"אם הגדר הייתה אחרת, זה לא היה קורה"
(צילום: בראל אפרים, אבי חי)
מצבו של ראם ג'באלי בן ה-4, שננשך אתמול (יום שבת) על-ידי תנין בחוות "קרוקולוקו" שבערבה, ממשיך להשתפר ומוגדר כעת בינוני ויציב. חנאן, אמו של הילד שהייתה איתו בחווה, סיפרה היום באולפן ynet כי בנה עוד היה בהכרה לאחר הנשיכה: "הוא לא הבין, פשוט לא עיכל". ד"ר דני גולן מהיחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים סורוקה הסביר כי ידו של ראם לא נקטעה, ובשלב זה נאבק הצוות הרפואי כדי שהגפה תחזור לתפקד.
6 צפייה בגלריה
"לא אמור לקרות במקום תיירותי". ראם בחוות התנינים, זמן קצר לפני האירוע
(באדיבות המשפחה)
לדברי חנאן, "לפי מה שאני רואה, המצב של ראם יציב. הוא מונשם ומורדם מאתמול, אבל אני רואה שהוא בסדר. בהרגשה שלי הוא יציב".
לדבריה, "ראיתי את המקרה מול העיניים שלי, אבל כנראה שראם פשוט רצה ללטף אותו או להגיד לו שלום, כי היינו ממש בדרך החוצה. הוא הכניס את היד פנימה, והתנין פשוט נגס בו. המטפלת של אמא שלי משכה אותו החוצה, ואז נוצרה ה'תלישה' הזו".
איך הוא הגיע כל כך קרוב לתנין?
"זו לא פעם ראשונה שאני באיזשהו גן חיות או מקום שיש בו חיות וכלובים. הסבירו לנו ללכת בשביל, ויש גדר שמפרידה, אבל אנחנו ליד הגדר והתנינים ליד הגדר. אין משהו שחוסם יותר, ובגדר עצמה אפשר להכניס יד. לא רק ילד בן 4 יכול. המרחק והצורה שהם עשו את זה לא נכונים ולא בטיחותיים".
הזהרתם את הילד לפני שישמור על עצמו?
"זה יכל לקרות גם בזמן שאני מחזיקה לו את היד. הייתי יכולה להחזיק לו את יד ימין, והוא היה מכניס לגדר את יד שמאל. זה לא עניין של לא שמתי לב או לא ראיתי. הוא כן זז ממני והלך, אני לא אומרת שלא, אבל אם הגדר הייתה מספיק מגודרת או רחוקה, זה לא היה קורה. חד משמעית".
"אני עד עכשיו לא מעכלת את הצעקות", הוסיפה חנאן. "אני מדברת ומתראיינת אבל אני באמת לא בפוקוס, אני מאוד מודאגת. הכל יהיה בסדר, זה מה שאני יכולה להגיד. אינשאללה".
ברשתות החברתיות השמיעו הרבה ביקורת כלפיכם, הגולשים שואלים איפה היו ההורים?
"ההורים היו צמודים לילד כל הזמן. היינו ליד השער ביציאה, והוא פשוט זז לשנייה והלך. בלי שום קשר, אם אני במקום תיירותי ואני רוצה לבלות אני צריכה להרגיש בטוח גם אם אני עוזבת את הילד שלי לשנייה. זו לא רשלנות. ראיתי כל מיני תגובות, כמו של בעל המקום שאמר שהילד רץ. כן, הילד רץ. אנחנו מטיילים והוא בחווה שאמורה להיות בטוחה, במקום מוסדר לתיירים. אני לא אמורה להרגיש פחד ולהיצמד אליו כל הזמן. הייתי שם לידו, אבל בכל זאת זה קרה".
חוות התנינים אתמול, זמן קצר אחרי האירוע
(צילום: בראל אפרים)
דיברת עם הבן שלך כשזה קרה?
"הוא עדיין היה בהכרה, וכל הזמן הסתכל על היד ושאל אותי 'אמא מה קרה?'. הוא פשוט לא הבין, הוא לא עיכל. כשחילצו אותנו במסוק הוא כבר היה מורדם, ועד עכשיו הוא מורדם ומונשם".
"הרבה יותר דרמטי מנשיכת כלב"
ד"ר דני גולן מהיחידה לטיפול נמרץ ילדים בבית החולים סורוקה אמר כי לדעתו "ראם עבר את השלב הקשה ביותר, בטח ברמת הייצוב ואובדן הדם שהיה לו". לדברי ד"ר גולן, "נשארה עדיין שאלה פתוחה לגבי התפקוד של הגפה בהמשך. אני מניח שזה יובהר בימים הקרובים".
התנין תלש לו את היד?
"לא, הוא לא תלש את היד. גם לפי התמונות שקיבלנו, גם מהשטח, גם ממד"א וגם ממה שנראה בחדר המיון, התנין לפת אותו עם הלסתות. כמה עצמות ביד הזו נשברו כתוצאה מכך, והיה ריטוש של הרקמות הרכות, השרירים, העור והרקמות התת-עוריות. למרות זאת, היד לא נקטעה.
"אני לא יודע להגיד מה היה סוג התנין, אבל אין ספק שאת הנזק הוא עשה", הוסיף הרופא. הוא התייחס לכך שעובד בחווה טען שהמקרה דומה לנשיכה של כלב והשיב: "לא, זה בהחלט הרבה יותר דרמטי. צריך לזכור שזה שילוב של ילד קטן עם לסתות גדולות. היו לנו בעבר ילדים קטנים שננשכו על-ידי כלבים גדולים, זה יכול לתת תמונה דומה, אבל קרוב לוודאי שהכוח של הלסתות של חיה מהסוג הזה הוא מאוד עצום. כולנו זוכרים את סרטי הטבע, שתנינים מסוגלים לפגוע גם בחיות הרבה יותר גדולות, כך שזרוע קטנה של ילד נראית משהו מאוד מינורי. העוצמה היא מאוד משמעותית".
הפינוי הדרמטי לבית החולים
(צילום: תיעוד מבצעי מד"א)
מה הסיכוי שהיד הזו תשוב לתפקד?
"אנחנו מקווים לטוב. העצמות שנשברו קובעו, כלי הדם הגדולים נבדקו ונמצאו תקינים. עיקר הבעיה הוא הנושא של הרקמות הרכות - השרירים, התת-עור, שאנחנו מקווים שתהיה להן החלמה יותר טובה. לכן הילד יילקח היום שוב לניתוח - קרוב לוודאי לא הניתוח האחרון - שבו בעיקר ינסו לשקם ולשמר את הרקמות הרכות, שהן יקבעו גם את המשך התפקוד של הגפה הזו. נצטרך להיאזר בסבלנות".
באיזשהו מקום היה פה נס.
"זה נס גדול והרבה תושייה של המטפלת שחילצה אותו. גם הצוות שטיפל בו בשטח ופינה אותו לכאן עשה עבודה יוצאת מן הכלל".
