הסרטונים של אזרחים סורים שנפגעו מנשק כימי שהטיל משטר אסד בסוריה זעזעו את העולם. אך בצל החשש שאויבי ישראל ישתמשו בנשק כימי או ביולוגי במערכה עתידית – מסתבר שצה"ל לא נערך מספיק לאפשרות כזו. זאת למרות שכבר ב-2014 נקבעו נהלים ברורים בנושא. כך עולה מדו"ח שפרסם היום (ב') מבקר המדינה מתניהו אנגלמן.
שימוש של כוחות האויב בחומרי לחימה כימיים במהלך לחימה הוא איום שמוכר כבר שנים רבות. במהלך מלחמת האזרחים בסוריה השתמש המשטר הסורי נגד כוחות מורדים ונגד אוכלוסיות אזרחיות בחומרי לחימה כימיים.
בינואר 2014 התכנסה לראשונה ועדה שמונתה על ידי סגן הרמטכ"ל דאז, גדי איזנקוט, כדי לבחון את המענה לאיום. חמישה חודשים לאחר מכן הוגש דו"ח מסכם עם המלצות, דוגמת הצורך בעדכון הייחוס לאיומים הכימיים והביולוגיים והצורך בגיבוש מענה צה"לי מותאם אליו. הרמטכ"ל דאז, בני גנץ, אישר את ההמלצות והנחה לממש אותן.
אבל מסתבר שההמלצות לא בוצעו במלואן. בביקורת שערך משרד מבקר המדינה עלו פערים במוכנות כוחות היבשה להתמודד עם האיום הכימי, וכי הסוגיה לא טופלה דיה. בנוסף נמצאו פערים בשילוב האיום הכימי באימונים בכוחות היבשה, בסדיר ובמילואים.
המבקר הוסיף כי על מפקד זרוע היבשה לוודא כי מבצעים את הנחיותיו ואת ההוראה המקצועית של פיקוד העורף בנוגע לאימוני כוחות היבשה להתמודדות עם האיום הכימי, וכן כי מתקיימת בקרה על ביצוען. לדברי המבקר, גם על מפקדי הפיקודים המרחביים, כמפעילי הכוח, לוודא שהיחידות שתחת פיקודם ממלאות את ההוראה וההנחיות, ומשלבות תוכני אב"כ באימונים.
3 צפייה בגלריה
לוחמי גבעתי בתרגיל, 2010. פערים בשילוב האיום הכימי באימוני כוחות היבשה
(צילום: אפי שריר)
מצה"ל נמסר בתגובה למבקר כי זרוע היבשה תבצע בקרה על מימוש הנחיותיה וכי הפיקודים המרחביים יפעלו גם כן לחיזוק הבקרה בנושא הכשירות בתחום באוגדות, בהתאם להוראות.
בביקורת נמצא כי למרות האמור בפקודה הצבאית, זרוע היבשה לא ביצעה בקרה על הטמעת הפקודה ועל הכשירות המבצעית לאירוע של חל"כ (חומרי לחימה כימיים) של האוגדות המרחביות שנבדקו. המבקר ציין כי היערכות להפעלת הפקודה ותרגולה נועדו לשפר את יכולת ההתמודדות עם אירועי טרור משולבי חל"כ.
המבקר מצא ליקויים בגדודי האב"כ של צה"ל. גדוד האב"כ נמנה על גדודי הסיוע הקרבי ביבשה והוא מרכיב הכרחי וחשוב ביכולות של כוחות היבשה להילחם בתנאים של חל"כ. מהביקורת עלה כי טרם נעשו התאמות בגדודי האב"ך לשינויים שחלו בנושא. בתגובה נטען בצה"ל כי זרוע היבשה ביצעה עבודת מטה בנושא, אך יכולת מימוש ההמלצות תלויה בתקציב.
עוד ציין המבקר כי אי ביצוע אימונים של גדודי האב"כ בהתאם למדדים שנקבעו עלול לפגוע הן בתפקודם המקצועי של הגדודים במהלך לחימה והן ביכולת המיצוי של גדודים אלה על ידי כוחות יבשה שיהיו נתונים להתקפת חל"כ.
המבקר מצא ליקויים נוספים. בין היתר נכתב כי בסיכום להמלצות הוועדה מ-2014 קבע סגן הרמטכ"ל איזנקוט כי האחריות למשק, רכש והצטיידות לכלל צה"ל בתחום זה תועבר באופן מלא לאחריות פיקוד העורף ותעודכן בהוראות הפיקוד העליון. מבדיקת המבקר עלה כי הוראת הפיקוד העליון לגבי פיקוד העורף לא עודכנה. בפועל, משק ציוד האב"כ בצה"ל נותר מבוזר בין זרוע היבשה, פיקוד העורף וחיל האוויר.
גם בתחום משקפי האב"כ נמצאו ליקויים. בביקורת התגלה כי כבר כמה שנים, ולכל הפחות משנת 2017, לא מונפקים משקפי אב"כ לחיילים המרכיבים משקפי ראייה. בביקורת נוספת נכתב כי חייל בעל צורך במשקפי ראייה לא יכול לתפקד בשעת חירום ללא משקפי אב"כ.
בסיכום הפרק כתב המבקר שלנוכח הממצאים שעלו בביקורת ראוי שכל נושא האיום הביולוגי והכימי ייבחן שוב בצה"ל, הן לעניין בניין הכוח והן לעניין הפעלתו, זאת כדי להבטיח מענה מיטבי לאיום ביום פקודה. צה"ל מסר בתגובה למבקר כי הוא יחל בביצוע עבודת מטה שתבחן את אופן אסדרת ההתמודדות עם האיום.
ועדת המשנה של הוועדה לענייני ביקורת המדינה של הכנסת החליטה שלא להניח על שולחן הכנסת ולא לפרסם נתונים מסוימים מפרק זה של הדו"ח לשם שמירה על ביטחון המדינה, בהתאם לסעיף 17 לחוק מבקר המדינה.
מדובר צה"ל נמסר בתגובה: "זרוע היבשה תבצע בקרה על אופן שימור המוכנות של היחידות הלוחמות, בסדיר ובמילואים. בנוסף, אגף המודיעין עדכן והפיץ פקודה המגדירה מענה לפעילות חבלנית עוינת משולבת בחומרי לחימה כימיים בגבולות. סוגיית האחריות על משק הציוד הביולוגי-כימי תסוכם במסגרת עבודת מטה עד קיץ 2021.
"צה"ל העלה במידה ניכרת את כשירות המערכות הייעודיות - אמצעי הטיהור המרכזי של גדודי האב"כ הנמנים עם גדודי הסיוע הקרבי ביבשה. נבהיר, כי בניגוד לעולה בדו"ח, בכל הפיקודים המרחביים ישנן פקודות המגדירות את האיום הכימי, כוחות הכוננות, לוחות הזמנים והמשימות, והם פועלים בהתאם לפקודות אלה".
