העימותים בוושינגטון, אמש
(צילום: רויטרס)
המתקפה האלימה, הספונטנית, של המון מוסת על הקונגרס האמריקני אמש (יום ד') הייתה תוצאה של חיבור ישיר ונפיץ בין נשיא פופוליסט שסובל מהפרעות אישיות קשות לבין עשרות אלפי אנשים כועסים שחשים ומאמינים כמוהו שגנבו להם את המדינה.
אבל מה שעשה את החיבור הזה לנפיץ היו הרשתות החברתיות שהפיצו את ההסתה, את ה"פייק ניוז" ואת תיאוריות הקונספירציה ההזויות כמעט במהירות האור. אותן רשתות חברתיות גם שימשו כלי ארגוני שאפשר למסית הראשי – נשיא ארה"ב – לאסוף את ההמון לוושינגטון ולשגר אותו בתזמון מושלם, טעון ודרוך, לגבעת הקפיטול כדי לעצור את הדיון שבו אישרו שני בתי הקונגרס את בחירתו של ג'ו ביידן לנשיא. הגולם הדיגיטלי שאינו מבחין בין אמת לשקר ובין טוב לרע קם על יוצריו.
אישה נורתה במהומות בוושינגטון
(מתוך טוויטר )
טראמפ במסר לתומכיו: "לכו הביתה"
(מתוך הטוויטר)
האשמים העיקריים מלבד טראמפ והבריונים בהשתוללות חסרת הרסן אתמול בוושינגטון הם בכירי המפלגה הרפובליקנית. הם ראו במשך זמן רב את הכתובות שהצטברו על הקיר, שהעידו על ניתוקו מהמציאות ועל מסוכנותו של הנשיא איש מפלגתם ולא נקפו אצבע. גרוע מכך: חלק ניכר מהם, כולל יו"ר הסנאט, שידעו את האמת, תמכו בפומבי והעניקו נופך ונפח של לגיטימציה ואמינות לטענותיו ההזויות והשקריות של טראמפ בדבר "גניבת הבחירות".
כך עודדו לא רק את טראמפ, אלא גם את תומכיו הקיצוניים. הם ראו את טראמפ מסית אחרי הבחירות מעל כל במה ותמכו בו או שתקו באפס מעשה מפני שחששו שציבור הקנאים מהימין הלבן ומקרב האוונגליסטים - תומכיו של טראמפ - יבואו איתם חשבון בבחירות הבאות לסנאט ולבית הנבחרים. הם תמכו בדעה צלולה וצינית בנשיא לא לגמרי שפוי שעוד לפני ההסתערות על גבעת הקפיטול הכחיש את מגפת הקורונה שקטלה מאות אלפי אמריקנים. הם סיכנו ביודעין את הדמוקרטיה האמריקנית כדי להציל את עורם הפוליטי.
סעיף 25 בחוקה האמריקנית מאפשר להדיח נשיא בהליך מזורז כאשר ברור שאינו כשיר למלא את תפקידו. הרפובליקנים סירבו להפעיל סעיף זה אפילו אתמול, כאשר הנשיא המשיך להסית בשעה שפורעי ופורעות החוק השתוללו במליאת הסנאט ובמסדרונות הקונגרס.
"אני מבין לליבכם...אני אוהב אתכם", אמר להם בציוץ וידאו המפקד העליון של הכוחות המזוינים האמריקנים שסירב כנראה להפעיל נגד הבריונים את המשמר הלאומי. "לכו הביתה", אמר להם בלשון רכה - כדבר אב לבניו ובנותיו - האיש שדרש להפעיל חיילים אמריקנים נגד מפגינים ברחבי ארה"ב שמחו על אצבעם הקלה על ההדק של שוטרים לבנים נגד אזרחים שחורים.
לקח נוסף הוא שאסור לזלזל בתופעת "המדרון החלקלק". טראמפ התחיל לתת לגיטימציה לאלימות מצד הימין הלבן כבר בתחילת נשיאותו. למעשה, עוד בעת מערכת הבחירות הראשונה שלו, כשסירב לגנות ואף עודד במשתמע "פייק ניוז" שהופצו ברשתות בדבר רשת פדופילית שפעלה ממרתף פיצרייה בוושינגטון ואשר הילרי קלינטון יריבתו, מועמדת הדמוקרטים לנשיאות, עמדה כביכול בראשה.
הוא דרש לעצור את שרת החוץ לשעבר בגלל שהשתמשה ברשת לא מאובטחת והצטרף לנהמת ההמון ששאג קצובות "תכלאו אותה". האירוע הבולט ביותר היו ההפגנות של איחוד הימין הלבן בשארלוטסוויל, וירג'יניה, ב-2017 נגד ניסיונות לעמעם ולמחוק את מורשת הדרום הלבן של ארה"ב בעת מלחמת האזרחים. בהפגנות אלה של האלט-רייט - ניאו-נאצים ומצדדי עליונות לבנה - הושמעו הצהרות גזעניות בוטות גם נגד יהודים והן הפכו אלימות כשהתייצבו נגדן ליברלים ואנשי שמאל.
אישה אחת מהמחנה האנטי-ימני נדרסה למוות על ידי איש ימין ושני שוטרים נהרגו. כשטראמפ התייחס בפומבי לכך, הוא הטיל במשתמע את האשמה על שני הצדדים באופן שווה. השיא היה כאמור הכחשת המגפה והעידוד הגלוי והקולני שנתן הנשיא בפומבי למתנגדי עטיית המסכה והריחוק החברתי שהסתערו על בית המחוקקים של מדינת מישיגן. ההסתערות על הקפיטול הייתה כברת דרך ענקית במורד אותו מדרון חלקלק שבו דרדר טראמפ את ארצו.
הקלות הבלתי מובנת שבה הצליחו כמה מאות ואולי אלפי מפגינים לפרוץ לבניין הקונגרס היא עניין נוסף שמחייב הסקת מסקנות. ההפגנות בוושינגטון לא היוו הפתעה לאיש: רשויות המחוז העצמאי והמדינות הגובלות בו הזהירו את אזרחיהן מאלימות במהלך הפגנות אלה וקראו להם להישאר בבתים. בעלי עסקים ומשרדי ממשלה באזור הבית הלבן ומתחמי הממשל בוושינגטון הקדימו תרופה לאלימות אפשרית ואטמו בלוחות עץ את פתחי המשרדים והחנויות.
אבל במרחק הליכה מהבית הלבן - על שדרות פנסילבניה, בגבעת הקפיטול, סביב בתי המחוקקים ובכניסות הרבות אליהם - לא הוצבו שוטרים במספר שיכול לעצור מאות, שלא לדבר על אלפי מתפרעים. מדוע? האם מישהו אמר לעצמו: זה לא הגיוני? הם לא יעזו להסתער על קודש הקודשים של הדמוקרטיה האמריקנית? האם הייתה כאן קונספציה שמנעה היערכות נכונה?
מישהו או מישהם כנראה ייתנו את הדין על שורת המחדלים של כוחות אכיפת החוק בבירת ארה"ב, אבל אירועי וושינגטון הם המחשה נוספת לכלל הידוע שכל מה שעלול להשתבש בסבירות בינונית ואפילו נמוכה – ישתבש בסופו של דבר; לכן צריך להיערך לגרוע מכל - בעיקר אם העלות אינה גבוהה במיוחד והכתובת חרוטה על הקיר.
לא רק המערכת הפוליטית והממשלית בארה"ב צריכה להפיק ולהפנים לקחים מאירועי אמש על "הגבעה". מנהיגים פופוליסטיים והמון פנאטי החש מקופח הקשוב לציוציהם וקטעי הווידאו שהם מפיצים ברשתות החברתיות קיימים לא רק בארה"ב; פוליטיקאים התומכים, משיקולי שרידות, תועלת פוליטית וסתם חנופה מועילה, בשליט סמכותני שמנסה בסיועם הפעיל לעקם ולהכפיף את מוסדות הממשל הדמוקרטי ואת "שומרי הסף" לצרכיו האישיים – גם את זה לא המציאו בוושינגטון. לכן כדאי שגם בירושלים ישימו לב לסכנות האורבות במורד המדרון החלקלק.
