6 צפייה בגלריה
מכשולים בדרך להסכם היסטורי. נתניהו, אל-בורהאן, חמדוק וטראמפ
(צילום: רויטרס, AFP, עמית שאבי, EPA)
סודן, מדינה ענייה ומוכת טרור, השתחררה באפריל 2019 משלטונו של הרודן תומך הטרור עומאר אל-באשיר - אך חרף יותר משנה של משא ומתן, היא טרם הצליחה לצאת מהמחנק הכלכלי שנובע מהכללתה ברשימת המדינות תומכות הטרור של ארה"ב. לפי גורמים שמעורים בפרטים, במועצת הריבונות הצבאית של סודן כבר הכירו בכך שכינון יחסים דיפלומטיים עם ישראל יזרזו משמעותית את ההליכים, אך גורמים רבים בממשלת המעבר האזרחית רואים בכך צעד מרחיק לכת - ומסרבים.
ככל הידוע, שגרירת ארה"ב באו"ם קלי קראפט התכוונה לסודן כשאמרה ש"תוך יום-יומיים מדינה ערבית נוספת תחתום על הסכם שלום עם ישראל". עם זאת, כלי התקשורת בארה"ב ובעולם מדווחים שבשלב זה סודן עדיין לא בשלה להכרזה היסטורית שכזו. שלושה גורמים בכירים מסרו לסוכנות הידיעות רויטרס כי סודן מתנגדת לקשר שעושה הממשל האמריקני והנשיא דונלד טראמפ בין כינון יחסים עם ישראל להסרה מרשימת הטרור, ברקע הבחירות הקרובות בארה"ב והרצון להציג הישגים בזירה המדינית.
היום (שבת) התייחס לסוגיית נרמול היחסים עם ישראל ראש ממשלת סודן, עבדאללה חמדוק, שקבע כי הנורמליזציה עם ישראל "טומנת בחובה בעיות רבות". הוא קרא לדון בכך באופן עמוק. לצד זאת, ראש מועצת הריבונות של המדינה, עבד אל-פתח אל-בורהאן, אמר ש"צריך לנצל את ההזדמנות להסרת שמה של סודן מרשימת המדינות התומכות בטרור".
מלבד דרישת הממשל האמריקני שתנרמל את היחסים עם ישראל, סודן עומדת בפני מכשול מרכזי נוסף להסרתה מהרשימה השחורה של ארה"ב: הליכי חקיקה בקונגרס שיחייבו אותה לשלם פיצויים לנפגעי טרור אמריקנים ומשפחותיהם.
תחת שלטונו של הרודן עומר אל-באשיר, סודן הוגדרה כנותנת חסות לטרור, אך הפלתו הביאה לשינוי כיוון ולהתחממות ביחסים עם ארה"ב. עם זאת, הימצאותה של סודן ברשימה השחורה מקשה עליה לקבל מימון חיצוני והקלות בחוב. האינפלציה הגואה בסודן והמטבע הצונח הן האתגר הגדול ביותר ליציבות ממשלת המעבר האזרחית של ראש הממשלה עבדאללה חמדוק, כשבמקביל פועלת גם מועצת הריבונות הצבאית של סודן.
6 צפייה בגלריה
נתניהו באוגנדה. אל-בורהאן אמר שסודן תקיים דיונים פנימיים על יחסים עם ישראל
(צילום: רויטרס)
הסודנים טוענים כי לאחר הפלתו של אל-באשיר, המדינה כבר לא מממנת טרור, ואף משתפת פעולה עם ארה"ב בכל מה שקשור למניעתו. גורם סודני בכיר אמר לרויטרס כי "סודן השלימה את כל התנאים הנדרשים, ואנחנו מצפים שיסירו אותנו מהרשימה הזו בקרוב". מזכיר המדינה האמריקני, מייק פומפאו, אמר במכתב לקונגרס בשבוע שעבר כי הממשל מעוניין להוציא את סודן מהרשימה כבר באוקטובר. עם זאת, הבית הלבן ומחלקת המדינה סירבו להגיב כשנשאלו על מצב המשא ומתן עם סודן.
גורמים אמריקנים ששוחחו עם יו"ר מועצת הריבונות של סודן, עבד אל-פתאח אל-בורהאן, אמרו כי הם רוצים שחרטום תעתיק את הדוגמה של איחוד האמירויות ובחריין ותפתח קשרים עם ישראל. גם גורם במפרץ אישר את הדברים. לפי הגורמים, ארה"ב הציעה לסודן פיתוח ועזרה הומניטרית בתמורה לקשרים עם ישראל, אך גורם בממשל הסודני טוען: "סודן הבהירה לצד האמריקני שאין שום קשר בין הוצאתה מהרשימה לבין כינון יחסים עם ישראל".
אל-בורהאן, שנפגש מוקדם יותר השנה עם ראש הממשלה בנימין נתניהו באוגנדה, אמר כי שוחח על יחסי ישראל ומדינות ערב עם גורמים אמריקניים, והממשלה הסודנית תדון על כך "לפי האינטרסים והשאיפות של העם הסודני". גורם בכיר בארה"ב אמר לסוכנות רויטרס כי וושינגטון מוכנה לתת לסודן זמן להחליט, והוסיף כי קיימים חילוקי דעות בין הממשלה הצבאית והאזרחית כיצד יש להמשיך.
בדרך להסכם שלום עם סודן? ריאיון עם פרופ' גליה צבר
(צילום: שחר גולדשטיין)
חלק ממחלוקת הפנימית בסודן נובעת מכך שהאגפים הליברליים בממשלת המעבר צפויים להקשות על כל כוונה לכונן יחסים עם ישראל, שכן הם הגנו במשך שנים על דרישות הפלסטינים למדינה ריבונית. כינון יחסים עם ישראל הוא צעד רגיש עבור סודן גם בגלל שמדובר במדינה שעד לאחרונה, תחת כהונתו של אל-באשיר, הייתה מדינת אויב - וישראל אף תקפה בשטחה יעדי טרור בעבר.
לאור כל אלה, ראש הממשלה חמדוק אמר לפומפאו בחודש שעבר כי לממשלת המעבר אין כל מנדט לנרמל את היחסים עם ישראל - והיא מעדיפה להתמקד בייצוב המדינה לפני הבחירות הדמוקרטיות בשנת 2022. עם זאת, לפי "ניו יורק טיימס", גורמים בחרטום ובוושינגטון אומרים כי בכירים בסודן הודו לאחרונה שהסכמה לנורמליזציה עם ישראל עשויה להיות המחיר להסרתם מרשימת הטרור האמריקנית.
הסיבה לכך היא הליכי חקיקה שמתקיימים בימים אלה בקונגרס האמריקני, וגורמים למחלוקת פנימית בארה"ב בין בית הנבחרים לממשל. הקונגרס מקדם חקיקה שתבטיח פיצוי מיידי מסודן לנפגעי הפיגועים בשגרירויות ארה"ב בקניה ובטנזניה בשנת 1998 ובמשחתת קול בשנת 2000. מדובר בתשלום בסך 335 מיליון דולר שנדרש מסודן, מאחר שנתנה מחסה לטרוריסטים שביצעו את הפיגועים.
בנוסף, כ-3,000 משפחות של קורבנות פיגועי 11 בספטמבר דורשים מהקונגרס שלא להתקדם בצעדים ולא להסיר את סודן מרשימת המדינות שתומכות בטרור, מאחר שהן נמצאות בהליכי תביעה נגד המדינה. המשפחות מפחדות שסודן תימלט מאחריותה ולא תשלם להן פיצויים. מנגד, הממשל האמריקני עלול להתקדם גם ללא החקיקה הזו - מה שיאפשר לסודן לצאת מרשימת הטרור ללא כל עונש. כינון יחסים עם ישראל יסייע לסודן לזכות בעזרה הנדרשת מהממשל האמריקני.
לדבר ריז חאליק, שעבד בשגרירות ארה"ב בניירובי בירת קניה ונפצע בפיגוע, צעדי הממשל האמריקני יגרמו לכך ש"לא תהיה לסודן שום סיבה לשפות את הקורבנות בשום צורה שהיא". לדבריו, "הם קיבלו את מה שהם רצו, והקורבנות נזנחו. זה ממש כואב ומעיק".
משלחת מסודן בדרך לישראל?
בישראל עוקבים בעניין רב אחר המגעים בין ארה"ב לסודן, ומקווים שיבשילו לפריצת דרך היסטורית שתביא לכינון יחסים דיפלומטיים בין ירושלים לחרטום. ישראל מעורבת במגעים האלה ואף מנסה לשכנע את הממשל האמריקני ללכת לקראת הסודנים בכל הקשור לסיוע הומניטרי. גם איחוד האמירויות, שרוצה לראות מדינות ערביות נוספות מנרמלות יחסים עם ישראל, מעורבת במגעים.
בסודן יש כמובן גם גורמים שמברכים על התחממות היחסים עם ישראל. איש העסקים אבו קאסם מחמד בורטום, חבר פרלמנט בולט לשעבר, כבר הודיע שהוא מתכוון לצאת לישראל בראש משלחת שתורכב מפוליטיקאים, אנשי עסקים, ספורטאים ואנשי חברה אזרחית. המשלחת תגיע לישראל באוקטובר בכפוף לתוצאות המגעים הדיפלומטיים. בסודן גם הוקמה אגודת ידידות סודן, ובתוך 48 שעות הצטרפו אליה יותר מ-7,000 בני אדם.
לישראל יש עניין רב בסודן מכמה טעמים: ראשית, בעבר פורסם בתקשורת הזרה כי ישראל תקפה משלוחי נשק מסודן לעזה, וישראל מעוניינת לבלום את נתיבי ההברחה האלה לחמאס. שנית, ישראל רוצה גם להגיע להסדר עם סודן, כך שזו תקבל בחזרה את אזרחיה שהסתננו לישראל. ישראל גם רוצה שמטוסים ישראלים וזרים יוכלו לעבור מעל שמי סודן בדרכם מישראל ואל ישראל. כבר בחודש פברואר עבר מטוס ישראלי ראשון מעל סודן, ולדבר יש חשיבות בקיצור משך הטיסה לברזיל.
בכל הנוגע להחזרת המסתננים, ישראל תתקשה לבצע מהלך כזה מבלי שסודן תצא מרשימת המדינות שתומכות בטרור. אם ישראל תעשה זאת, היא מסתכנת בהפרת אמנות בינלאומיות שעליהן היא חתומה, ולכן יש צורך בהסכמה סודנית לקבל את המסתננים ולהתחייב שלא יקרה להם דבר רע.
ד"ר חיים קורן, השגריר הראשון של ישראל בדרום סודן, שאיתה יש לישראל יחסים דיפלומטיים, אמר כי "זה אולי ייקח עוד זמן, אני לא יודע בדיוק מתי, אבל הסודנים באמת רוצים את הנורמליזציה. הם סובלים ממשבר כלכלי נורא וממשבר פוליטי חמור. הם רוצים לצאת מרשימת המדינות שתומכות בטרור. הפגישה עם נתניהו נועדה להשיג להם הזמנה לוושינגטון. הם מבינים שאם הם רוצים ללכת עם מחנה הטובים, הם צריכים לכונן יחסים דיפלומטיים עם ישראל. האמריקנים מדברים איתם בתיאום מלא איתנו".
