ימים קשים עוברים ועוד יעברו על ח"כ מנסור עבאס (רע"מ), שזוכה לקיתונות של אש וגופרית הן מחבריו לרשימה המשותפת והן מציבור תומכיה ברשתות החברתיות, בגין הברית שכביכול כרת עם ראש הממשלה בנימין נתניהו. אלא שהוא לא עשה את הצעד הזה על דעת עצמו. מאחוריו עומדת המועצה הכללית של הפלג הדרומי בתנועה האסלאמית, הנתמכת בעיקר על ידי הציבור הבדואי בנגב ומהווה 10% מכלל האוכלוסייה הערבית בישראל (מדובר בתנועה שונה מהפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהוצא מחוץ לחוק).
- לכל הטורים של עו"ד שקיב (שכיב) עלי – לחצו כאן
מה שעוררה את הביקורת הקשה שסופג ח"כ עבאס הייתה הסטייה מהאמנה של הרשימה המשותפת, שלפיה ההחלטות תתקבלנה ברוב קולות. בראש המתנגדים עומדת בל"ד, אולם אי אפשר להתעלם מהחלק של חד"ש.
במשך עשרות שנים שלטה חד"ש ברחוב הערבי, הדתי והחילוני, בעיקר משום שהיו לה הרבה זכויות בקידום ההשכלה הגבוהה. היא זו שהצליחה לשלוח צעירים ערבים רבים ללימודים בגוש הסובייטי, על חשבון המפלגה הקומוניסטית, ובזכותה זכתה האוכלוסייה הערבית ברופאים, מהנדסים, אדריכלים ועוד. זאת שעה שמסיבות שונות היו דלתות האוניברסיטאות בישראל נעולות לרוב בפני הסטודנט הערבי.
לכך יש להוסיף את העובדה שבשנות ה-60 וה-70 נרדפו חברי ותומכי חד"ש (רק"ח לשעבר) על ידי הממסד ושילמו את המחיר הכבד ביותר על המאבק לשוויון. אנשיה סולקו ממשרות ממשלתיות או מכל מקום עבודה שזרועות השלטון יכלו להגיע אליו, והחנק הכלכלי הביא משפחות רבות לקריסה כלכלית.
ככל שנתניהו ידע לגמול לח"כ עבאס באופן התואם את הפגיעה שהוא סופג ברשתות, וככל שישראל תחבק את יד האחווה המושטת, יש להניח שהציבור הערבי יכיר לעבאס תודה
חד"ש המשיכה לצפות שהרחוב הערבי יכיר לה תודה, ותחושת הבעלות היא מה שהוביל אותה כעת להחריף את הטון כלפי ח"כ עבאס. הדרך הפרגמטית שהוא מוביל שונה בתכלית מהתפיסה של המשותפת, המוכתבת על ידי חד"ש ובל"ד, ששמות דגש על פינוי התנחלויות, הקמת מדינה פלסטינית לצד ישראל ושוויון זכויות לאזרחי ישראל הערבים.
בעוד ח"כ עבאס מעמיד בראש סדר העדיפויות את הפרגמטיות המעשית שמטרתה להטיב עם אזרחי ישראל הערבים, ממשיכה הרשימה המשותפת - ברוח חד"ש ובל"ד - להחזיק בדעה שלפיה המטרות הפוליטיות ועקרונות הצדק הם הערובה להשגת הזכויות האזרחיות לחברה הערבית.
אלא שלא מעטים מהציבור הערבי סבורים שכשלה הדרך שבה הולכת הרשימה המשותפת, ועל כן הגיעה העת לנסות דרך אחרת המתבססת על השימוש בכוח הפוליטי, כמו זו הננקטת על ידי המפלגות הדתיות היהודיות.
לעבאס ותומכיו יהיה קשה להתמודד עם הטענות המועלות כלפיו בגין הברית שכרת עם נתניהו, שממשלתו היא זו שחוקקה את החוקים הגזעניים ביותר כלפי ערבים - חוק קמיניץ, חוק הלאום, חוק המצלמות, חוק הנכבה, חוק החרם, חוק ועדות הקבלה ועוד.
בשבוע שעבר: ח"כ מנסור עבאס על הדרמה במשותפת
(צילום: ירון ברנר)
מנגד תעמוד לו לעבאס הטענה שהמדיניות של הרשימה המשותפת לא הצליחה לאורך השנים להטיב באופן ניכר עם האוכלוסייה הערבית, וכי ממילא גם מפלגות המרכז והשמאל הדירו את הציבור הערבי ממוקדי ההשפעה. נתניהו, מבחינתו, לא שונה מיריביו הפוליטיים היהודים. לפיכך, טובת הערבים תבוא רק מרכיבה על הסוס של מפלגת השלטון ובקרבת ברז התקציב שבו היא אוחזת.
ככל שנתניהו ידע לגמול לח"כ עבאס באופן העולה בקנה אחד עם הפגיעה שהוא ומפלגתו סופגים כעת ברשתות, וככל שישראל תדע לחבק את יד האחווה המושטת אליה מרע"מ, יש להניח שהציבור הערבי יכיר לעבאס תודה על כך ותתחזק התמיכה בו.
במיוחד כשמזה זמן רב יש המתלוננים כנגד תחושת הבעלות של הרשימה המשותפת על הקול הערבי שנציגיה נקבעים שלא בדרך של בחירה ולמעשה כופים את עצמם על האוכלוסייה הערבית. בהינתן כל אלה יש להניח כי החודשים הבאים לקראת הבחירות יהיו הסוערים ביותר ברחוב הערבי.
- עו"ד שקיב (שכיב) עלי הוא אקטיביסט חברתי ועוסק בין היתר במשפט מנהלי וחוקתי المحامي شكيب علي
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
