העדות של פני אפרצב
(צילום: ערוץ הכנסת)
כשבוע לאחר פרסום פרשת האונס באילת, כינסה הבוקר (יום שלישי) הוועדה לקידום מעמד האישה בכנסת דיון חירום מיוחד שעסק בעזרה ראשונה לנפגעות ולנפגעי תקיפה מינית, בדגש על המחסור בחדרים אקוטיים בפריפריה. בדיון השתתפה גם נפגעת אונס מקצרין, פני אפרצב (27), שתיארה באופן מצמרר את כשלי המערכת בטיפול בנפגעות ובנפגעים. "חסרים לי פה שוטרים, נציגי משטרה", אמרה אפרצב. "שוטרים היו צריכים להיות פה, לשמוע אותי ולקבל את כל המידע".
לדבריה, "יותר משהחדרים אקוטיים עצמם חסרים, חסרה המודעות אליהם - והיא קריטית. אמנם טראומה מינית לא הורגת באותו רגע, אבל היא הורגת אותנו לאט. החלק בנפש שלי שנרצח באותו לילה לא יחזור אליי, והסיבה היא שאני עד לפני שנה לא הייתי בן אדם מתפקד, לא יצאתי מהבית, התקיימתי אבל לא חייתי. זה נקרא חדר אקוטי, אבל זה צריך להיות חדר הלם לכל דבר ועניין. בדיוק כמו שאנשים מגיעים מתאונה על סף מוות, ככה צריך להתייחס לנשים שעברו אונס".
"בין מכלול הדברים שמרכיבים אותי, אני סובלת מפוסט טראומה כתוצאה מתקיפה מינית", הוסיפה אפרצב. "כשהייתי בת 19, אדם קרוב ומוכר אנס אותי בחדר השינה הפרטי שלי, צמוד לבית הוריי. הוא מזג לי משקה מהמקרר שלי וערבב בו סם אונס. זה קרה במקום הכי בטוח שלי. כשהתעוררתי בבוקר היה לי חור בזיכרון. הרגשתי שמשהו נורא קרה, לא הצלחתי לזכור מה".
"האופציה של אונס עלתה מיד, ולא על ידי", סיפרה. "זה קרה לפני שמונה שנים. באותן שנים לא הייתה מודעות לסם האונס. לא ידעתי לקשר, ולא היה לי מושג שאפשר להגיע לבית חולים ולהיבדק. היום אני רוצה לדבר על מה אם. אם הייתי יודעת שאני צריכה להגיע למיון, הייתי נוסעת למיון זיו בצפת. היום אין שם חדר אקוטי, שלא נדבר על לפני שמונה שנים".
אפרצב הוסיפה כי "המצב בקצרין טוב יותר מבאילת - החדר האקוטי הקרוב נמצא בפוריה, כ-50 דקות נסיעה. אם הייתי עושה את כל הדרך עד צפת בלי להתקלח ולשטוף ידיים מיד אחרי שנאנסתי באלימות, לא הייתי מוסיפה נסיעה של שעה לפוריה".
"הדבר האחרון שאת רוצה זה להמשיך להיות עם הריח של האיש שכפה את עצמו עלייך", הסבירה. "המוח שלך צורח עלייך ללכת לשפשף ממך כל זכר. אם לצורך העניין היה לי חדר אקוטי בצפת ויודעת שאליו צריכה להגיע, הייתי מקבלת את הוודאות שנאנסתי. הייתי מקבלת פגישה לעובדת סוציאלית, וסביר להניח שהייתי עוצרת בזמן התקבעות מנגנונים שהמוח מגן על הנפש".
"אחת החוויות המצלקות אחרי אונס זו האשמה", שיתפה אפרצב. "את לבד, את מרגישה לבד, לא משנה כמה תמיכה יש - ולכן החדרים האקוטיים כה קריטיים, ויכולים לעזור עם הטראומה. ככל שניתן יותר כלים לנפגעות להתמודד עם הפגיעה כך נגדיל את הסיכוי להירפא. זו חובתנו לדאוג שנפגעות יקבלו את מלוא ארגז הכלים להתמודדות עם הטראומה. זה תפקיד המדינה ובתי החולים לתת לנו מענה עד שהחינוך ישתנה".
בדיון החירום שקיימה הוועדה התגלה כי בנוהל לתשאול נפגעות תקיפה מינית, נשאלות הנפגעות על אוננות. יו"ר הוועדה, חבר הכנסת עודד פורר, דרש כי השאלה תוסר מיד, וכי הסרתה לא תפגע בהליך החקירה. מנהל המכון לרפואה משפטית, ד"ר חן קוגל, הבטיח כי השאלה תוסר מהנוהל הסופי שיגובש.
ח"כ פורר גם תקף את משרד הבריאות על אי תקצוב הנושא: "זה פשוט לא על סדר היום שלכם. לא נרד מהנושא. אתם תפתחו את המרכזים מהר, כי לא תעמדו בלחץ הציבורי אחרי שטאטאתם את זה מתחת לשולחן".
ראש העיר אילת, מאיר יצחק הלוי, אמר בדיון כי "אנחנו מטפלים בעשרות מקרים מדי קיץ. צריך לברר היכן תבנית נוף מולדתם של בני הנוער שבאים לפרוק עול".
ממשטרת ישראל נמסר כי "המשטרה רואה כשליחות ציבורית מהמעלה הראשונה את המאבק בעבירות המין ומתייחסת לסוגיה בכובד ראש. החקירות מטופלות באופן סדור ומוקפד תוך הכרה בהיבטים הרגשיים ובמורכבות הנלווית לכך. במשטרת ישראל מערך מיומן ומקצועי של חוקרים ייעודיים העוברים קורסים והכשרות מקצועיות המקנים להם יכולות ומיומנויות ניהול בתחום החקירות הנוגעות לעבירות מין וזאת לצורך ביצוע תפקידם".
"נדגיש כי בשלוש שנים וחצי האחרונות הוגשו מעל 3,695 כתבי אישום נגד חשודים בביצוע עבירות של אינוס, הטרדות מיניות ומעשים מגונים. בכל האמור לליווי קורבן עבירה לבדיקה רפואית ודיגום ראיות הרי שהדבר מתבצע על פי נוהל סדור בנושא לשם טיפול מיטבי בנפגעת העבירה".
