האיראנים שיגיעו ביום שישי הקרוב לקלפיות כדי להצביע בבחירות לנשיאות ימצאו מולם את שמותיהם של שבעה מועמדים, אבל רק אחד נחשב לבעל סיכוי ממשי לנצח: איש הדת השמרן איברהים ראיסי. ראיסי, ראש מערכת המשפט האיראנית ומקורבו של המנהיג העליון עלי חמינאי, נתפס כמועמד המוביל כבר מראשיתו של המרוץ, אבל פסילת מועמדותם בחודש שעבר של שני מועמדים בולטים אחרים – עלי לריג'אני ואסחק ג'הנגירי – חיסלה לדברי פרשנים כל אתגר משמעותי שבו הוא עשוי היה להיתקל, ועל פניו הותירה אותו לשייט לניצחון.
ראיסי, בן 60, נחשב לבן טיפוחיו של חמינאי בן ה-82, ומוזכר זה זמן רב כמועמד מוביל לרשת אותו ולהתמנות למנהיג העליון אחרי מותו. ניסיון ראשון להיבחר לנשיא הוא עשה כבר ב-2017, אבל אז גרף רק 38% מהקולות והפסיד בפער גדול לנשיא המכהן חסן רוחאני, שנחשב למועמד המחנה המתון. באותה מערכת בחירות תקף ראיסי את רוחאני על כך שתחת הנהגתו חתמה איראן על הסכם הגרעין עם ארה"ב, שבמסגרתו צמצמה טהרן מאוד את תוכניתה הגרעינית. כעת, כשרוחאני משלים כהונה שנייה והחוקה אינה מתירה לו להתמודד על כהונה שלישית ברציפות, וכשהמתונים מוכים וחבולים הן בשל קריסת הסכם הגרעין והן בשל הדיכוי האכזרי של המחאה נגד המשטר האיראני ב-2019, דרכו של ראיסי לנשיאות נראית סלולה.
עד לשנת 2016 נחשב ראיסי לדמות לא מוכרת במיוחד עבור הציבור האיראני, אבל מאז הוא זכה לעוד ועוד סמכויות מחמינאי, אולי כחלק מההכשרה שלו לקראת תפיסה עתידית של תפקיד המנהיג העליון – בעל המילה האחרונה ברפובליקה האיסלאמית והאיש שגם הנשיא כפוף לו. לפני חמש שנים מינה חמינאי את ראיסי לאחראי על "אסטן קודס רזאווי", קונגלומרט דתי בשווי מיליארדי דולרים, המחזיק בבעלותו מכרות, מפעלי טקסטיל, מפעלי תרופות וחברות נפט וגז גדולות, ובכך הפקיד בידיו למעשה אימפריה כלכלית רבת-עוצמה.
10 צפייה בגלריה
המועמדים לנשיאות איראן. למעלה, מימין לשמאל: מוחסן מהר-עליזאדה, מוחסן רזאי, איברהים ראיסי, אמיר-חוסיין רזיזאדה האשמי. למטה מימין לשמאל: סעיד ג'לילי, עלירזא זקאני, עבד אל-נסר המתי
(צילום: AFP)
במרץ 2019, פחות משנתיים אחרי שהפסיד לרוחאני בבחירות, מינה חמינאי את ראיסי לראש מערכת המשפט, ובתפקיד זה נהנה ראיסי מהשפעה רבה עוד יותר, במיוחד בהתחשב בעובדה שאיראן נוהגת זה שנים להשתמש בערוצים משפטיים כדי לדכא מתנגדי משטר. לאחרונה מונה ראיסי גם לסגן יו"ר מועצת המומחים האיראנית, גוף שתפקידו להציע מחליף למנהיג העליון חמינאי אחרי מותו. זכייה בבחירות הקרובות בתפקיד נשיא איראן – תפקיד שבו החזיק גם חמינאי לפני שהפך ב-1989 למנהיג העליון – תאפשר לראיסי לצבור לגיטימציה ציבורית לקראת מינוי עתידי לתפקיד הרם ביותר ברפובליקה האיסלאמית, וזו המשימה שהוא מבקש להשלים כעת.
גם נערות הוצאו להורג: "אני חש כבוד"
כמו חמינאי, ראיסי נולד למשפחה דתית במשהד, העיר השנייה בגודלה באיראן וזו שבה נמצאים כמה מהאתרים הקדושים ביותר במדינה. הוא התייתם מאביו בגיל חמש, אבל הלך בעקבותיו והפך לאיש דת. כסטודנט צעיר בסמינר דתי בעיר הקדושה קום הוא השתתף בהפגנות נגד השאה הפרסי ששלט באיראן בתמיכת המערב עד לסוף שנות ה-70, ואחרי המהפכה האיסלאמית של 1979 קשריו עם אנשי דת בכירים בקום אפשרו לו לזכות באמונם של רבים במערכת המשפט. במערכת זו מילא שורה של תפקידים, ואחרי שבמשך עשר שנים כיהן כסגן של העומד בראשה הוא מונה ב-2014 לתובע הכללי. חמש שנים אחר כך, כאמור, כבר קודם לתפקיד ראש המערכת.
בקמפיין הבחירות הנוכחי מציג עצמו ראיסי כלוחם בשחיתות ובעוני, ולשם כך הוא רותם את עברו המשפטי העשיר, אבל העבר הזה הוא גם התחמושת העיקרית שבה משתמשים נגדו יריביו. פעילי אופוזיציה מאשימים את ראיסי כי בסוף שנות ה-80 היה מעורב בהוצאות להורג ללא משפט שנערכו לאסירים פוליטיים, הוצאות להורג שבהן נרצחו לפי ארגוני זכויות אדם לפחות 5,000 איש. רבים סבורים כי חלקו במעשים תרם להפסדו בבחירות ב-2017: לקראת אותו קמפיין זכתה להבלטה קלטת שמע מ-1988 שממנה עולה מעורבותו של ראיסי – במסגרת תפקידו כשופט – בהוצאת האסירים הפוליטיים להורג. בקלטת נשמע אייתוללה חוסיין עלי מונתזרי, סגנו של המנהיג העליון דאז רוחאללה חומייני, אומר שההוצאות להורג כללו נשים הרות ונערות בנות 15, ושהיו אלה הפשעים החמורים ביותר שבוצעו אי-פעם ברפובליקה האיסלאמית. את הקלטת פרסם בנו של מונתזרי המנוח, ובגין המעשה הזה נשלח הבן לכלא. ראיסי עצמו היה התובע בתיק.
ראיסי טוען כי המשפטים שהתנהלו נגד אסירים פוליטיים היו הוגנים, וכי יש דווקא להוקיר אותו על כך שסילק מהשטח אנשי אופוזיציה חמושים ומתנגדי משטר בשנים הראשונות שלאחר המהפכה. "אני חש כבוד על שלחמתי נגד הצביעות", אמר. במחנה השמרני ביותר זוקפים את ההוצאות להורג לזכותו, ורואים בהן מעשה שהיה חיוני להגנה על המשטר. בשנה שעברה הצהיר ראיסי כי "האיומים הפנימיים על הרפובליקה האיסלאמית מסוכנים יותר מאשר האיומים החיצוניים" – איתות ברור לכך שגם כעת לא יסבול מרידה כלשהי, בצל שורת המחאות העממיות שפקדו את איראן בעשור האחרון.
מאז מינויו לראש מערכת המשפט הוביל ראיסי כמה תיקי שחיתות גדולים, בהם תיקים שסילקו מהדרך יריבים פוליטיים פוטנציאליים שלו. אחד מהם הוא קודמו בתפקיד סאדק לריג'אני, שנתפס אף הוא כיורש אפשרי של חמינאי. מקורבו של לריג'אני הורשע בפרשת שחיתות, וכשברקע הפרשה הזו – בחודש שעבר נפסלה במפתיע מועמדותו לנשיאות של עלי לריג'אני, יו"ר הפרלמנט האיראני בעשור האחרון ואחיו של סאדק. עלי לריג'אני, הנחשב כמו הנשיא המכהן רוחאני לפרגמטי יחסית, יכול היה למשוך מצביעים רבים מהמחנה המתנגד לראיסי, ופסילתו מגדילה את סיכויי ראיסי להיבחר. ייתכן כי לקשר המשפחתי של עלי לריג'אני לאותו תיק שחיתות הייתה השפעה על ההחלטה לפסול את מועמדותו.
הפרדה בין המינים, אישה פרופסורית
כאיש המחנה השמרני ביותר באיראן תומך ראיסי בהפרדה בין המינים, בצנזורה נגד התרבות המערבית ובהנחלת כללי האיסלאם באוניברסיטאות. עם זאת, מעת לעת סיפק הצהרות מפתיעות: כך למשל אף שחמיו – איש דת שמרן ביותר ובעצמו בכיר ממשל – אסר לקיים מופעי מוזיקה במשהד, ראיסי עצמו נפגש במהלך קמפיין הבחירות שלו עם ראפר איראני ודיבר בשבח המוזיקה כשאמר שהיא יכולה לשמש לקידום רעיונות דתיים. ראיסי נמנה גם עם אנשי הדת הבכירים היחידים שדיברו בפומבי על נשותיהם: רעייתו ג'מילה היא פרופסורית באוניברסיטה, והוא הצהיר שיש לעודד נשים לצאת לעבודה ולקדם את החברה. לבני הזוג יש שתי בנות.
אף שיש הסבורים כי לראיסי אין די כריזמה כדי לרשת את חמינאי כשילך לעולמו, לשניים יש הרבה מן המשותף מבחינה אידיאולוגית, ופרשנים מעריכים כי עובדה זו מגדילה את סיכויי ראיסי: הם סבורים שחמינאי יבקש לשמר את המורשת שבנה והערכים שקידם ב-32 שנותיו כמנהיג העליון, ומכיוון שהוא רואה בראיסי שותף אידיאולוגי, גדולים הסיכויים שתחתיו יתקיים הדבר. השניים חולקים בראש ובראשונה חוסר אמון עמוק כלפי המערב, ועובדה זו מפחיתה את סיכוייה של ארה"ב להצליח ללחוץ על טהרן לשנות את מדיניות החוץ והפנים שלה אם ראיסי יתמנה למנהיג העליון אחרי לכתו של חמינאי.
בכל הקשור לישראל, ראיסי הוא כמובן אויב מר. בעבר מסרה לשכתו כי איראן שלו תהיה מוכנה לכונן קשרים עם כל מדינות העולם למעט ישראל, ורק השבוע, כשספד לאיש הדת האיראני עלי אכבר מוחתשמיפור, שנמנה עם מייסדי חיזבאללה, שיבח אותו ראיסי על שהיה, כלשונו, "אחד הלוחמים הקדושים שנלחמו למען שחרור ירושלים, ואחד החלוצים במאבק נגד המשטר הציוני העושק".
10 צפייה בגלריה
איתו כמנהיג העליון, לארה"ב אין תקווה לשינוי מבפנים. ראיסי מביט מכרזת בחירות
(צילום: AFP)
במאי השנה, בצל מבצע "שומר החומות", הצהיר ראיסי כי "הזוועות שמחוללים הציונים נגד הפלסטינים חסרי המגן בעזה לא יעברו בשתיקה". הוא אמר כי הדיווחים המדאיגים על מצוקת העם הפלסטיני גורמים ללבו של כל צופה או מאזין לדאוב, וטען שהרג הנשים והילדים הפלסטינים מוכיח שוב את אדישותם של מועצת הביטחון וארגונים בינלאומיים אחרים לסוגיה הפלסטינית. "ארה"ב ומדינות המערב לא ינקפו לעולם אצבע כדי להשיב לפלסטינים את זכויותיהם", קבע, ופנה לתקוף במרומז את מדינות המפרץ הערביות-סוניות, יריבותיה האידיאולוגיות של איראן, על שכוננו, בגלוי או בחשאי, יחסים עם ישראל: "המדינות שנתנו למשטר הכובש לגיטימיות מעשית בכך שחתרו לנרמול יחסים עם המשטר הזה – הן ללא ספק שותפות לרצח הנשים והילדים הפלסטינים החפים מפשע".
ההצבעה בקלפי ביום שישי הקרוב תהיה במסגרת הסיבוב הראשון בבחירות לנשיאות, וכדי לנצח בסיבוב זה צריך מועמד לצבור יותר מ-50% מהקולות. אם אף אחד משבעת המועמדים לא יגיע לרף הדרוש, שני המועמדים שקיבלו את מספר הקולות הגדול ביותר יתמודדו זה נגד זה בסיבוב השני והמכריע, שייערך בדיוק שבוע אחר כך. פרשנים מעריכים כי שיעור ההצבעה יהיה הפעם נמוך במיוחד, בצל תסכולם של איראנים רבים מהתנהלות המשטר, פסילתם של מועמדים בכירים מהמרוץ, והתחושה שדרכו של ראיסי לנשיאות כבר נסללה.
בהכנת הכתבה נעשה שימוש בתכנים של סוכנויות הידיעות רויטרס, AP ו-AFP.
