15 חודשי מאסר נגזרו בצהריים (יום ב') על יוסף כהן (68) מפתח תקווה, שדרס למוות ב-2016 בכביש 6 את הילה מיכלי-נחמן (36) מול ילדיה ואמה, והורשע בינואר השנה בהפקרה אחרי פגיעה והשמדת ראיות. כמה מבני משפחתה של המנוחה הביעו זעם על גזר הדין, וקראו לעבר כהן: "רוצח, גועל נפש, שלא תזכה לצאת משם".
מלכה נחמן, אמה של הילה, אחזה לאורך כל הדיון בתמונת בתה. "הייתי איתה בתאונה, עדה לכול. העונש שהוא קיבל פשוט מבזה את המדינה, את השופטת את כולם", אמרה האם. "איך 15 חודשי מאסר? הכשירו לה את הקרקע עד שש שנות מאסר. זה מאכזב, ולא מרתיע.
"אנשים נהרגים בלי סוף וקיוויתי שהשופטת תעשה 'למען יראו וייראו', אך היא לא עשתה ואכזבה מאוד. הבת שלי לא תחזור גם אם הייתה נותנת לו 100 שנות מאסר, אבל הקטל בכבישים לא ייפסק כך. זה כואב מאוד ועצוב מאוד אין בליבי שנאה או כעס, יש כאב עצום. איבדתי ילדה שהייתה מיוחדת פשוט מהיום שנולדה".
התובעת, עו"ד רעות אבירי, אמרה: "אנחנו סברנו שיש להטיל על הנאשם עונש כבד יותר, בית המשפט קבע אחרת. נלמד את גזר הדין ונשקול את צעדינו. ליווינו היום כמו לאורך כל המשפט את משפחתה של הילה ז"ל".
מנגד, עו"ד אופיר סטרשנוב, שייצג את כהן, אמר: "אנחנו מכבדים את הכרעת בית המשפט, חושבים שמדובר במקרה ייחודי שבו אין מחלוקת וגם התביעה הסכימה שהנאשם לא אשם בכלל בתאונה וגם לא מדובר במי שברח ממקום התאונה אלא עצר והיה שותף להזעקת עזרה וכל שהאשימו אותו שעזב את המקום מבלי להשאיר פרטים. לדעתנו לא מדובר בעבירה של הפקרה, ונשקול ערעור לבית המשפט העליון".
התאונה הקטלנית אירעה במרץ 2016. מיכלי-נחמן נסעה אז בכביש 6 לכיוון דרום. במושב לידה ישב בנה הפעוט ובמושב האחורי ישבו אמה, ושני תאומים בני שלושה חודשים. סמוך למחלף חורשים איבדה מיכלי-נחמן שליטה על רכבה, פגעה במעקה הבטיחות הימני ורכבה הסתחרר עד שנעצר על השוליים השמאליים כשפני הרכב נגד כיוון התנועה ועשן החל לצאת ממנו.
לפי כתב האישום שהגישה פרקליטות מחוז מרכז, מיכלי-נחמן יצאה מהרכב התקול במטרה לחלץ ממנו את ילדיה ולסייע לאמה. בשל הפגיעה ברכבה היא לא יכלה לפתוח את דלתו הימנית ולכן הוציאה את הילדים מהחלון. היא הניחה את התאומים בסל קל בין השוליים למעקה הבטיחות והורתה לבנה השלישי לעמוד לידם. אז ניגשה לסייע לאמה לצאת מהרכב מצדו השמאלי.
שני אנשים שהיו בזירה סייעו למנוחה כל הזמן והאירו עם פנסי הטלפון שלהם. הנהג הפוגע כהן נסע ברכב שברולט במהירות של 150 קילומטרים בשעה. כשהגיע למקום, עמדה מיכלי-נחמן בנתיב השמאלי, ובעודה מנסה לסייע לאמה לצאת מהרכב, דרס אותה כהן למוות.
הפרקליטות בחרה לא להאשים את הנהג הדורס בהריגה מכיוון שהחקירה המשטרתית העלתה כי התאונה הייתה בלתי נמנעת. האישום התייחס למעשיו של הנהג הפוגע לאחר התאונה. נטען כי כהן עצר בסמוך אבל החליט להסתיר את מעורבותו בתאונה. הוא המתין בזירה 18 דקות בלי לומר לאיש וגם לא למשטרה ולצוותי ההצלה שהיה מעורב באירוע.
כהן חזר לרכבו ועזב את הזירה. בהמשך הוא הגיע לסוכנות הרכב בבעלותו, שטף את רכבו בצינור עם לחץ מים גבוה ובכך העלים חלק מרקמות דמה של המנוחה שנותרו עליו. בשלב זה נסע הנהג למשטרה ודיווח בכזב כי היה מעורב בתאונה אחרת עם רכב מרצדס בצבע שחור.
פרט לעונש המאסר פסלה השופטת מיכל ברנט מבית המשפט המחוזי בלוד את רישיונו של כהן למשך שבע שנים, והוא יפצה את משפחת המנוחה ב-105 אלף שקלים - 25 אלף שקלים לכל אחד משלושת ילדיה ו-30 אלף שקלים לאלמן.