סבב הבחירות האחרון הביא לשיא את העיסוק של החברה הישראלית בלגיטימציה של האזרחים הערבים בכלל, וב"סכנה" שנשקפת לכאורה מעצם מעורבותם במשחק הפוליטי בפרט. כלי המדידה וההערכה של הסוגייה הוא מידת קבלתם את "הממסד הציוני" ותמיכתם ב"טרור".
מדובר בכלי מדידה והערכה מקובל בכל דמוקרטיה, ובייחוד בישראל, שלא אחת עושה שימוש בביטוי "דמוקרטיה מתגוננת" כדי להצדיק שלילה של זכויות שונות, הן של אזרחים ערבים והן של פלסטינים. אבל היישום שלו כלפי חברי כנסת ערבים בלבד הוא לכל הפחות סטנדרט כפול שדורש ריענון.
במציאות הזו יוצא שבצלאל סמוטריץ', שבאופן שיטתי מכתים ציבור שלם ופועל כדי לשלול את הלגיטימציה שלו, קובע את הטון ומחליט איזה ציבור לגיטימי בישראל. ברגעים הדרמטיים של השבועות האחרונים הוא הצהיר – בכל הזדמנות אפשרית - שהוא לא יישב בממשלה עם או בתמיכת רע"מ. בהמשך פרסם "אגרת" שבה שרטט את משנתו ביחס לערבים ולמיעוטים במדינת ישראל. אתמול (יום ב') בישיבת הסיעה שלו הוא כבר דאג להדגיש שהערבים הם אזרחים ישראלים, אבל רק "בינתיים".
לפי אותה אגרת שפרסם, מדינת ישראל עלולה להימצא בסכנה קיומית, לא פחות, בשל שני תהליכים מקבילים: עלייה בשיעור ההצבעה של האזרחים הערבים והפיכתם לשותף לגיטימי לממשל שיביא בסוף להקמה של מדינת טרור ערבית.
פעם אחר פעם, במילותיו הרהוטות ובאיומיו המרומזים יותר או פחות, יורה סמוטריץ' חצים רעילים, משוחים בעליונות יהודית, לתוך החברה הערבית בכללותה, ומקפיד להתנות את קיומה בישראל בהשפלתנו
תפישתו של סמוטריץ' ביחס לערבים בישראל מקדשת עליונות ערכית ומוסרית של היהודים על פני אלה שלא. מי שסבור שיש להפריד בין יולדות ערביות ליהודיות בבתי החולים, מזהיר היום מפני האסון שבהשתתפות ערבים בממשל במדינת ישראל ובמימוש זכותם הדמוקרטית בהצבעה. נדמה שהקו ברור.
גם ההתייחסות שלו לטרור היא מעוותת ומפוקפקת, לשון המעטה. את ברוך גולדשטיין – שירה בגבם של עשרות מתפללים מוסלמים במערת המכפלה – מסרב סמוטריץ' להגדיר "טרוריסט". כך גם את מורשעי דומא ולמעשה כל יהודי-ישראלי אחר שמעשיו עונים במדויק להגדרה המילונית של "טרור".
סמוטריץ': "הערבים הם אזרחי ישראל, בינתיים"
(צילום: אלכס גמבורג)
פעם אחר פעם, במילותיו הרהוטות ובאיומיו המרומזים יותר או פחות, יורה סמוטריץ' חצים רעילים, משוחים בעליונות יהודית, לתוך החברה הערבית בכללותה, ומקפיד להתנות את קיומה בישראל בהשפלתנו ובניסיון להכריח אותנו לכרוע ברך לפניו. אלא שבפועל, סמוטריץ' פוגע בליבה של מדינת ישראל ובדמוקרטיה שהיא מקפידה לשדר לעצמה ולעולם. אם יש משהו, או מישהו, שמסכן את הלגיטימציה של מדינת ישראל, יותר מכל זהו בצלאל סמוטריץ'.
הסכנה הממשית היא במעבר ממופע של איש אחד שהציבור הישראלי האמין שלא יממש את חזונו האנטי-ערבי - בשל מאזנים ובלמים דוגמת נפתלי בנט ואיילת שקד – להפיכתו לקפטן הספינה, כשלצידו שלושה נווטים, ויחד הם עלולים להביא את ישראל להתנגשות בקרחון שיטביע את כולנו, יהודים וערבים כאחד.
נווט אחד, ח"כ שמחה רוטמן, מוביל להתרסקות מול הקהילה הבינלאומית. כל פועלו הציבורי מתרכז בשאיפה לסרס את בג"ץ מסמכויות תחת כינוי מכובס של "רפורמה במערכת המשפט". נוסיף לכך את העובדה שמפלגת הציונות הדתית כופרת בלגיטימציה של הקהילה הבינלאומית, כך שהטענה החזקה ביותר של ישראל נגד חקירת האג (שלפיה בית המשפט העליון שלנו קשוב לכל אלה שבאים בשעריו) נחלשת באופן משמעותי. באופן אירוני, אם ימומש חזונם של רוטמן-סמוטריץ', הוא דווקא יעמיד את קציני צה"ל בסכנה.
פאדי מקלדהבנוסף לרוטמן יש שני נווטים נוספים המובילים להתרסקות הדמוקרטיה הישראלית. אחד מהם, איתמר בן גביר שמו, כבר הורשע בתמיכה בארגון טרור והסתה לגזענות, ועד לא מזמן תלה תמונה של ברוך גולדשטיין בסלון ביתו. האחר, ח"כ אבי מעוז, נכנס לכנסת במטרה לקדם את חזונו מעורר הבחילה באשר לקהילה הגאה, ועל הדרך גם לפגוע בייצוג נשים וההגנה עליהן מפני אלימות.
מימוש חזונם של כל אלה יחדיו עלול להמיט אסון כפול על מדינת ישראל - הן התפרקותה מבפנים והן התנכרות של הקהילה הבינלאומית. כך שבטרם תזדעזע נשמתכם מכניסת רע"מ או הרשימה המשותפת לממשלה, תחשבו על איזו מדינת ישראל תרצו לראות כאן: זו שמבקשת לגרש ערבים שלא מכירים בעליונות יהודית? או כזו שמקבלת את הושטת ידם לשותפות?
- פאדי מקלדה הוא אקטיביסט דרוזי וקצין במיל' ביחידה 8200
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
