הממשלה צפויה לאשר ביום ראשון הקרוב את מינויו של עו"ד עמית איסמן, לפרקליט המדינה החדש. בחודשים שחלפו מאז הומלץ פה אחד לתפקיד, בראשית דצמבר 2020, שמר איסמן על שתיקה, אבל השבוע זמן קצר לפני ההודעה הרשמית על המינוי, איסמן פרש בצורה מלאה את החזון שלו לגבי הפרקליטות.
כבר כמעט חצי שנה שאיסמן משמש כממלא מקום פרקליט המדינה. ועדת האיתור בראשות היועץ המשפטי לממשלה ושני שרי משפטים – אבי ניסנקורן ובני גנץ – אישרו וחתמו על מינויו כפרקליט המדינה, אבל העובדה שאישור מינויו עמד על בלימה והיה תלוי בתוצאות הבחירות, גרמה לו כממלא מקום לעבוד מתחת לרדאר.
3 צפייה בגלריה
תיקי המהומות משומר החומות - אחד משיאי הכהונה של איסמן. הצתת ניידת בלוד
(צילום: יובל חן)
אחד משיאי הפעילות של איסמן בחצי השנה הזו היה ניהול ותכלול האכיפה הפלילית, בעיקר בעקבות הפרעות והמחאות האלימות ברחבי הארץ במקביל למבצע "שומר החומות". התיקים רגישים, שכן לצד אכיפה בלתי מתפשרת בכל הקשור לגילויי אלימות קשים ומעשי לינץ', היו גם נושאים שעוסקים בליבת חופש הביטוי אל מול הסתה לגזענות ושיסוי.
במהלך שנותיו הרבות בפרקליטות, ובעיקר כשהיה פרקליט מחוז חיפה, נשא איסמן על דגל את שיתוף הפעולה עם הסנגוריה הציבורית. הוא לא ראה בה "יריבה" אלא מי שמשלימה את האכיפה ואת החקיקה הפלילית.
אבל בשבוע האחרון, זמן קצר לפני ההודעה על מינויו, איסמן דיבר בפומבי. זה היה בכנס במלאת 25 שנה להקמת הסנגוריה הציבורית, ודווקא שם הוא פרש את ה"אני מאמין" שלו לגבי תפקידה של הפרקליטות.
"חובת נאמנות לכלל הציבור"
איסמן שירטט בדבריו את הדומה והשונה בתפקידים של התביעה והסנגוריה. הוא מציין את העובדה שלפי החוק, אם יש ניגוד בין החובות של הסנגור הציבורי ללקוח לבין חובותיו כעובד מדינה – החובות שלו כלפי הלקוח גוברות. זאת משום שהאינטרס העיקרי שצריך לעמוד לנגד עיניו של הסנגור הציבורי הוא טובת הלקוח.
"בשונה מכך, התביעה הכללית חבה בפעולותיה חובת נאמנות לכלל הציבור", הסביר פרקליט המדינה המיועד. "בפעולותיה, על התביעה הכללית לפעול במסירות על מנת לקדם את האינטרס הציבורי כולו, במובנו הרחב והמקיף".
לפי איסמן, האינטרס הציבורי במובן הרחב והמקיף מחזיק בתוכו לא רק את האינטרסים של קורבנות העבירה והצדדים השלישיים, אלא גם את אלו של החשודים והנאשמים. "לא פעם קיימים אינטרסים מנוגדים לכאורה בין המעורבים השונים בהליך. כך, ובאופן מובנה כמעט, קיימם לא פעם אינטרסים מנוגדים בין קורבנות עבירה לנאשמים. אינטרסים המנוגדים לא פעם בצורה קיצונית ודרמטית של שני גורמים משמעותיים שאותם אנחנו מחשיבים, ובצדק, כחלק מהאינטרס הציבורי".
בניגוד לסנגור, שאצלו אין דילמה והאינטרס של הלקוח גובר על שאר האינטרסים, איסמן הסביר שעבודת התביעה מורכבת ומסובכת הרבה יותר. "מבחינתנו כתביעה, האינטרסים המנוגדים לכאורה – קורבנות עבירה ונאשמים – הם שני חלקים המרכיבים את אותו השלם בדיוק".
"מצד אחד, כתביעה עלינו לפעול במלוא הנחישות על מנת להביא להעמדתם לדין של מי שהשתכנענו כי מתקיים סיכוי סביר להרשעתם, וכמובן כי קיים עניין ציבורי", הסביר. "עלינו לפעול ככל יכולתנו, במסגרת החוק כמובן, למצות עד תום את הדין עם אלה שהפרו את החוק. לפעול ללא לאות על מנת להביא להרשעתם של אשמים ולענישתם".
"מהצד השני, לתפיסתי, צדו השני של אותו השלם בדיוק, הן זכויות חשודים ונאשמים ועלינו, כתביעה אחראית, הגונה, ומקצועית, לדאוג ולהבטיח באותה הנחישות את זכויותיהם, בדגש על נקיטת כל האמצעים הנדרשים על מנת למנוע את הסיכון להרשעות שווא".
"אסור לחשוש משינוי עמדתנו - יהא התיק אשר יהא"
לצד הצורך לשמור על האיזונים השונים בתוך האינטרס הציבורי הרחב, איסמן מנה עוד עקרון משמעותי בעבודת הפרקליטות.
דו"ח המבקר: ליווי חקירות ע"י הפרקליטות
(צילום: משרד מבקר המדינה)
"העקרון המנחה את התובע הוא הניסיון להגיע לחקר האמת", אמר איסמן. "חשוב לומר את המובן מאליו בעיני – חקר האמת ולא הרשעה – בדיוק כפי שנהגנו ואנחנו נוהגים מאז ומעולם. חקר האמת כשמו כן הוא – ניסיון שלנו להבין קודם כל ולפני הכל, ככל הניתן כמובן, מהי התשתית העובדתית של המקרה שאנחנו בוחנים".
איסמן טרח להדגיש שהוא מדבר בכלליות כדי שלא ינסו לייחס אותם לתיקים עדכניים, אבל ייתכן שרמז לתיקי האלפים שהוגש בהם כתב אישום נגד ראש הממשלה לשעבר בנימין נתניהו.
"ניהול תיק פלילי הוא אירוע דינמי שיכול להשתנות בכל רגע נתון... אסור לנו לחשוש לשנות מעמדתנו המקורית, יהא השלב אשר יהא, יהא התיק אשר יהא"
"כדי להבטיח הגעה לחקר האמת עלינו לזכור שלא לקבל דבר כמובן מאליו. לזכור שניהול תיק פלילי הוא אירוע דינמי, אשר יכול להשתנות בכל רגע נתון. משכך, עלינו לשוב ולשאול את עצמנו בכל שלב של ההליך – האם לא חל כרסום בראיות המצדיק שינוי מעמדתנו? האם הועלתה טענה על ידי הנאשם שלא נבדקה על ידינו כראוי? האם המצב הראייתי שאיתו יצאנו לדרך עומד בעינו? אסור לנו לחשוש לשנות מעמדתנו המקורית, יהא השלב אשר יהא, יהא התיק אשר יהא".
כפי שהדגיש בהופעתו מול ועדת האיתור, איסמן מבקש לבדוק ולבקר את מהלכי הפרקליטות כל הזמן. "לשוב וללמוד הן מהצלחות והן מכישלונות ומתקלות. כתביעה, עלינו לזכור ולהזכיר לעצמנו בכל רגע נתון את הכוח הרב שאותו העניקו לנו החוק והפסיקה. כתביעה, מוטלת עלינו חובה נוספת וחשובה לא פחות – להבטיח, כמיטב יכולתנו, את תקינותם של ההליך החקירתי וההליך המשפטי".
"לא כל הדרכים להגעה לחקר האמת לגיטימיות ומקובלות"
כדי להגשים את כל אותם ערכים שמנה, איסמן מאמין שעל התובע להיאחז בשני עקרונות: "מצפן, שמראה לו כל העת מהו הכיוון הנכון שבו עליו לצעוד. ומצפון, שמורה לתובע מהי הדרך הנכונה והראויה לצעוד בה, שעה שמן הסתם ישנן מספר דרכים היכולות להוביל לאותה הנקודה. להגעה לחקר האמת יש כללים, לא כל הדרכים לגיטימיות ומקובלות".
"כתביעה עלינו להבטיח לא רק הגעה לחקר האמת, אלא הגעה אליה בדרך שמצד אחד היא נחושה, יצירתית ובלתי מתפרשת. ומהצד השני היא מבטיחה את זכויותיהם של קורבנות העבירה, חשודים ונאשמים כאחד. מלאכת האיזונים הזו היא מלאכה מורכבת המעוררת לא פעם שאלות קשות והתלבטויות מורכבות. עם זאת, וככל שנזכור את עקרון העל שלפיו עלינו לפעול לחקר האמת, גם המורכבות שבדילמות הן בעלות פתרון פשוט ומובן".
בנאומו הטיל איסמן זרקור לעבר אחד האתגרים הנפוצים באחרונה, כאשר סנגורים שמים דגש גם על חוקיות הפרוצדורה המשפטית ולא מתמקדים רק בראיות. איסמן קבל על כך שכיום "המקום של ה'יש הראייתי' הולך ונזנח לטובת טענות לפגמים כאלה ואחרים בחקירה ובהליכי התביעה...טענות כאלה מסיטות את ההליך הפלילי מדרך המלך ומהתכלית של חקר האמת, גורמות להליך הפלילי להסתרבל ולהתארך ולמעשה מביאות להיפוך תפקידים – הנאשם הופך לקטגור והמאשימה אמורה להתגונן ולהוכיח שפעלה כחוק".
"אלו מאיתנו החיים את ההליכים הפליליים המתנהלים היום, בעיקר בערכאות הראשונות – שלום או מחוזי, אינו יכול להתעלם מכמותן העצומה של טענות מקדמיות, בקשות מבקשות שונות המוגשות על ידי סנגורים ברחבי הארץ... יתרה מכך, בחלק לא מבוטל מהמקרים לאחר סיומו של קרב השוחות הזה מסתיימים חלק הארי של התיקים בהסדרי טיעון או בהודאה של הנאשם במיוחס לו".
איסמן סיכם את דבריו בכנס: "ההליך הפלילי אכן סטה מתכליתו המקורית – בחינת ראיות וחקר האמת העובדתית". הוא אמנם מבין שה"סטייה" הזאת נדרשת בחלק מהמקרים כדי להבטיח את זכויותיהם של נאשמים להליך הוגן ולסייע לבית המשפט בתפקידו להגיע לחקר האמת.
אך עם זאת הוא גם מזדהה עם דברי שופט העליון יצחק עמית: "הגיעה העת כי ההליך הפלילי, שהלך והסתרבל, ישיל מעליו משקולות שנוספו לו בשנים האחרונות, ויחזור ויעמיד במרכז הבמה את החתירה לבירור האמת העובדתית".
הצעדים להשבת אמון הציבור
הדברים של איסמן בכנס מתכתבים עם המשנה הסדורה והמפורטת שהציג לפני חצי שנה מול ועדת האיתור כתוכניתו להתמודדות עם האתגרים הניצבים בפני מערכת אכיפת החוק.
בראש ובראשונה, איסמן הציב את הצורך ברכישת אמון הציבור מחדש ובהנגשת השירות לציבור. לשם כך הציע למנות משנה מיוחד לפרקליט המדינה לניהול. מטרתו של איסמן כפרקליט המדינה תהיה חיסול הסחבת, זאת באמצעות קבלת החלטות בפרקי זמן סבירים ואמינים, הורדת סמכויות לפרקליטים רבים כדי להגשים זאת, חיזוק האכיפה הכלכלית, וטיפול בתופעות אלימות קשות ובעבירות מין.
איסמן הציע להקים בפרקליטות מחלקה שתתחקר תקלות בקבלת החלטות ובהגשת תיקים, בדומה למחלקות תחקירים בחיל האוויר, זאת במטרה ללמוד מהן ולא לטייח ולסגור שורות. כמו כן, הוא תומך בתיקון כתבי אישום במקרים מתאימים זאת כדי להפחית סיכון לטעויות והרשעות שווא. בנוסף הוא מבקש להקים "יחידת חפות", שכמו בארצות הברית, תבחן בקשות למשפט חוזר.
פרקליט המדינה המיועד מציע לשתף הערות של הסנגוריה הציבורית, לשכת עורכי הדין והאקדמיה לפני שיפרסם הנחיות שוטפות לפרקליטים. ובכלל, להדק את הקשר עם הסנגוריה הציבורית. הוא גם תומך בגיוס כוח אדם לפרקליטות מקהלים מגוונים בחברה הישראלית וכן להגביר מאוד את שיתוף הפעולה עם נציב התלונות נגד הפרקליטות.
איסמן מפוקח מאוד לגבי האתגרים שצפויים לו, ולכן הוא רוצה לגייס ולשתף את הציבור – במטרה לחזק את האמון בפרקליטות. בעיניו שקיפות היא אמצעי מרכזי, הוא רואה את התפקיד של הפרקליט כמשרת ציבור שעבודתו צריכה להיות שקופה. פרקליט שעובד עימו ציטט אותו כמי שאומר תמיד – "התבונה אינה כולה אצלנו".
פורסם לראשונה: 19:41, 25.06.21
