מתווה זה יוגש לקבינט בדיון שיתחדש ב-11:30 בבוקר. שר הפנים אריה דרעי איים: "ממשלה שתחליט כן להפגנות ולא לתפילות ביום כיפור היא מבחינתי לא ממשלה יהודית ובממשלה כזאת אי אפשר יהיה להישאר".
שר החוץ גבי אשכנזי הציע כאמור להקים צוות בין-משרדי מקצועי בהשתתפות נציגי משרד הבריאות, המשפטים והמשטרה שיגבש מתווה מוסדר שיאפשר הפגנות תחת מגבלות משרד הבריאות ועם יכולות אכיפה על ידי המשטרה.
ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר קודם לכן בקבינט כי "הפארסה של ההפגנות בבלפור חייבת להיפסק". לדבריו, "כולם מבינים את זה. אנחנו בשעת חירום". שר הפנים אריה דרעי אמר בקבינט: "אני לא יכול להסביר לציבור ולרבנים את קדושת ההפגנות. אני מוכן ללכת לרבנים ולהגיד להם שזה פיקוח נפש ולבקש את תמיכתם לקרוא להתפלל במרחב הציבורי. אבל חייבת להיות אחידות בין ההנחיות בנוגע להפגנות לבין התפילות". הקריאות להפסקת המחאות קיבלו חיזוק מפתיע מחבר הכנסת עפר שלח מיש עתיד, שאמר כי "מי שהמטרה יקרה ללבו - צריך לעצור עד סוף הסגר".
11 צפייה בגלריה
"חייב להיות דין אחד לתפילות, להפגנות ולכל שאר ההתקהלויות". נתניהו
(צילום: יואב דודקביץ, עמית שאבי)
לדברי נתניהו, "נמנעתי במשך זמן רב מלהתבטא בעניין ההפגנות. אבל, אחרי ששמעתי את המומחים שטוענים שההתקהלויות הן סכנה עצומה לבריאות הציבור, זו חובתי להתייחס. כל הציבור נדרש לקיים הגבלות, ורק קבוצה של מפגינים מוחרגת מהכלל".
"מותר ללכת לכותל רק אם אתה גר במרחק 1,000 מטר משם", אמר נתניהו, "אבל לבלפור אפשר להגיע מכל רחבי הארץ. חייב להיות דין אחד לתפילות, להפגנות ולכל ההתקהלויות באשר הן. אם לא, הציבור לא יישמע להנחיות, והתחלואה תגיע לממדים איומים".
שר המשפטים, אבי ניסנקורן, אמר בקבינט בתגובה לדבריו של נתניהו כי "צריך להתאים את ההפגנות לסגר, אבל ההגבלות צריכות להיקבע על-ידי צוותי מקצועי ולא בידי הפוליטיקאים שנגדם מופנית המחאה. נתמוך גם במתן סמכויות אכיפה למשטרה כלפי מפגינים שיפרו את ההנחיות, אבל במדינה דמוקרטית לא מונעים מאזרחים את הזכות להפגין". ראש הממשלה החליפי ושר הביטחון, בני גנץ, נמצא בסבב פגישות בארה"ב ולכן לא הגיע לדיון.
הדגלים השחורים הגיבו לדבריו של ראש הממשלה: "מחרב המדינה נתניהו הוא הסיבה שעם ישראל נמצא בסגר. הוא עסוק בטיסות פאר ובניהול משפטו ולא בקורונה. זהו צו 8 לכל מי שרוצה להציל את המדינה - להגיע בחמישי ובשבת הקרובים לגשרים, לצמתים ולשיירות כדי להיאבק בנאשם שמחרב את המדינה".
דבריו של נתניהו קיבלו חיזוק מפתיע מחבר הכנסת עפר שלח מיש עתיד, שקרא היום לעצירת ההפגנות עד לסוף הסגר. לדבריו, "מי שהמטרה יקרה לליבו צריך להגיד עכשיו: עוצרים עד סוף הסגר, ממשיכים בדרכים אחרות. אין דבר יותר צודק ממחאה נגד ראש ממשלה מושחת וכושל - ואין דבר מוצדק יותר מעצירת ההפגנות ההמוניות נגדו ברגע הקריטי הזה".
גם אתמול בממשלה, וגם היום בדיון בקבינט הקורונה שהחל ב-12:00 בצהריים, חלק גדול מהשיחה עסק בעיקר בהפגנות. היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, אמר כי הוא מוכן להגביל את ההפגנות ולקבוע שיהיו בהן קפסולות, אך נתניהו ושרי הליכוד דורשים להפעיל את מגבלת המרחק גם במחאות. היועמ"ש הוסיף כי ניתן היה לקנוס את האנשים שאכלו במהלך ההפגנה, כי אסור להיות במהלכה בלי מסכה.
למעשה, בעקבות הוויכוח על ההפגנות לא ניתן לקבל החלטות הקשורות להגבלות הסגר, ושרים בדיון אמרו כי "נתניהו לקח את הדיון על הקורונה בן ערובה רק כדי לסגור את ההפגנות. יש החלטות גדולות לקבל, אנשים לא יודעים מה יהיה עם העסקים שלהם". לאור העובדה שלא התקבלו החלטות סופיות, הדיונים בקבינט הקורונה ימשיכו גם מחר.
שר החוץ גבי אשכנזי אמר כי "כמו שהחלטנו שיש מגבלות אחרות על חנויות ותפילות, אז ברור שאי אפשר לאפשר הפגנות ולאסור תפילות ולהפך. צריך למצוא את המתווה הנכון לפי גורמי המקצוע. מה שקובע זה בריאות הציבור".
בזמן הסגר: קוראים לתלמידים להגיע לישיבה
כמו כן, לאחר שפרופ' גמזו הציע לסגור את בתי הכנסת, המקוואות ושוק ארבעת המינים, ביקש שר הפנים אריה דרעי את רשות הדיבור ואמר: "אני לא מצליח להבין איך תפילות לא והפגנות כן. אנחנו במצב של פיקוח נפש. אני מוכן לקחת על עצמי לפעול מול רבנים, להוציא פסקים שאסור להיכנס לבתי הכנסת ולמנוע התקהלויות במקום סגור. אני לא מתפלל במקום סגור, אלא רק בחוץ".
"אנשים הולכים להפגין בכל הארץ ונותנים להם לעבור במחסומים", הוסיף. "אני מבין את הבעייתיות, אבל זה לא סימטרי. זאת גזירה לא שווה. זה מסר שקשה להסביר אותו, ואני חושב שהוא בעייתי. ממשלה שתחליט הפגנות כן ותפילות לא - פועלת כממשלה לא יהודית".
"ההגבלות האלה עושות המון נזק, המגזר החרדי רוצה למרוד", אמר דרעי. "אם אתם רוצים שאוותר על תפילות בבתי הכנסת, אז תוותרו גם על ההפגנות". השר לביטחון הפנים אמיר אוחנה אמר כי "צריך לתת דין אחד לכל התקהלות, אחרת המתפללים יפרצו את הכללים". מנגד, שר המשפטים אבי ניסנקורן אמר כי "צריך לדון בכל מקרה לגופו".
בתוך כך, שרים בקבינט הקורונה העלו הערב את סוגיית השבתת הלימודים בגילאים הקטנים וטענו כי הדבר פוגע באפשרות של הורים רבים לצאת לעבודה. שר הבריאות יולי אדלשטיין דיבר על הקושי של ההורים, והשרה מירב כהן מכחול לבן חיזקה אותו.
השרה כהן טענה כי אימהות רבות לילדים קטנים הן נפגעות העיקריות מהמצב, שכן הן לרוב אלה שצריכות להישאר בבית עם הילדים. לדבריה, "נשים רבות מאבדות את עבודתן בימים אלה".
נתניהו: "החלטות - היום או מחר"
ראש הממשלה פרסם מוקדם יותר הודעה שלפיה "אנחנו מנהלים כבר כמה שעות דיונים מאוד חשובים בקבינט הקורונה בשאלה איך לעצור את התחלואה המתפרצת". הוא הבטיח: "נקבל החלטות מאוד חשובות היום - או לכל המאוחר מחר - ואז נביא אותן לכם, אזרחי ישראל".
בדיון, שנמשך כבר משעות הצהריים, דנו השרים גם בהחמרת ההגבלות על המשק - כשעל המוקד היו גם בתי הכנסת וההפגנות. שר הכלכלה, עמיר פרץ, הודיע שהוא מתנגד לכל הגבלה נוספת: "אסור לשנות את ההחלטה שהתקבלה לפני כמה ימים. אם נצא שוב בהחלטות חדשות, ניצור בלבול. מקומות עבודה נערכו להגבלות האלה, והגבלות נוספות ייצרו כאוס".
לדברי פרץ, "הציבור מפנים את ההוראות ומתחיל לבצען. העסקים הקטנים, המפעלים והמערכות הכלכליות התאימו את עצמם. אין סיבה לאחר חמישה ימים לצאת בהוראות חדשות. עלינו כממשלה להשקיע את מאמצנו בעיבוי מערכת הבריאות, ולהגדיל את התשתיות שלה ואת כוח האדם. מערכת הבריאות במבחן הכי גדול, שם אנחנו צריכים להשקיע".
מנכ"ל משרד הבריאות, חזי לוי, ופרויקטור הקורונה, פרופ' רוני גמזו, הזהירו בדיון מפני מחסור חמור בכוח אדם בבתי החולים. מהסקירה של השניים עלה גם כי מערכת הבריאות יכולה לטפל ב-1,500 חולים קשים בכפוף לגיוס 2,500 אחיות נוספות, הכנסת סטודנטים לרפואה בשנים 6-5, החזרת אנשים מפנסיה והבאת רופאים ממערכת הבריאות הפרטית. בתגובה, נתניהו הנחה להפעיל חוק שיאפשר לחייב רופאים ממערכת הבריאות הפרטית להתגייס למאבק בקורונה - גם בניגוד לרצונם.
טראמפ באו"ם: "למצות את הדין עם סין על הקורונה"
(צילום: רויטרס)
שר הבריאות יולי אדלשטיין אמר בדיון כי "שני מנהלי בתי חולים אמרו שניתן לטפל ב-1,500 חולים קשים. זה אומר שהגבול העליון של בתי החולים הוא 3,000 חולי קורונה בסך הכל - כולל הקלים". הוא דחה את ההצעה להקים בית חולים שדה צבאי: "זה לא עניין של בית חולים שדה. חייבים לתגבר את כוח האדם. הרופאים אומרים שיכול להיות שמספר החולים יעלה ואיכות הטיפול תרד. ככה זה ייראה אם נהיה על 1,500 חולים קשים".
בתגובה לסקירת המצב במערכת הבריאות, תקף שר האוצר ישראל כץ: "הממשלה נתנה במאי תרחיש ייחוס של 2,000 מונשמים ועשרת אלפים חולים. איך זה מתייחס לתרחיש הזה?". אדלשטיין הסביר שהיום מנשימים הרבה פחות חולים, לאחר שהתברר כי ההנשמה פוגעת בחלק מהחולים. כץ השיב: "נתנו לכם הרבה מאוד תקציבים, ולא הייתה מגבלה של כסף - וגם לא תהיה".
פורסם לראשונה: 19:56, 22.09.20
