עיר התיירות הפלסטינית מתחילה לשוב לחיים: לפני כשנה וחצי הייתה בית לחם העיר הפלסטינית הראשונה שבה התגלה נגיף הקורונה, שהגיע אליה עם קבוצת תיירים מיוון. בעקבות ההתפרצות שהגיעה לאחר שנה שבה שברה העיר שיא של שלושה מיליון מבקרים בשנה, סגרו ישראל והרשות הפלסטינית את העיר והמעברים אליה והוציאו משם את אחרוני התיירים.
מאז לא פקד את בית לחם, עיר התיירות הפלסטינית, אף לא תייר אחד. אחוזי האבטלה נסקו, בתי המלון נסגרו, מסעדות התרוקנו ורבות מהן פשטו את הרגל וכיכר המולד - שבימים כתיקונם עמוסה לעייפה בתיירים מכל העולם - נותרה שוממת.
לפני שלושה חודשים, עם תחילת מבצע החיסונים ברשות הפלסטינית, החל תהליך בחינת הפתיחה ההדרגתית של בית לחם לעולם. ברמאללה הכינו תוכנית דומה לתוכנית האיים הירוקים הישראלית שמכונה "ג'אהיזין" (מוכנים), ובמסגרתה הותאמו מרכזי תיירות בבית לחם כמו מלונות, אתרים ומסעדות לקליטת תיירים בצורה בטוחה.
במקביל, יזמה ראש מנהלת התיאום והקישור של בית לחם במינהל האזרחי, סא"ל טלי ק. אהרן, כנס שבו השתתפו אנשי עסקים פלסטינים מתחום התיירות וכן נציגים ממשרד התיירות הפלסטיני. בכנס נבחנו הדרכים שבהם תסייע ישראל לפלסטינים להנשים את הכלכלה בעיר, שמתבססת על צליינים ותיירים.
בנוסף, בשבוע שעבר נפתח בפעם הראשונה, בשיתוף משטרת ישראל, מעבר רחל בין ירושלים לבית לחם לכניסה של ערבים ישראלים ותושבי מזרח ירושלים. "בית לחם מהווה מרכז תיירותי חובק עולם ותוסס למדי, הקולט אלפי תיירים, ומהווה נדבך מרכזי בכלכלה הפלסטינית", הסבירה אהרן. "אנחנו פועלים במגוון דרכים לחידוש התיירות הנכנסת לבית לחם מתוך הבנה שמדובר באינטרס משותף - שכן רווחה כלכלית מייצרת ומשמרת את היציבות הביטחונית באזור יהודה ושומרון".
השיא הגיע בשבוע שעבר עם כניסתה של קבוצת תיירים ממקסיקו לבית לחם. מדובר היה בפיילוט ראשון אחרי שנה וחצי שבה נכנסו לעיר 25 תיירים מחוסנים. "כולם התרגשו מאוד כי זו הייתה תחילת הנעת הגלגל", סיפר ל"ידיעות אחרונות" אליאס אל-ארג'אע, יו"ר התאחדות בתי המלון ברשות הפלסטינית. "הם ביקרו בכנסיית המולד ובחנות מזכרות ואכלו במסעדה - הכול לפי התקן החדש של תכנית 'ג'אהיזין'. בחודש הבא הזמנו קבוצת עיתונאים מרומניה שיגיעו לביקור בעיר ואחר כך יכתבו על החוויות שלהם בה. אנחנו מאוד אופטימיים לגבי ההמשך".
התוכנית הישראלית-פלסטינית כעת היא להגדיל בהדרגה את כמות התיירים המחוסנים שייכנסו לעיר ולעודד את ערביי ישראל לשוב ולבקר בה. "אנחנו רוצים לחזור לנקודה שהפסקנו בה ולהשיב את התיירות למה שהיה כאן ערב מגפת הקורונה", הבהיר אל-ארג'אע. "אני חושב שאנחנו יכולים לעשות זאת כי צליינים הם מגזר שקל יחסית להשיב למפת התיירות".