שורה של ליקויים בתחום שטחי האש של צה"ל, בין היתר בפגיעה באתרי עתיקות וסגירת המקומות למטיילים, כשלים בתוכנית העברת יחידות בצה"ל לנגב וגם אי יישום ביקורת קודמת בתחום בריאות הנפש בצה"ל - אלה רק חלק מהליקויים שעליהם מצביע מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, בדו"ח ביקורת בנושא מערכת הביטחון, שמתפרסם אחר הצהריים (יום ב').
עוד בדו"ח
בפרק העוסק בשטחי האימונים של צה"ל ביבשה כתב מבקר המדינה כי מדובר בשטחים סגורים הפרוסים על פני כשליש מקרקעות המדינה, וחלקם כוללים שמורות טבע, אתרי עתיקות ושטחים לחקלאות. לדבריו, נוכח מצוקת הקרקעות במדינה, קיים מתח מובנה בין הצרכים הלאומיים השונים, ובהם גם הצרכים הביטחוניים.
בביקורת עלה כי כ-73% משטחי האימונים שיועדו לגריעה עבור צרכים אזרחיים בשנת 2015 טרם נגרעו במועד סיום הביקורת.
המבקר אנגלמן העיר כי המצב החוקי ולפיו צה"ל רשאי בכל עת לסגור לצורך אימוניו שטחים שייעודם אחר, אף שמדובר במטרה ביטחונית חיונית, גורם לאי-ודאות בנוגע ליכולת לממש את התכנון לגבי שטחים אלה, ובמקרים מסוימים - לפגיעה בשלמות תהליך התכנון עצמו.
כמו כן, בביקורת לא נמצאו צווי סגירה לגבי שלושה משטחי האימונים הסגורים וכן נמצאו אי-התאמות בגבולות של השטחים הסגורים בין צווי הסגירה לבין שכבות המידע לגביהם.
בנוגע למידת השימוש באותם שטחים נרחבים, כתב המבקר כי אין בידי מחלקת האימונים שבזרוע היבשה, האמונה על תכנון, הפעלה ובקרה של האימונים ביבשה, תמונת מצב כוללת ומהימנה לגבי מידת השימוש ואופן השימוש בשטחי האימונים. אגף התכנון לא בוחן מול זרוע היבשה והפיקודים המרחביים באופן יזום את מידת ניצול שטחי האימונים לצורך ייעול השימוש בשטחי האימונים ולצורך תהליכי גריעת שטחים.
המבקר התייחס גם לפינוי נפלים. בביקורת נמצא כי זה חמש שנים לפחות חל עיכוב בתהליכי גריעת שטחי האימונים שצה"ל הסכים כי ניתן לפנותם לטובת שימושים אזרחיים וזאת עקב אי-פינוי נפלים מאותם שטחים. הדבר נובע הן בשל הימנעותו של צה"ל לפעול לפינוי נפלים כאשר הדבר נחוץ לצרכים אזרחיים והן בשל היעדר תקציב ייעודי לפינוי נפלים לטובת הרשות לפינוי מוקשים.
כמו כן נמצא בביקורת כי באתר צה"ל אין מידע לגבי אופן תיאום כניסת אזרחים לשטחי האימונים, דרכי ההתקשרות, מועדי פתיחת השטחים, אזהרות או מידע רלוונטי אחר.
ואם לא די בכך, המבקר התריע כי בשטחי האימונים במרחב פיקוד צפון נגרמו במשך שנים, עקב אימונים, נזקים לכמה אתרי עתיקות. הוא מצא כי מהלכים משותפים של גורמים ברשות העתיקות, במשרד הביטחון ובצה"ל, לשמירה על אתרים אלה ולמניעת פגיעות נוספות בהם ולשיקומם לא צלחו עד סיום הביקורת. בסך הכול, כך לפי הביקורת, יש 1,300 אתרי עתיקות בשטחי אש ברמת הגולן.
דוגמה לכך היא הפגיעה באתר חורבת בתרא שבו בית כנסת מתקופת התלמוד, העומד בסמוך לירידה לנחל דליות. אתר זה נפגע פעמים רבות במהלך תרגילים צה"ליים בידי כלי רכב משוריינים שסטו מהציר, ולא שוקם. לא זו בלבד, כבר בשנת 2013 סיכם פיקוד הצפון עם רשות העתיקות כי הפיקוד יגדר את האתר ולא עשה כן. בהמשך הדו"ח מביא המבקר רשימה נוספת של אתרי עתיקות שנפגעו כמה פעמים.
לקדם פתרונות כדי שאתרי העתיקות לא ייפגעו
לדברי המבקר אנגלמן, אתרי העתיקות הם חלק מהותי משימור ההיסטוריה של ארץ ישראל ומהמורשת של העם היהודי בארצו ומכאן החשיבות היתרה שעל צה"ל להקדיש לשם שמירה על אתרים אלו. הוא הוסיף כי על צה"ל ומשרד הביטחון, בשיתוף רשות העתיקות, לקדם פתרונות כדי להבטיח, ככל האפשר, שאתרי העתיקות לא ייפגעו במהלך אימונים צבאיים ואת החזרת המצב לקדמותו באתרים שנפגעו.
המבקר כתב כי מומלץ שהמועצה הארצית לתכנון ולבנייה וצה"ל יבחנו במשותף את תהליכי סגירת שטחי האימונים על ידי צה"ל למול תהליכי תכנון ייעודי הקרקע על ידי מינהל התכנון, יתאמו בין שני תהליכים אלה, המתקיימים היום במסגרת מערכות דינים נפרדות, וימליצו לממשלה בהתאם למסקנות הבחינה. זאת מתוך ראייה מערכתית וצופה פני עתיד הבוחנת את כלל צורכי הפיתוח הלאומיים, ובכללם הצרכים הביטחוניים.
דו"ח מבקר המדינה: מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב
הביקורת בנושא מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב, העלתה כי המחלוקות וחוסר ההסכמה בין מערכת הביטחון למשרד האוצר ולמשרד התחבורה מהווים חסם להעברת יחידות אמ"ן ואגף התקשוב לנגב.
המבקר מצא שורת ליקויים בנושא זה: בין היתר נמצא שוועדת החסמים, שהוקמה בהתאם להחלטת הממשלה משנת 2008 ותפקידה הוא להסיר חסמים ולהכריע במחלוקות בין מערכת הביטחון ובין משרדי הממשלה בנושא המענה התחבורתי ובנושא הטבות ותמריצים לאנשי הקבע, לא התכנסה מאז ינואר 2016.
עוד נמצא כי כשנה וחצי חלפו מאז הנחה ראש הממשלה במרץ 2019 את המל"ל לבחון את הסוגיות שבמחלוקת בנוגע למעבר היחידות לנגב. המל"ל קיים התייעצויות ודיונים שטרם הובילו להכרעה במחלוקות בין מערכת הביטחון, משרד התחבורה ומשרד האוצר.
בנוסף, בדו"ח המבקר נכתב כי באפריל 2016 נחתם מזכר הבנות בין משרד הביטחון, משרד ראש הממשלה, משרד האוצר ומשרד התחבורה ולפיו תוקם מערכת הסעת המונים על סמך בחינה כלכלית. מאז נבחנו חלופות, הוצגו נתונים, התקיימו דיונים, אך המשרדים טרם הגיעו להסכמות סופיות בנוגע לאופן הגעתם של המשרתים אל קריית המודיעין.
לגבי שימור כוח האדם האיכותי, כתב המבקר, כי במאי 2016 הגיעו משרד האוצר ומשרד הביטחון להסכמה בנוגע למסגרת תקציבית של 1.3 מיליארד שקל לצורך שימור כוח אדם איכותי בעת המעבר לנגב. בשנים 2015 עד 2018 התקיימו דיונים בנוגע לתכולת ההטבות והתמריצים לאנשי הקבע, אולם לא הושגו הסכמות לא בנוגע להגדרת האוכלוסייה הזכאית ולגובה המענק שיינתן במסגרת התקציבית האמורה ולא בנוגע למסגרת תקציבית נוספת שדורשת מערכת הביטחון עבור מעטפת מגורים התומכת בהעתקת המגורים לנגב.
המבקר אנגלמן כתב כי לנוכח העובדה שמעבר יחידות אלה לנגב הוא חלק ממהלך לאומי רחב היקף, המגלם בתוכו מפגש אינטרסים מדיני, ביטחוני וכלכלי, חשוב שהצדדים ישלימו גיבוש הסכמות, בסיוע המל"ל, וכן יקבלו החלטות על מימושן. כך תיסלל הדרך למעבר מוצלח של היחידות לנגב.
דו"ח מבקר המדינה: מערך בריאות הנפש בצה"ל
בביקורת נכתב בין היתר כי בצה"ל 260 אנשי מקצוע במחלקת בריאות הנפש – 90% הם קב"נים והיתר רופאים פסיכיאטרים. מהנתונים עולה כי 24% מהחיילים בשירות חובה נפגשו עם קב"נים ובסך הכול התקיימו למעלה מ-140 אלף מפגשים בכל שנה בין 2017 ל-2019.
למעשה, כך עולה מהדו"ח, כי 3% מהחיילים בשירות חובה הם בעלי סעיף ליקוי נפשי בפרופיל הרפואי שלהם. בנוסף, 6.8% מכלל החיילים שהשתחררו משירות חובה מצה"ל קיבלו פטור על רקע נפשי (פרופיל 21).
עוד התברר כי חל זינוק של 24% בשיעור קבלת הפטור משירות צבאי על רקע נפשי בקרב המיועדים לשירות ביטחון בחינוך הממלכתי בין ילידי 2001 ל-1999. התוצאה: הפחתה בכמות החיילים בעשור הקרוב על רקע העלייה בשיעור הפטור הנפשי. מדובר בירידה של 2,000 מועמדים לגיוס.
על אמת מידה לזמן ההמתנה למפגש עם גורם מתאים, לאחר שהסתבר ש-26% מהחיילים ממתינים שלושה שבועות ומעלה למפגש עם פסיכיאטר ו-8% ממתינים שלושה שבועות ומעלה למפגש עם קב"ן, כתב המבקר אנגלמן כי בביקורת הקודמת עלה כי אין במחלקת בריאות הנפש הוראה המסדירה את זמן ההמתנה המרבי של חייל למפגש עם קב"ן.
בביקורת הנוכחית נמצא כי הליקוי תוקן במידה מועטה: מפקדת קצין רפואה ראשי עדכנה את הוראת קרפ"ר בנושא, עם זאת ההוראה טרם פורסמה. עוד נמצא כי מחלקת בריאות הנפש לא ערכה עבודת מטה כדי לבחון את זמן ההמתנה המרבי למפגש עם קב"ן תוך התחשבות במזעור הנזקים הנפשיים והאישיים שעלולים להיגרם בזמן זה.
לדברי המבקר, שירותי בריאות הנפש הם נדבך בסיסי וחשוב בכלל שירותי הרפואה בצה"ל. לאיכותם ולזמינותם משמעות ערכית ממדרגה ראשונה, כיוון שהם נועדו להבטיח את בריאותם הנפשית ואת חוסנם הנפשי של חיילי צה"ל. לכן, על צה"ל להתמקד בתחומים הטעונים שיפור כפי שעלו בפרק זה, וכן לתת תשומת לב מיוחדת לתופעה של עלייה בשיעורי הפטור משירות צבאי על רקע נפשי של המיועדים לשירות ביטחון, תופעה בעלת השפעות לאומיות ואסטרטגיות משום השפעתה על בניין הכוח של צה"ל.
תגובת משרד הביטחון
שטחי האימונים של צה"ל ביבשה:
"בשנת 2019 אישרה הכנסת, ביוזמת משרד הביטחון, תיקון לחוק המסמיך את הרשות לפינוי מוקשים (הרלפ"מ) לפנות גם שטחי נפלים. מאז תיקון החוק השלימה הרלפ"מ את כל הפעולות המקדימות הנדרשות: נכתב ופורסם מפרט לאומי לפינוי שטחי נפלים, הוקמה חטיבה ייעודית לפיקוח ובקרת פינוי נפלים, בוצעה הסבה של חברות הפינוי והפיקוח האזרחיות לפינוי שטחי נפלים ובוצע תאום מול צה"ל.
"בימים אלו מתחילה הרלפ"מ לפנות שטח נפלים בדרום לטובת הקמת חוות אנרגיה ונמצאת בהליך תכנוני של פרויקטים נוספים. יצוין כי הכנסת לא קבעה בחוק תקציב שנתי קבוע לפינוי נפלים ובשלב זה ניתן לבצע פרויקטים הממומנים ע"י הדורש והמבקש".
מעבר יחידות אגף המודיעין ואגף התקשוב לנגב:
"צה"ל ומשרד הביטחון גיבשו בשנה האחרונה, יחד עם משרדי התחבורה והאוצר, מגוון של פתרונות שיבטיחו מענה תחבורתי זמין ונגיש לקריית התקשוב וקריית המודיעין. פתרונות אלה ייתנו מענה הן למשרתים בבסיסים והן למטרופולין באר שבע, בטווח הבינוני והארוך. התוכנית תובא בחודשים הקרובים לאישור הדרג המדיני במטרה לאפשר סיכום סופי של התכולות, התקציב ולוחות הזמנים".
תגובת צה"ל
על שטחי האימונים:
"כיום, כמעט ואין שטחים שאינם משמשים כשטחי אימונים בשגרה, הנסגרים לטובת אימונים באופן מיוחד. צה"ל מתאים את צרכיו המבצעיים לשטחי האימונים הקיימים על בסיס מספר קריטריונים, בהם פיזור כוחותיו בשטח ותרגול מתארי האימון הנדרשים.
"מידע על אודות פתיחת שטחי אש לכניסת אזרחים בסמיכות לחגי ישראל מופץ על-ידי דובר צה"ל באופן מוסדר ומונגש לאזרחים באמצעות אתר צה"ל. כמו כן, מידע רלוונטי מופץ לקב"טים ולמועצות המקומיות המקיימים קשר רציף עם קציני ההגמ"ר בגזרתם. באתר צה"ל מופיעים מספרי הטלפון ליצירת קשר ישיר עם צה"ל בנושא.
"צה"ל רואה ערך עליון בשמירה על אתרי עתיקות וימשיך לפעול להגנה עליהם באמצעות הסברה והדרכה. זרוע היבשה מעסיקה מתאמת לנושא שטחי האש מטעם רשות העתיקות. במסגרת הוראות הזרוע, היחידות מחויבות בתיאום עם רשות העתיקות טרם מתקיימות פעילויות בשטח ובתדריך לכלל המפקדים. כמו כן, הנושא מוטמע בתיקי התרגילים עצמם".
על מעבר לנגב:
"במהלך 2020, חלה התקדמות משמעותית בשיח שבין מערכת הביטחון למשרדי הממשלה השונים בנוגע למעטפת התחבורה והתמריצים למשרתים שבסיסיהם יועברו לדרום הארץ. צה"ל הציג את עמדתו למשרדי הממשלה הרלוונטיים ובימים אלו מתגבש הסכם שמטרתו לעגן את ההבנות ולתקצבן.
"צה"ל פועל למתן מענה תחבורתי מגוון, תדיר, ישיר ומהיר למשרתים שיחזרו לביתם בכל יום. כמו כן, צה"ל פועל למתן מעטפת תמריצים ודיור למשרתי הקבע אשר יעתיקו את מקום מגוריהם לדרום הארץ לשם ביצוע תפקידם. על מנת לאפשר את המעטפת הנ"ל, יש לעדכן את המענה המוצע בהחלטת ממשלה מתוקצבת ומפורטת.
על בריאות הנפש:
"בסוף שנת 2019 החלה עבודת מטה רחבה בהובלת אכ"א ובשיתוף אט"ל לאור העלייה בשיעור הפחת הנפשי (פטור מגיוס בקרב מלש"בים מטעמי בריאות הנפש). העבודה מתייחסת לרבדים שונים של הסוגיה ובכללם - תגבור גורמי בריאות הנפש בלשכות הגיוס, חיזוק הליכי ההכנה לשירות להקטנת אי הוודאות והעלאת המוטיבציה וכן הרחבת מנעד הכשירות.
"מדובר בשינוי ארגוני מהותי שבבסיסו עומדת המטרה לאפשר למתמודדי נפש בעלי כשירות תעסוקתית גבוהה להשתלב גם במערכת הצבאית, אף שעד כה אפשרות זו הייתה סגורה בפניהם. לטובת אוכלוסייה זו נפתח מסלול שירות בעל מאפיינים ייחודיים ובכללם פטור גורף מלינה בבסיס ונשיאת נשק, והאיתור למסלול מתבצע רק במסגרת ועדות רפואיות המנוהלות על ידי פסיכיאטרים צבאיים. איתור הפוטנציאל למחזור הגיוס הראשון החל בתחילת שנת העבודה 2021 ומחזור הגיוס הראשון צפוי ביולי 2021.
"המלצה לקיצור זמן ההמתנה לקב"ן: צה"ל מקיים עבודת מטה מעמיקה הכוללת חשיבה, התייעצות ולמידה מלקחי העבר. המלצת המבקר לקבוע שזמן ההמתנה לקב"ן לא יעלה על ארבעה שבועות תעוגן בקרוב בפקודות הצבא. עם זאת, נציין כי זמן ההמתנה לקב"ן כבר עתה קצר מארבעה שבועות ב-92% מהמקרים ועומד בממוצע על עשרה ימים בלבד. זמן ההמתנה לפגישה עם פסיכיאטר נקבע בהתאם לזמינות התורים, לדחיפות ולשיקול הדעת של אנשי המקצוע. גורם ברה"ן המטפל, הוא שקובע את מידת הדחיפות שבהפניה לבדיקה פסיכיאטרית תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי והתייעצות במידת הצורך".
פורסם לראשונה: 15:59, 12.04.21
