ראש הממשלה בנימין נתניהו הניח על שולחנו לתצוגה את המזרק שבאמצעותו הוא התחסן. אות וסמל למבצע החיסונים הגדול (והחשוב) בהובלתו. המהלך המגלומני הזה יכול היה לעבור חלק בגרון אם לא היינו סופרים יותר מ-4,000 מתים ומתבוננים בעיניים משתאות באין-ספור מחדלים והחלטות טיפשיות או פוליטיות.
עצוב לומר, אבל כבר השלמנו עם זה שבחברה החרדית לא תתבצע אכיפה, ושבזמן שהילדים שלנו בבתים מטפסים על הקירות, ילדים בערים אדומות יצעדו אל תלמודי התורה, הטישים והחתונות. השלמנו עם זה שנבחרי הציבור בעצמם לא יעמדו בכללים שקבעו, יפרו את הסגר פעם אחר פעם ואז ישקרו או ינפנפו כל שאלה בנידון כמו זבוב טורדני. דוגמה אישית היא פריבילגיה שאין לנו. גם עבודה בשיתוף פעולה בין-משרדי נשמעת כמו פנטזיה רחוקה, לא הגיונית. בסך הכל, יודעים האזרחים נפש בהמתם. ציפיות ברצפה, והאמון בהתאם.
אבל מחדל נתב"ג הוא מחדל מכעיס ומקומם דווקא משום שהוא לא דורש כלום מלבד שכל ישר. רק שער אחד אמיתי יש לישראל, והוא פשוט הופקר. בהתחלה לא היו בדיקות, ובטח לא מלוניות. סמכו על טוב ליבו של הציבור. אחר כך, כשהזעקה עלתה לשמיים, התחילו לבדוק אבל כשלו במקומות אחרים. משום מה, מי שמעוניין לעלות על מטוס לישראל לא מחויב בהצגת בדיקה שלילית, למשל. פרקטיקה מקובלת בכל מקום עם טיפת שכל.
גם פוליטיקה קטנה ומכוערת כיכבה בשדה התעופה הלאומי. בראש השנה הטסים לאומן כמעט הובילו לפיטוריו של הפרויקטור דאז, רוני גמזו. אחרי השלום עם איחוד האמירויות הישראלים נהרו לשם בכמויות למרות שעל פי מדדים אובייקטיביים נחשב היעד למדינה אדומה. ההון הפוליטי שהושג בזכות אוורור הציבור ומתנות בדמות חופש ושעשועים עלה ביבוא חולים סיטונאי.
הממשלה מעולם לא ניסתה לקדם חקיקת בזק בנושא, חקיקה שוודאי הייתה זוכה לתמיכה מקיר לקיר. אבל אם אפשר להכתים את האויב המדומיין, אין שום סיכוי שתיבחר אפשרות אחרת
היתרון היחסי אבד בסבך של חלמאות, אינטרסים צרים וקבלת החלטות מקוממת. כעת בממשלה ממהרים למצוא את האשם התורן. בית המשפט, כמובן. הרגל כמעט פבלובי. הפרוטוקולים המביכים מהקבינט מעידים כי הפוליטיקאים הם אלה שביטלו את טיעוני המומחים בנוגע לסכנת נתב"ג. הממשלה מעולם לא ניסתה לקדם חקיקת בזק בנושא, חקיקה שוודאי הייתה זוכה לתמיכה מקיר לקיר. אבל אם אפשר לברוח מאחריות ולהכתים את האויב המדומיין, אין שום סיכוי שתיבחר אפשרות אחרת.
חן ארצי סרורכששרת התחבורה מירי רגב מבטיחה מול המצלמות לפצות מכספי המדינה את מי שטיסתם בוטלה, היא עושה צחוק מכל אזרח ואזרחית. היא מציעה שוחד בחירות כדי שנשכח שדרך אותו נתב"ג, שעליו היא אחראית, נכנסו מוטציות קטלניות וחולים מיובאים. שבגלל חלמאות וטיפשות של הממשלה שהיא חלק ממנה הסגר יתארך ומחיריו יאמירו.
מחדל נתב"ג בסך הכל מספר בקליפת אגוז את כל החולשות הישראליות מול המגפה. סמל, כמעט כמו מזרק של חיסון על שולחנו של ראש הממשלה.
- חן ארצי סרור היא עיתונאית "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
