תיעוד: מפגינים מפנים פצוע ירי במוניווה, מיאנמר
(צילום : רויטרס)
אחרי שבועות של מחאה מדממת, הפגנות הענק במיאנמר הולכות ומתמעטות - והצבא מפנה את מאמצי הדיכוי שלו לעולם הווירטואלי. מלבד צווי מעצר לאנשים שמבקרים אותו ברשתות, הצבא הורה על חסימה רחבה יותר של האינטרנט - כך שלרוב תושבי המדינה אין כעת גישה אליו. כמו כן, בנוסף להרג מפגינים ולמעצרים המוניים, ארגון מורדים האשים את הצבא בתקיפות אוויריות שבהן נהרגו ילדים ונפגעו בתי ספר. בינתיים, לפחות חמישה בני אדם נורו למוות במחאות קטנות יחסית נגד הצבא היום.
לפי ארגוני זכויות אדם, הצבא הרג עד כה יותר מ-550 בני אדם שמחו נגדו, בהם 46 ילדים. אתמול נהרגו שני בני אדם. למרות הדיכוי האלים, מתנגדי ההפיכה צועדים מדי יום בערים ובעיירות ברחבי מיאנמר ומקיימים "עצרות גרילה" – הפגנות קטנות ומהירות, שמתפזרות לרוב פני שהצבא מצליח להגיב. בלילות מתאספים אנשים גם למשמרות מחאה נגד המשטר הצבאי, אך עצרות בהשתתפות עשרות אלפי אנשים כבר כמעט שאינן מתקיימות בערים הגדולות.
החונטה הצבאית, שכבר השביתה את הרשתות הסלולריות כדי לדכא את המחאה, הורתה לספקי האינטרנט לנתק גם את הפס הרחב האלחוטי – ובכך למנוע מרוב תושבי המדינה גישה לאינטרנט. לפי סוכנות AP, הגישה לאינטרנט במדינה חסומה הרמטית מלבד למשתמשים בסיבים אופטיים – שעבדו במהירות נמוכה משמעותית מהרגיל. רוב תושבי מיאנמר, יש לציין, משתמשים באינטרנט באמצעות חיבורים זולים יותר, כך שהם מנותקים כמעט לחלוטין.
הרשויות גם הוציאו צווי מעצר ל-18 אישים ידועים, כולל משפיענים ברשתות החברתיות ושני עיתונאים. עילת המעצר הייתה חוק נגד "חומרים שנועדו לגרום לחברים בכוחות המזוינים למרוד או להתעלם מחובתם". אם יורשעו, הם עלולים להישלח למאסר של שלוש שנים. כל העצורים נחשבים למתנגדים לשלטון הצבאי, ואחת מהם – שחקנית בשם פאינג פיו תו – הודיעה שלא תפסיק למחות. "גם אם הוצא צו מעצר וגם אם לא, כל עוד אני בחיים אתנגד לדיקטטורה הצבאית שנוהגת בבריונות והורגת אנשים", כתבה. "המהפכה חייבת לנצח".
השחקנית השתתפה בקביעות בהפגנות בעיר יאנגון בשבועות שאחרי ההפיכה הצבאית. בעלה, במאי קולנוע מוכר במיאנמר, מבוקש על-ידי הרשויות כבר מפברואר. מקום הימצאה לא ידוע, ולא ברור כיצד הייתה מסוגלת לפרסם את הודעתה נגד המשטר. ברויטרס מציינים כי משתמשי המדיה החברתית במיאנמר לא נראו מחוברים היום.
ערוץ MRTV שנמצא בבעלות המדינה הודיע על צווי המעצר נגד 18 האישים תוך שהוא מציג צילומי מסך וקישורים לכל אחד מעמודי הפייסבוק שלהם. בזמן שהצבא אסר או הגביל שימוש ברשתות חברתיות כמו פייסבוק ואינסטגרם, החונטה הצבאית ממשיכה להשתמש בהן כדי לעקוב אחר מבקרים ולקדם את מסריה. הערוץ MRTV מחזיק בערוץ יוטיוב ומשתף קישורים לשידוריו דרך הטוויטר – שני אתרים שנאסרו לשימוש באופן רשמי.
בתוך כך, אתמול נפוצו דיווחים נוספים על צעדים ברוטליים שנקט הצבא כדי לדכא את המחאה, כולל מעצרים המוניים של חשודים בהתנגדות להפיכה. בין העצורים היו גם חמש נשים ששוחחו השבוע עם צוות של CNN ביאנגון. עד ראייה אמר כי שתיים מהן צעקו לעזרה בזמן שנעצרו, ושוטר חמוש שאל אם "מישהו מעז לעזור להן". עד אחר ציין כי "השוטרים כיוונו את האקדחים שלהם לעבר כולם – גם לעוברים ושבים ולאנשים בחנויות".
בנוסף, אדם אחד נורה ונפצע בפשיטה בעיר מנדליי, השנייה בגודלה אחרי יאנגון.
הצבא עשוי להוביל למלחמת אזרחים
ההפיכה הצבאית הציתה מחדש גם מלחמות ישנות עם מיעוטים אתניים שדורשים אוטונומיה בצפון ובמזרח מיאנמר. ארגון המחאה הוותיק ביותר במיאנמר, "האיחוד הלאומי קארן" (KNU), דיווחה על תקיפות אוויריות של הצבא נגד כפרים לאורך הגבול עם תאילנד לראשונה מזה 20 שנה. לפי הארגון, שקרא להטיל אמברגו נשק בינלאומי על צבא מיאנמר, יותר מ-20 אלף מהתושבים שתחת שליטתו ברחו מבתיהם בגלל התקיפות האוויריות מאז 27 במרץ.
"הפעולות הלא אנושיות של הצבא נגד אזרחים לא חמושים גרמו למותם של אנשים רבים, כולל ילדים וסטודנטים, ולהרס בתי ספר, בתי מגורים וכפרים", נמסר בהודעת הארגון, שחתם על הפסקת אש עם הממשלה בשנת 2012. "מעשי הטרור הללו הם בבירור הפרה בוטה של חוקים מקומיים ובינלאומיים", הוסיפו. כלי תקשורת דיווחו כי כעשרים בני אדם נהרגו בתקיפות האוויריות האלה. הלחימה התלקחה גם בצפון, בין הצבא למורדים ממדינת המחוז קאצ'ין. בעקבות התקיפות נמלטו אלפי פליטים לתאילנד ולהודו.
ארגוני מורדים במיאנמר כבר פרסמו לאחרונה הודעה שלפיה אם הצבא לא יחדל משימוש באלימות הם יניפו את נשקם ויילחמו בו למען המפגינים. אם הם יקיימו את הבטחתם, המצב במיאנמר עלול להידרדר למלחמת אזרחים.
בעולם, בינתיים, ממשיכים לגנות את הפעילות של החונטה הצבאית נגד המחאה. דוברת מחלקת המדינה האמריקנית, ג'לינה פורטר, אמרה כי "אנחנו מקווים שניתוק האינטרנט לא ישתיק את הקול של העם", והוסיפה כי לצעד יהיו השלכות גם על אנשים שמשתמשים באינטרנט שלא לצורך המחאה.
ההפיכה הצבאית במיאנמר התחוללה ב-1 בפברואר, כשהצבא עצר את ראש הממשלה – כלת פרס נובל לשלום אונג סן סו צ'י – ושורה ארוכה של בכירים אחרים, בטענה שניצחונה של מפלגת השלטון של סו צ'י בבחירות הושג באמצעות רמייה וזיופים. מיאנמר הייתה נתונה בעבר לעשרות שנים של שלטון צבאי, וההפיכה בפברואר באה דווקא אחרי כמה שנים שבהן עברה דמוקרטיזציה מסוימת ומדינות העולם הסירו עוד ועוד סנקציות מעליה.
ההפיכה שביצע הצבא נתקלה במחאה של המוני אזרחים, ובשבועות הראשונים הפעיל הצבא רק כוח מוגבל נגדם; אלא שבשבועות האחרונים הוא הגביר באופן דרמטי את השימוש שלו בנשק חם, ובחלק מהימים הגיע מספר ההרוגים לעשרות רבות.
