סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב דיווחה שמספר המהגרים שנתפסו בגבול הדרומי זינק בחודש מרץ ב-70% והגיע ל-172,331 איש - שיא של 15 שנה. מספר הילדים שהגיעו לבדם לגבול מקסיקו-ארה"ב ונתפסו הגיע בחודש שעבר ל-18,890 - שיא כל הזמנים.
לפי סוכנות המכס והגנת הגבולות (CBP) מספר המהגרים שנתפסו בגבול מקסיקו-ארה"ב בששת החודשים האחרונים עומד על קרוב ל-570,000 – עלייה של 24% בהשוואה לתקופה המקבילה אשתקד. הרוב המכריע של המהגרים גורשו מארה"ב, במסגרת תקנות הקורונה: התקנות, מתקופת דונלד טראמפ, הרחיבו את סמכותם של אנשי סוכנות הגבולות להורות למהגרים המגיעים לגבול לשוב על עקבותיהם, וכך להפחית את הסכנה שיביאו איתם את הנגיף. ג'ו ביידן החריג את הילדים המגיעים לבדם: אותם ילדים - ועוד רבבות מהגרים שהגיעו עם הוריהם או עם ילדיהם הקטנים - קיבלו אישור להישאר למרות המגפה.
מהגרים חוצים את הגבול לארה"ב בטקסס
(צילום:רויטרס)
מאז תחילת השנה נרשמה עלייה חדה במספר המהגרים הבלתי-חוקיים המגיעים לגבול ארה"ב ומבקשים להיכנס לשטחה. המצב בגבול מסתמן כאחד האתגרים המרכזיים של ביידן, שהצהיר שברצונו לבסס מדיניות "אנושית והוגנת" בהשוואה למדיניות ההגירה של טראמפ.
ביידן אמנם ניסה לטעון להגנתו שהגידול במספר המהגרים המגיעים בשבועות האחרונים לארה"ב איננו חריג, אלא דומה לגידול שנרשם מדי שנה בתקופה זו, כשמזג האוויר צונן יותר ופוחתת הסכנה הנשקפת למהגרים מהחום והיובש של המדבריות שהם חוצים בדרך; אלא שבפועל הולכות וגוברות העדויות לכך שהמצב בגבול חמור מהרגיל, ונגד ביידן נטען כי המדיניות המרוככת שנוקט ממשלו כלפי מהגרים היא הגורם הראשי לכך.
רוב המהגרים מגיעים ממדינות במרכז אמריקה הסובלות מעוני, מפשע ומשחיתות, ובראשן גואטמלה, הונדורס ואל-סלבדור. את מצבן הרעוע של מדינות באזור החמירו לאחרונה מגפת הקורונה וסופות הוריקן, ולפי הערכות גם הן גרמו לגידול החד במספר המהגרים. המהגרים צועדים ברגל למקסיקו, ואז פוסעים צפונה עד שהם מגיעים לגבול עם ארה"ב ומבקשים להיכנס. בעוד שאת חלקם הגדול של המהגרים – אלה הבגירים או המהגרים הקטינים המגיעים יחד עם הוריהם – יכולים הסוכנים האמריקנים בגבול לדחות ולהפנות בחזרה למקסיקו, למהגרים הקטינים המגיעים ללא ליווי הוריהם הם נדרשים לתת טיפול אחר. מכיוון שגם במספרם חל גידול חד בחודשים האחרונים, הטיפול בהם עומד בלב המשבר הנוכחי.
כשילדים ונערים חוצים לבדם את הגבול ממקסיקו לארה"ב הם מועברים תחילה למתקני מעצר של סוכנות המכס והגנת הגבולות של ארה"ב, ומשם הם אמורים להישלח בתוך 72 שעות אל מרכזי קליטה נוחים יותר – מרכזים פדרליים בניהול משרד הבריאות של ארה"ב. אלא שכאשר חסר מקום במרכזי הקליטה האלה, ילדים עלולים להיתקע בבתי המעצר של סוכנות הגבולות והמכס למשך ימים ארוכים, וזה מה שקורה כעת.
מתקני המעצר של סוכנות הגבולות הוקמו במקור כדי לשכן בהם מהגרים שהם גברים בגירים, וגם מהגרים אלה היו אמורים לשהות בהם תקופות קצרות בלבד. כעת משוכנים באותם מתקני מעצר המוני קטינים, והעובדה שאלה נדחקים אליהם בצפיפות גדולה למשך תקופה ארוכה בזמן שמשתוללת מגפת הקורונה רק מגבירה את הסכנה הבריאותית בהם. מתקני המעצר של סוכנות הגבולות אינם פתוחים לציבור והגישה של עיתונאים אליהם מוגבלת למדי, אבל לפי עדויות המגיעות מהם התנאים בהם ירודים מאוד.
נכון ליום רביעי הוחזקו יותר מ-20,000 ילדים מהגרים במתקנים ממשלתיים – 4,228 במתקנים של ה-CBP ועוד 16,045 במתקנים של משרד הבריאות, שקיבלו אותם ממשמר הגבול. אם הוריהם של הילדים, או אדם בגיר אחר השוהה בארה"ב, מבקשים לקבל אותם לידיהם הרשויות עשויות לשחרר אותם. לחלופין הם עשויים להימסר למשפחת אומנה, והם גם זכאים להגיש בקשה לקבלת מקלט. קיימת גם האפשרות שהקטינים יגורשו, אולם הסיכויים לכך נמוכים: תהליך גירוש של קטין אורך זמן מה, ובין 2014 ל-2019 גירשה ארה"ב רק 4% מ-290 אלף הקטינים שהגיעו לגבול ללא ליווי הורה.
