קיים סיכוי שהקול הלהט"בי יכריע את תוצאות הבחירות בשבוע הבא. נשמע מופרך? לא אם לומדים מהניסיון של ארה"ב מנובמבר האחרון. נתונים מרתקים שפרסם "הוושינגטון פוסט" חושפים שלקול הלהט"בי הייתה השפעה מכרעת במדינות המתנדנדות שנקרעו בין תומכי ג'ו ביידן לבין תומכי דונלד טראמפ. סקרים שנערכו במדינות הללו הראו שרוב מובהק מבין האנשים שהזדהו כלהט"ב הצביעו למפלגה הדמוקרטית. במרוץ הצמוד שהתנהל שם, התגייסות כזאת יכולה לעשות את כל ההבדל.
שיטת הבחירות בישראל אמנם שונה מהשיטה האמריקנית, אבל העיקרון עדיין תופס: במרוץ שלנו, כאשר כמה מפלגות נאבקות לצלוח את אחוז החסימה, וכל תזוזה של מנדט אחד מגוש אחד לגוש השני עשויה לשנות את מהלך ההיסטוריה - לקהילה הגאה ששוויה האלקטורלי הוא לפחות עשרה מנדטים יש פוטנציאל אדיר לומר את המילה האחרונה.
במחנה המרכז-שמאל, למשל, המצביעים והמצביעות הלהט"ב יכולים להיות אלה שיקבעו אם מרצ תעבור את אחוז החסימה או תישאר מחוץ לכנסת, מה שישפיע באופן רחב על כל המפה הפוליטית.
לקול הגאה תהיה השפעה גם על הרשימה המשותפת. בין מצביעיה הפוטנציאליים יש להט"ב מהחברה הערבית, ערבים בעלי עמדות ליברליות וגם יהודים לא מעטים, בעיקר תומכי חד"ש, שמאמינים ששוויון לערבים ושוויון ללהט"ב הם שני צדדים של אותו המטבע. אין ספק שההתבטאויות הלהט"בופוביות האחרונות של ח"כ אחמד טיבי (שלמרבה הצער לא זכו לגינוי מצד היו"ר איימן עודה ועמיתיו לרשימה, ואולי לא במקרה), לא עוזרות לקרב את הקהלים האלה לחיק המשותפת.
אם במשך שנים להט"בים מהימין הרגישו שלמרות החסרונות בשלטון נתניהו אין אלטרנטיבות לליכוד, המצב כיום שונה לגמרי. שתי מפלגות ימניות בולטות מביעות תמיכה גלויה בזכויות להט"ב
ייתכן שח"כ טיבי מעריך שהקהלים האלה ממילא כבר בכיס של המשותפת, ושקו אנטי-להט"בי יעזור בתחרות על קולות האיסלאמיסטים מול רע"מ של ח"כ מנסור עבאס. אם זה אכן השיקול הקר מאחורי ההתבטאויות האלה, אז לא רק שמדובר במשגה ערכי מהמעלה הראשונה, אלא שגם מבחינה פוליטית-אלקטורלית יש סיכוי שהמשותפת תישאר קירחת מכאן ומכאן: גם תפסיד את הקהלים הליברליים למפלגות אחרות, וגם לא תצליח להתמודד על קולות מול רע"מ.
גם בימין הקול הלהט"בי יכול לשחק תפקיד משמעותי. במשך שנים הליכוד נתפסה כאופציה היחידה ללהט"ב הימני: מפלגה שמתיימרת להיות ליברלית, שיש לה תא גאה ואפילו שר הומו ראשון מטעמה. אולם השנים האחרונות לכהונת בנימין נתניהו הותירו בקרב הקהילה הגאה בעיקר אכזבות. זה התחיל בשקרים של נתניהו על תמיכתו בחוק הפונדקאות (בפועל הוא כפה על סיעתו להצביע נגד), לאחר מכן שיקר כשהבטיח שימנה לתפקיד שר החינוך מועמד מטעם הליכוד, ובפועל מינה את שר ההמרה הרב רפי פרץ.
העובדה ששוב ושוב בחר נתניהו בברית "השותפים הטבעיים" כרסמה גם היא באמון בו. אבל הקש ששבר את גב הגמל הוא ללא ספק ההסכם הפוליטי המזעזע בין הליכוד לבין מפלגת סמוטריץ'-בן גביר-נעם. ההסכם הזה נועד לסייע למפלגה הכי קיצונית ולהט"בופובית - לצד רע"מ של מנסור עבאס - לעבור את אחוז החסימה, להיכנס לכנסת ולהיות חלק מהקואליציה הבאה של נתניהו.
אם במשך שנים להט"בים מהימין הרגישו שלמרות החסרונות בשלטון נתניהו אין אלטרנטיבות לליכוד, המצב כיום שונה לגמרי. שתי מפלגות ימניות בולטות מביעות תמיכה גלויה בזכויות להט"ב: הראשונה היא ישראל ביתנו, ששינתה כיוון בנושא הזה בשנתיים האחרונות. כמעט כל הח"כים שלה תמכו בהצעות חוק פרו-להט"ביות שהועלו בכנסת. לאחרונה נפגש היו"ר אביגדור ליברמן בפעם הראשונה עם נציגי הארגונים הגאים, השתתף בפאנל גאווה מיוחד לצד ראשי מפלגות נוספים, והתחייב להצטרף רק לקואליציה שתקדם סדר יום ליברלי.
נראה שגם מפלגתו החדשה של גדעון סער, תקווה חדשה, הולכת בכיוון הזה. גם סער נפגש עם ארגוני הקהילה הגאה והשתתף בפאנל הגאווה, ומפלגתו פרסמה ממש לאחרונה מצע בחירות גאה. זאת הפעם הראשונה שמפלגה בימין מפרסמת מצע גאה ומשלבת אותו בקמפיין שלה.
עו"ד אור קשתאדם קפלןיו"ר ימינה, נפתלי בנט, משתרך אמנם מאחורי ליברמן וסער בכל מה שקשור להכרה בקהילה הגאה, אבל בניגוד לנתניהו, הוא לפחות היה מוכן להיפגש עם ארגוני הקהילה הגאה ולהקשיב לטענות שלנו.
מוקדם להעריך אם להט"ב בימין ייפרדו מנתניהו לטובת אופציות אחרות, אם הרשימה המשותפת תשלם מחיר אלקטורלי על התבטאויות בכיריה וכיצד יתפזרו הקולות הגאים בין מפלגות המרכז-שמאל. מה שבטוח הוא שהמנדטים הגאים עשויים להכריע אם אחרי הבחירות נתעורר לשינוי אמיתי במאבק לשוויון - או שנישאר שוב ללא זכויות.
- עו"ד אור קשת הוא מנהל קשרי הממשל של ארגוני הקהילה הגאה באגודה למען הלהט"ב
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
