905 ישראלים אובחנו מאז חצות כחיוביים לקורונה. כך עולה מנתוני משרד הבריאות הערב (יום ג'). בסך הכול בוצעו מעט פחות מ-40 אלף בדיקות ושיעור החיוביים עומד עד 2.3%. בבתי החולים ברחבי הארץ מאושפזים 941 חולי קורונה, 586 מהם במצב קשה. מדובר בפעם הראשונה מאז סוף דצמבר שמספר החולים הקשים הוא מתחת ל-600.
208 חולים מחוברים למכונות הנשמה. מאז פרוץ המגפה נפטרו בישראל 6,047 חולי קורונה – תשעה מהם היום. מאז תחילת החודש מתו בישראל 272 חולי קורונה.
עוד כ-8,500 ישראלים קיבלו מחצות את מנת החיסון הראשונה ויותר מ-32 אלף את השנייה. בסך הכול חוסנו יותר מ-55% מהישראלים במנת החיסון הראשונה ו-46.5% קיבלו גם את המנה השנייה.
54.7% מהחולים הקשים הם בני 60 ויותר. 18.9% מהם הם בשנות ה-50 לחייהם ו-13.7% הם בני 40 עד 49. כלומר, כשליש מהחולים הקשים הם בני 40 עד 59. בנוסף מאושפזים 47 חולים בשנות ה-30 לחייהם במצב קשה, ו-19 צעירים בשנות ה-20 לחייהם. מנתוני משרד הבריאות עולה עוד כי ארבע ילדות בנות פחות מתשע, נער ונערה מאושפזים במצב קשה.
יולדת בת 23 מתה מקורונה 10 ימים אחרי אחותה
(צילום: דוברות המרכז הרפואי הלל יפה)
על רקע הירידה במספר הנדבקים אישרה אתמול הממשלה הקלות נוספות למקומות העבודה ובהן: פתיחת חדרי אוכל במקומות עבודה, קיום כנסים ואימון בחדרי כושר לבעלי תו ירוק בדומה לחדרי כושר מחוץ למקומות העבודה. בנוסף, תנאי התו הסגול במשק הוארכו ב-28 יום נוספים עד 14 באפריל.
מוקדם יותר הובאה אל המרכז הרפואי גליל בנהריה נדבקת בת 16, תושבת עכו, במצב קשה ובסכנת חיים. היא סובלת מדלקת ריאות קשה על רקע סיבוכי המחלה והועברה לאשפוז ביחידה לטיפול נמרץ ילדים. בבית החולים הדגישו כי המקרה ממחיש את חשיבות ההתחסנות בקרב נערים בני 16 ומעלה.
בדיון בוועדת הכספים גילה נציג משרד האוצר כי החיסונים שרכשה ישראל עד כה מחברות פייזר ומודרנה עלו כ-2.6 מיליארד שקל. מבדיקת ynet עולה כי מדובר עד כה בכ-15 מיליון חיסונים ולפיכך, כדי לחסן את כל אוכלוסיית ישראל, עובדים זרים ועובדים פלסטינים המועסקים בישראל, ידרשו עוד כחמישה מיליון חיסונים שיעלו בהתאם לכך עוד כ-900 מיליון שקל. לפי האוצר, הצפי הוא להוצאה של 2.5 מיליארד שקל נוספים, שתכלול רכישת מחזור חיסונים נוסף למקרה שיהיה צורך לבצעם כבר בקיץ הקרוב.
בדיון עלה כי 1.349 מיליארד שקל נועדו לממן את המשך הפעלת מערך הבדיקות, החקירות והבידודים "הדורש תקציבים נרחבים", נוכח ביצוע עשרות אלפי בדיקות ביום, והתקציב ישמש לרכש מכשירי בדיקה, רובוטים לביצוע בדיקות, הרחבה של כוח האדם במעבדות, רכש מטושים וריאגנטים לביצוע הבדיקות. ובנוסף לתקצוב במוסדות סיעוד, חינוך במתחמי דרייב אין ובבתים.
