כבר יומיים רצופים שבהם משוגרת מרצועת עזה רקטה אחת בודדת לשטח פתוח בעוטף עזה ומפעילה אזעקת צבע אדום, בלי שנגרם נזק כלשהו בשטח ישראל. כאשר מתבצע ירי חד-רקטי שאינו חד-פעמי, עולה מיד שאלה לגיטימית – למה? מה המסר שמאן דהוא בעזה מנסה להעביר ולמי? בפתח הידיעה - תיעוד תקיפת צה"ל הלילה בתגובה לרקטה שהתפוצצה באזור המועצה האזורית אשכול.
האם המענק הקטארי דופק כמו שעון? התשובה היא כן. האם ישראל מעכבת פתאום פרויקטים תשתיתיים בעזה שכבר הוסכם לבצעם? התשובה היא לא. האם מרחב הדיג הימי ברצועה צומצם לאחרונה? גם לא. אז מה הסיפור? יש שניים אפשריים. האחד מתחבר ל"יום שנה" עגום מצד ישראל והשני קשור בכלל לגדה המערבית. באופן עקיף לבחירות אצלנו ובאופן ישיר לבחירות אצלם. מבולבלים? נסביר.
אתמול (שישי) לפני 20 שנה בדיוק, בתאריך 16 באפריל 2001, ירה חמאס את הרקטה הראשונה מרצועת עזה לשטח ישראל. זמן קצר אחרי הירי שלח לי אחד ממקורותיי בעזה הודעה עם שלושה אלמנטים: אימוג'ים של רקטה' עוגה ולידם המספר 20. בין לבין נכתב בערבית Happy Anniversary.
המניע נשמע הגיוני לכאורה אבל חמאס אינו ארגון שיסכן את הנכסים הצבאיים שלו בשביל ציון יום שנה כזה או אחר. מה גם שמדובר בירי שנמשך יומיים רצופים, ולכן הסבירות שזו הסיבה לירי נמוכה למדי.
מצד שני בשבועות האחרונים מתנהל בגדה המערבית אירוע מורכב שמתחילתו נלקח בחשבון שייתכן כי יהיו לו השלכות דווקא מרצועת עזה. מאז שאבו מאזן חתם על צו לעריכת בחירות לפרלמנט הפלסטיני וחמאס הודיע כי ישתתף בהן, החלה מערכת הביטחון הישראלית להדק עוד את לפיתת הצבת שלה על תשתיות חמאס האזרחיות בגדה המערבית.
מדובר במעצר של עשרות אנשי חמאס, חלקם שייכים לדרג הבכיר ביותר של הארגון בגדה. המעצרים בוצעו נגד חברי פרלמנט של חמאס, בכירים בארגון, אנשי חמאס שמתמודדים במסגרת הסיעה שהקים הארגון לבחירות הקרובות לפרלמנט, סטודנטים חברי התא האיסלאמי (כותלה) של חמאס באוניברסיטאות ואסירים משוחררים המזוהים עם הארגון.
המעצרים לא התרכזו באזור אחד שבו חמאס חזק אלא בכלל האזורים והמחוזות בגדה, מג'נין בצפון ועד חברון בדרום. מרבית העצורים שוחררו זמן קצר אחרי חקירה ושיחת הבהרה שנעשתה להם על יד שב"כ. בחלק מהמקרים הגיעו אנשי מערכת הביטחון אל בתיהם של בכירי חמאס בגדה והזהירו אותם פן יתמודדו בבחירות או ינהלו קמפיין עבור חמאס. אחד מהם הוא נאיף רג'וב, בכיר חמאס מהעיירה דורא שליד חברון ואחיו של בכיר פת"ח ג'יבריל רג'וב. לטענתו בשיחת האזהרה שנערכה בביתו הובהר לו שהדבר היחיד שהוא יכול לעשות בבחירות הללו זה ללכת לקלפי ולהצביע.
גל המעצרים הראשון נגד אנשי חמאס בגדה החל בחודש פברואר. אלא שאז החזיק חמאס בקלף מיקוח ואיים להשתמש בו. מנהיג חמאס בעזה יחיא סינוואר הכריז בפומבי כי אם ישראל תשבש את הבחירות הפלסטיניות – חמאס ידאג לשבש את הבחירות בישראל.
נראה כי המסר נקלט ובמשך חודש שלם – מסוף פברואר ועד ליום הבחירות בישראל ב-23 במרץ, מערכת הביטחון עצרה לחלוטין את המעצרים נגד אנשי חמאס כדי שלא להיגרר להסלמה צבאית ערב הבחירות או בתוך יום הבחירות עצמו – באופן שישבש אותם לחלוטין. אבל ה"פטור" שקיבל חמאס הסתיים שעות ספורות בלבד אחרי סגירת הקלפיות, עת החל גל המעצרים השני שנמשך עד היום.
הבחירות לפרלמנט הפלסטיני ייערכו (אם לא יבוטלו – אבל זה כבר סיפור אחר) בעוד קצת יותר מחודש. מדובר בימים קריטיים שבהם כלל הסיעות, ובהן סיעת חמאס, נכנסות לשיאו של הקמפיין. ישראל מצידה נחושה שלא לתת לחמאס להרים את הראש בגדה – גם אם זה בחסות מערכת הבחירות.
שני הקווים הללו נמצאים במסלול התנגשות, שהאיתותים אליו מועברים ב-48 השעות האחרונות. חמאס מאותת בירי הטרדה שאינו מכוון עדיין לשטחים מיושבים (כן, ירי לשטח פתוח נועד לפגוע בשטח פתוח) וישראל מצידה מגיבה בפגיעה בנכסים משמעותיים של חמאס, נכסים שבדרך כלל לא מוכנסים לרשימת המטרות בגין ירי רקטה בודדת לשטח פתוח (כמו משגרי נ"מ שהיו בפיתוח).
כרגע ישראל וחמאס מדברים באש ברצועה על עימות שבכלל מתרחש ביניהם בגדה. כל זמן שהבחירות הפלסטיניות שרירות והתהליך קיים – כך גם גוברים בהתאמה הסיכויים להסלמה בדרום. אבל כאמור הבחירות הללו, מהרבה סיבות אחרות, עשויות להתבטל או להידחות למועד אחר ובלתי ידוע.
יואב זיתון השתתף בהכנת הידיעה