ועדת הבחירות המרכזית תקיים מחר (ד') דיון בבקשות לפסול מועמדים ומפלגות מהתמודדות בבחירות לכנסת ה-24 בחודש הבא. הפעם הוגשו רק בקשות לפסילת מועמדים ערבים.
כל העדכונים על בחירות 2021 במקום אחד - מתחם הבחירות של ynet
העתירות הוגשו לפסילת מועמדותה של אבתיסאם מראענה-מנוחין, מועמדת מס' 7 ברשימת העבודה שהשמיעה בעבר כמה התבטאויות מעוררות מחלוקת, וכן לפסילת מועמדותן של הרשימה המשותפת והרשימה הערבית המאוחדת (רע"מ).
מרב מיכאלי: "התבטאויות גרועות, לעבור הלאה"
(צילום: משי בן עמי)
היום מסר היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט את עמדתו לוועדת הבחירות, ולפיה בבקשות לא הוצגה "תשתית ראייתית" שתאפשר לפסול מועמד מלהתמודד בבחירות – וקרא לוועדה לדחות אותן. לדבריו, "חומר הראיות המובא בבקשות הפסילה אינו מבסס 'מסה ראייתית קריטית' של ראיות, המתחייבת בהתאם למבחן שנקבע בפסיקה, לשם פסילת מועמד או רשימה מלהתמודד בבחירות לכנסת".
מנדלבליט ציין כי הוא אינו מקל ראש בחלק מן הפרסומים שהובאו, אשר כוללים מסרים מטרידים, חמורים וראויים לגינוי, אך כאמור – בשים לב לאמת המידה הראייתית הנדרשת לשלילת הזכות הדמוקרטית הבסיסית לבחור ולהיבחר לכנסת ישראל, לא מתקיימים התנאים המשפטיים לקבלת בקשות הפסילה.
לפי החוק, יש לפסול רשימת מועמדים או מועמד ברשימה אם יש במטרותיהם או במעשיהם, במפורש או במשתמע, אחד מאלה: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור נגד מדינת ישראל. בכל מקרה, מי שנותן את המילה האחרונה הוא בית המשפט העליון, שיכול להפוך את ההחלטה של ועדת הבחירות.
בנוגע לעתירה נגד אבתיסאם מראענה טענו העותרים - עוצמה יהודית והציונית הדתית - כי היא "התבטאה בשנים האחרונות במספר הזדמנויות, בצורה פומבית, נגד קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, הסיתה לגזענות ואף הסיתה לאלימות ותמכה בארגוני טרור ופעילי טרור הפועלים נגד מדינת ישראל". עוד טענו כי היא "מסיתה לטרור".
מראענה פרסמה בעבר כמה פוסטים מעוררי מחלוקת ברשתות החברתיות, ובאחד מהם מנובמבר 2020 הביעה תמיכה בפעיל הג'יהאד האסלאמי והעציר המנהלי מאהר אל-אח'רס, ששבת רעב במשך תקופה ארוכה. בפוסט אחר מיולי 2020 כתבה מראענה כי "עוד בחור צעיר מגטו עזה התאבד הלילה. אין תקווה לייאוש, לכיבוש האכזרי ולשלטון החמאס המדכא".
בפוסט נוסף, שנכתב בדצמבר 2016, העלתה מראענה לדף הפייסבוק שלה את תמונתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו - ולצדה חבל תלייה. מדובר בכרזה שהוצבה באקדמיה לאמנות ועיצוב "בצלאל" בירושלים, עוררה סערה והובילה לחקירת הסטודנטית שעיצבה אותה במשטרה בחשד להסתה. לאחרונה כתבה בפייסבוק "ט"ו בשבט הגיע - חג הנכבות", ובעבר ביקרה את "צבא הכיבוש שרצח ילד". ב-2009 היא פרשה ממרצ בשל המבצע אז ברצועת עזה.
במסמך שהעביר לוועדת הבחירות כתב היועמ"ש מנדלבליט כי "הזכות להתמודד בבחירות לבית המחוקקים היא בין זכויות היסוד החוקתיות החשובות והמכריעות ביותר במשטר דמוקרטי. בסיסה הרעיוני הוא עקרון השוויון הפוליטי". בדבריו ציטט את נשיא בית המשפט העליון מאיר שמגר ז"ל, שאמר: "זוהי זכות יסוד מדינית, אשר באים בה לידי ביטוי רעיון השוויון, חירות הביטוי וחופש ההתאגדות, ומכאן כי זכות זו היא מן הסימנים המובהקים של חברה דמוקרטית".
יו"ר מפלגת העבודה מרב מיכאלי התייחסה בביטול לאמירות של מראענה, וביקשה "להתקדם הלאה". בראיון באולפן ynet אתמול הוסיפה מיכאלי: "אין שום התבטאויות חדשות, הכול דברים מאוד ישנים מלפני 12-10 שנים שהיא הבהירה שהיא לא עומדת מאחוריהם, שהיא לא הייתה כותבת אותם היום בשום שלב. היא לא כופרת במדינת ישראל אלא להפך, היא שותפה לבנייה שלה".
