נתוני הדו"ח (Education at a Glance (EAG סוקרים שורה של תחומים, בהם הוצאה לאומית לחינוך, הוצאות ציבוריות ופרטיות, גידול כיתות, שכר מורים, היקף שעות הלימוד ושיעורי ההשכלה.
בדו"ח התגלו פערים שליליים בכל הקשור למערכת החינוך הישראלית לעומת שאר מדינות הארגון. אחד מהם חשף כי הכיתות בארץ צפופות יותר. ממוצע התלמידים בכיתה בבית ספר יסודי בישראל עומד על 26.4 לעומת 21.1 בכיתה ב-OECD. בחטיבות הביניים ממוצע התלמידים בכיתה בישראל הוא 28.2 לעומת 23.3.
נושא נוסף שנרשם בו פער הוא שכרם הנמוך של עובדי ההוראה בישראל ביחס לעמיתיהם במדינות המפותחות. פרט לחינוך הקדם יסודי, השכר של המורים נמוך בין 5% ל-6% לעומת הממוצע ב-38 מדינות הארגון.
מנגד, מהדו"ח עולה כי התלמידים בארץ לומדים יותר שעות: ילד ביסודי בארץ לומד בשנה 154 שעות יותר מאשר מקבילו ב-OECD, ותלמיד בחטיבת ביניים לומד בממוצע 62 שעות נוספות. ברקע הנתונים בתחום זה יצוין כי היקף השעות הרב במתכונת הלמידה הנוכחית לא הוכיח את האפקטיביות שלו, שכן הישגי תלמידי ישראל במבחני פיז"ה ל-2018 הצביעו על ירידה.
סוגיה נוספת בדו"ח עוסקת בהוצאה הלאומית לחינוך, וממנה עולה כי לאורך 2012 עד 2017, ההוצאה של ישראל על חינוך הייתה הגבוהה ביותר (4.4% לשנה לעומת ממוצע של 1.6% של מדינות ה-OECD). גם ההוצאה הממוצעת עבור כל תלמיד בישראל הייתה גבוהה מזו של המדינות המפותחות (2.4% לעומת 1.4%). נתון זה דירג את ישראל במקום הרביעי בהוצאה לחינוך ובגידול מספר התלמידים.
לפי הדו"ח, ההוצאה הציבורית והפרטית על החינוך גבוהה יותר בישראל. אמנם המדינה הגדילה באופן משמעותי את השקעותיה בחינוך, אך לאורך אותן חמש שנים שנבדקו - ההוצאה הפרטית גדלה יחסית יותר, כך שהיא מסתכמת ב-40% בהשקעה זו לעומת ההוצאה הציבורית שהסתכמה ב-32%.
ממצאי הדו"ח מצביעים על הובלה של ישראל בתחום ההשכלה הגבוהה: אחוז המשכילים במדינה גבוה יותר מהממוצע של יתר המדינות המפותחות. 50.2% מהישראלים בעלי תארים על-תיכוניים ואקדמיים לעומת 38% בממוצע ב-OECD. כמו כן, 57.3% מהנשים בישראל מחזיקות בתארים לעומת 51.3% גברים בארגון.
בנוסף, ישראל היא בין המדינות הבודדות שחוק החובה אצלן מתחיל מגיל 3, ולכן שיעור הילדים שמקבלים חינוך מגיל גן הוא גבוה מאוד ביחס למדינות האחרות. לפי הדו"ח, מתוך 38 מדינות ה-OECD, רק בשלוש חל חוק חינוך חובה מגיל 3. עוד עולה מהדו"ח כי שכרם של המנהלים בארץ בחינוך היסודי ובחטיבה העליונה גבוה יותר מזה של עמיתיהם.
שר החינוך יואב גלנט אמר בתגובה לדו"ח: "מערכת החינוך היא 'המנוע הראשי' של המשק הישראלי ותנאי לקיומה של מדינת משגשגת וחברה מתקדמת. אני מאמין במנהלים ובמורים שלנו ומוכן להקנות להם יותר משאבים וסמכויות כדי שייצרו מרחב עבודה חינוכי משוחרר ופתוח. אני מאמין שהדבר יוביל לשינוי בעיצוב דמותו של התלמיד ובמפת ההישגים הלימודיים של מדינת ישראל".
עוד אמר השר: "נגיף הקורונה אשר עלול להיות איתנו בשנה הקרובה, הביא איתו גם הזדמנות לשינוי משמעותי במערכת החינוך, ולראיה, רוב התלמידים ילמדו השנה בקבוצות קטנות של חצאי כיתות, כאשר ב-90% מבתי הספר לומדים למעלה משלושה ימים בשבוע. משרד החינוך ישקיע השנה סכום תקדימי של כ- 1.2 מיליארד שקל בתשתיות טכנולוגיות ובתקשוב בתי ספר ורכש אמצעי קצה".
הצהרת השר גלנט בפתיחת שנת הלימודים
(צילום: שמוליק דודפור)
מנכ"ל המשרד עמית אדרי ציין: "ישראל מובילה בשיעור הלומדים שלה, ומבין המדינות הבודדות בעולם שחינוך חובה הוחל בה מגיל 3. היכולת של מערכת החינוך בישראל להחזיק את תלמידיה מוכיחה את מחויבותם ומסירותם של המנהלים והמורים כלפי התלמידים.
"לחינוך בגיל הרך חשיבות מכרעת בעיצוב דמותו של הילד, ולכן המשרד בראשות השר ימשיך לעשות כל מאמץ כדי לצרף אל מערכת החינוך גם את הגילים הנמוכים יותר, מלידה ועד 3. מקומם אצלנו במערכת. זו מערכת שיודעת לייצר סטנדרטים חינוכיים גבוהים תחת בקרה ופיקוח".
