חיים ביבס בוועידת החינוך
(צילום: שמוליק דודפור)
מתווה משרד החינוך לחידוש הלימודים בזמן הקורונה משלב בין הגעה למוסדות לבין למידה מרחוק, אבל יש מי שקורא לניהול אחר של המשבר ולמתן גמישות לרשויות המקומיות ולמנהלי בתי הספר. אחד מהם הוא יו"ר השלטון המקומי, חיים ביבס, שאמר היום (ד') בכנס החינוך של ynet ו"ידיעות אחרונות", שלדעתו רצוי לאפשר להרבה יותר תלמידים להגיע באופן סדיר וקבוע לבתי הספר.
"בבית הספר של הקיץ, 700 אלף ילדי הגנים וכיתות א'-ד' למדו בכיתות אורגניות לחלוטין", הוא מסביר. "אחוז התחלואה היה 0.12%, הווה אומר ש-99.88% מהילדים יצאו באותו המצב שנכנסו. המשמעות היא שצריך לנהל את שגרת הקורונה. וכדי לנהל את זה הכי טוב צריך להרחיב את זה גם ל-ג' וגם ל-ד'. כך גם נוכל לתת למידה פיזית-משמעותית לכיתות ה'-ו'. בכיתות הגבוהות אנחנו יודעים יותר להסתדר".
- הבן שלי בכיתה ב' ובבית הספר של החופש הגדול הוא למד בכיתה אורגנית. עכשיו הוא עולה לכיתה ג', והוא אמור ללמוד בקפסולה. מה השתנה בשבועיים האלה?
"שום דבר לא השתנה חוץ מתפיסת עולם של משרד הבריאות. לשמחתי עם כניסתו של שר הבריאות הנוכחי יש קצת יותר אופטימיות ושינוי, אבל עדיין, הפקידות של המשרד משפיעה על ההחלטות בלי רציונל והיגיון.
"בכיתות ז' עד י"ב אפשר ללמוד בכל מיני שיטות ומשמרות. אבל בילדים הקטנים צריך לגעת, להיות איתם, לעשות הכול. אנחנו רוצים להגיע למצב שמקסימום ילדים יהיו במקסימום למידה פיזית".
ביבס התייחס לתוכניות החינוך המשלימות שעלולות להיסגר בשל היעדר תקציב מדינה, כגון היל"ה, ניצנים, קרן קרב. לדבריו, מדובר בייהרג ובל יעבור: "יש כמה דברים שלא יעזור כלום. הנה אני אומר את זה כאן: או שיהיה היל"ה או ש-1 בספטמבר בסכנה. רבותיי, זו שנת קורונה, שנה שאנחנו צריכים להביא את הוודאות להורים כמה שיותר מוקדם, לא ב-31 באוגוסט.
"שוחחתי על זה עם ראש הממשלה בכנס השבוע. אנחנו מנסים לתאם פגישה דחופה עם שר האוצר כדי לפתור את הבעיה ואני חושב שאפשר לפתור את זה. שר החינוך צריך להיכנס לזה יותר באינטנסיביות".
- יש תחושה שמישהו עושה פה ניצול ציני, בהיבט שדווקא התוכניות האלה לא ייפתחו.
"ברור שמנסים דרך הדברים האלה להפעיל לחץ כדי שיעבירו תקציב. אם יעמידו לנו את כל המשאבים הנדרשים ואת כל התוכניות המשלימות - נהיה שם ב-1 בספטמבר. אבל אם ישחקו משחקים, הם מסכנים את 1 בספטמבר. אי אפשר שהוא יהיה בלי היל"ה ובלי קרן קרב ובלי ניצנים ובלי כיתות לימוד. אנחנו רוצים לפתוח כדי לשלוח את ההורים לעבודה, לדאוג לתלמידים, לתת את השקט לכולם".
(צילום: משי בן עמי)
- לגבי המחסור בכיתות - נדמה שזה רק הולך ומחמיר. האוכלוסייה צומחת, ערים שלמות גדלות, ולא מספיק בתי ספר נבנים.
"זה דוגמה קלאסית לבירוקרטיה הפקידותית במדינת ישראל, באוצר. במשך יותר משני עשורים, השלטון המקומי לקח על עצמו סדר גודל של כמעט מיליארד שקל מימון, באמצעות מכתב התחייבות שקיבלנו ממשרד החינוך. בא החשב הכללי לפני שנתיים, החליט לבטל את המכתב הזה. בעצם, לא רק שביטל את המכתב, גם לא הביא את ההתחייבות. ואנחנו נמצאים בדפציט של 2,400 כיתות, שהמשמעות שלהן היא שב-1 בספטמבר בשנה הבאה לא יהיו כיתות לתלמידים. בושה שמדינת ישראל צריכה לפנות לשלטון המקומי כדי להביא את כיתות הלימוד".
- באילו ערים המחסור הכי אקוטי?
"בית שמש, ירושלים, תל אביב, עשרות רשויות, בטח כאלה שנמצאות בפיתוח מואץ".
