תוך שבוע, שיעור המחוסנים בקרב בני ה-60 ומעלה כמעט ולא השתנה. בזמן שמשרד הבריאות מאשר לחסן רק בני 18-16 ובני 35 ומעלה, קופות החולים דורשות לפתוח את מבצע החיסונים בהקדם לכלל האוכלוסייה בטענה שבניגוד לתמונות המוכרות מהצפיפות והנהירה למתחמי החיסונים - בימים האחרונים חל שינוי משמעותי והמתחמים נותרו שוממים.
ההערכה בשלב זה היא כי המבצע ייפתח השבוע או בשבוע הבא לקבוצות הגילאים שאינן יכולות להתחסן כרגע על פי ההתוויה. ואולם, יש לציין כי בקופות החולים יכולים גם בני 18-35 להתחסן, אך הדבר משתנה בהתאם לאזורים הגיאוגרפיים השונים. קופת החולים כללית הזמינה במספר הזדמנויות בשבוע האחרון מבוטחים שאינם בקבוצת הגילאים המותרת להתחסן – וזאת ברקע חשש להשמדה של מנות חיסון.
בכירה במשרד הבריאות: "הסגר לא מיצה את עצמו"
(צילום: משי בן עמי)
"הקצב של הגידול בקרב בני ה-60 ומעלה הוא הרבה יותר מתון באופן טבעי כי הפוטנציאל נמוך יותר", הסביר חיים פרננדס, מנכ"ל קופת החולים לאומית. "אנחנו מתמקדים בלשכנע את אלה שלא ממש רוצים להתחסן, ולכן הקצב הוא הרבה יותר נמוך. בחברה הערבית קשה לנו מאוד, ויש פער גדול בין החברה הערבית לחברה הכללית וזה מדאיג", אמר.
לדברי פרננדס, יש קשר הדוק בין המעמד הסוציו-אקונומי לשיעורי ההתחסנות. "חלק גדול מהחברה הערבית נמצא במעמד סוציו-אקונומי נמוך, והפקטור הזה משפיע על שיעורי ההתחסנות. צריך לצמצם את מחסור הנגישות ולהגיע הכי קרוב שאפשר. אנחנו מנסים להגיע לכמה שיותר יישובים עם כמויות חיסונים קטנות כדי שלא יצטרכו לצאת מהכפר - נגיע כמעט עד הבית". הוא הוסיף כי "בכל זאת צריך לחזק את ההסברה גם בקרב מובילי דעת הקהל. אם רופאי המשפחה יעודדו את הציבור להתחסן זה יכול לעזור מאוד".
"בכל הנושא של החיסונים עבדנו בשני כיוונים", אומר איימן סיף, ראש המטה הערבי במגן ישראל. "הראשון הוא להגדיל את הנגישות ופרסנו כ-80 תחנות חיסונים בכל היישובים. בנוסף, יש לנו מבצע שזה כבר השבוע השני שאנחנו עושים אותו, ובו אנחנו מפעילים כ-30 ניידות חיסונים גם בדרום וגם בצפון. אנחנו מביאים את הניידת לכמה שעות בתיאום עם פיקוד העורף, ומד"א עושה את החיסונים. בפוריידיס, למשל, חיסנו בשבוע שעבר כ-800 בני אדם ביממה. יש כעת הרבה יותר נגישות בעניין הזה".
סיף אמר כי "העניין השני הוא כמובן להביא את האנשים, ופה יש לנו בעיה. בדרום אנחנו מתמודדים עם 'פייק ניוז' ושמועות לגבי היעילות, אבל מה שחסר זה להגיע לאנשים דרך רופאי המשפחה, וזה קורה, אבל מעט. לא באים במספרים גדולים. אנחנו נעזרים בצוותים הרפואיים ברשויות המקומיות. אנחנו עושים המון עבודת שטח, ולא רק קמפיינים גדולים. אנחנו מנסים להגיע לכל בית ובית כדי לשכנע את האנשים להתחסן".
"אנחנו מנסים בכל הכיוונים לשנות את המצב, זה משתפר אבל זה לא מספיק", אמר סיף. "אנחנו עדיין בפערים גדולים. מצד אחד אנחנו אומרים שזה גם מה שהיה לנו בחברה הערבית בחודש האחרון, כאשר היינו בהתייצבות בשיעורי התחלואה אבל בגדול היינו במצב של שליטה ואפילו ירידה. בנתונים היומיים החדשים היינו משהו כמו 10% מהתחלואה היומית. עם זאת, בימים האחרונים אנחנו רואים כניסה של המוטציה הבריטית לחברה הערבית ועלייה מסוימת בתחלואה בקרב מהיישובים. זה עשוי להוריד לטמיון את כל המאמצים שלנו ולסכן את המצב".
"אנשים מגלגלים ביניהם פייק ניוז"
ד''ר חוזימה חאמיסי אבו סיביה, מומחית במחלות זיהומיות בכללית מחוז צפון, אמר כי "אנחנו רואים דווקא עלייה מתמדת בשיעורי ההתחסנות בשבוע האחרון. כמעט 60 אחוזים בקרב בני השישים ומעלה התחסנו, אז יש פה דווקא היפוך מגמה. אנחנו חושבים כעת על איך להנגיש את החיסונים וזה שונה מאוד בין האזורים השונים, כי בצפון זה יותר מונגש מאשר בפזורה הבדואית, כמו גם בעניין ההסברה שיש שוני משמעותי".
לדבריה, "יש אתגר מאוד גדול בהתמודדות עם הפייק ניוז. אנשים מגלגלים ביניהם פייק ניוז, ואנחנו עושים מאמצים מאוד גדולים ותופרים למעשה חליפה לכל אזור. אנחנו מנסים כמה שיותר להבין את החששות בשטח ומפעילים, בין היתר, הרצאות ברשתות החברתיות. אנחנו מודיעים מראש על זמן ההרצאה, מבקשים מראש שאלות, ואנשים מספרים על החששות שלהם ואנחנו מפריכים אותם. החששות הן כלל ארציות - למשל השפעה על פוריות, החדרת חומרים גנטיים וצ'יפים. מאז שאנחנו מגבירים את העבודה שלנו בשני התחומים האלו אנחנו רואים תוצאות".
3 צפייה בגלריה
פערים בין היישובים הערביים בצפון לפזורה הבדואית בנגב. מתחם חיסונים בירושלים
(צילום: רויטרס)
על פי נתוני משרד הבריאות מהבוקר, 83% מבני ה-60 ומעלה עד כה חוסנו בלפחות מנת חיסון אחת כשלשם השוואה, לפני שבוע עמד הנתון על 80%. מדובר על נתון גבוה במיוחד, אך הוא עדיין רחוק מהיעד שהציב משרד הבריאות לחיסון יותר מ-90% מקבוצת הגילאים הזו.
בנוסף, בחינת שיעורי ההתחסנות הכלליים בחלוקה למגזרים מצביעה על כך שהחרדים והערבים, שמתחילת מבצע החיסונים רשמו שיעורים נמוכים יותר של התחסנות – רשמו בשבוע האחרון עלייה של אחוזים בודדים בכמות המתחסנים. על פי הנתונים, באוכלוסייה הכללית 30% התחסנו במנת החיסון הראשונה וחלפו שבועיים מאז התחסנו – עלייה של 4% בשבוע. בקרב 13% חלף מעל לשבוע מאז קבלת המנה השנייה. בחברה הערבית תמונה שונה כאשר רק 18% מהערבים התחסנו במנת חיסון אחת לפחות וחלפו שבועיים מאז קיבלו אותה – עלייה של 2% בשבוע. רק 4% אחוזים מהם סיימו להתחסן וחלף שבוע מאז קבלת המנה השנייה. מנגד, בחברה החרדית נרשמה תמונה מעודדת יותר. 27%מהם התחסנו במנת חיסון אחת לפחות לעומת 24% לפני שבוע.
הפערים בשיעורי ההתחסנות באים לידי ביטוי גם בתוך המגזרים. כך למשל, בחברה הערבית נרשם פער משמעותי בשיעורי ההתחסנות בין יישובי הצפון ליישובי הפזורה הבדואית בנגב. בעוד שבערערה בנגב חוסנו רק 21% מהתושבים בני ה-60 ומעלה, בסחנין חוסנו 81%. לשם השוואה, על פי נתוני משרד הבריאות, 100% מתושבי תל מונד, שוהם, קריית אונו, מזכרת בתיה וקריית שמונה באותם הגילאים כבר חוסנו, אך ייתכן כי בפועל המספר נמוך יותר בעקבות פערים ברישום התושבים.
בתוך כך, הבוקר התייחס שר הבריאות יולי אדלשטיין למבצע החיסונים. "במקביל להארכת הסגר ממשיכים במלוא המרץ במבצע החיסונים", אמר אדלשטיין. "כל מה שאתם צריכים לעשות זה להתחסן ולהתחסן. בינתיים חוסנו אתמול 131,000 איש. בסך הכל חוסנו בישראל 3,081,000 אנשים, מתוכם קרוב ל 1,800,000 גם חוסנו בחיסון שני".
