"הכדור הגיע אליי מלמטה, מתחת לאוטו. אולי מי שירה בי שכב על הרצפה. אותה קבוצה שראיתי שיורה עלינו, אחד מהם הגיע אליי אחרי שנפצעתי וכיוון עליי אקדח. אמרתי שזהו. אתה לא יודע מה לעשות באותו רגע. ראיתי את הסרט של החיים שלי בשנייה. ביני לבין המוות הייתה שנייה. אמרתי לו: 'אני רופא. אל תירה'. לא ידעתי מה להגיד לו. הוא בקושי השתכנע, למרות שהייתי עם משקפיים, עם בגדי בית".
זוהי עדותו הדרמטית של ד"ר מוחמד ערמוש, בן 31 ורופא בקופת חולים כללית, אחד משני עוברי האורח שנקלעו הלילה (בין שני לשלישי) לקרב היריות בין שוטרים לעבריינים בטמרה שבגליל התחתון. הנפגע השני, אחמד חג'אזי בן ה-22 וסטודנט לסיעוד, נורה למוות – כנראה מאש השוטרים – אחרי שיצא לברר מה מקור הרעש.
תושבים בטמרה סיפרו כי קרב היריות החל לאחר שהשוטרים ארבו לחשודים ליד בית ביישוב שעליו ירו לפני מספר ימים אלמונים מכלי רכב. באותה תקרית לא היו נפגעים. בלילה האחרון היורים חזרו לשם – ונתקלו בשוטרים. בתקרית, בסביבות חצות, נורה למוות גם אחד החשודים שהשתמשו ברובי M-16 בקרב היריות, רובים שנתפסו בהמשך. חשוד שני נפצע קשה ומאושפז בבית החולים. החשוד השלישי נמלט – וטרם נתפס. המחלקה לחקירות שוטרים פתחה בחקירה.
ד"ר ערמוש, שנפצע קל מקליע שחדר לרגלו, סיפר היום ממקום אשפוזו בבית החולים רמב"ם בחיפה על השתלשלות האירועים בתקרית שהסתיימה באסון. לדבריו, חג'אזי שגר בשכונה אחרת בטמרה הגיע לביתו אמש כדי ללמוד עם אחיו, שהיה איתו בשנה הראשונה ללימודי הסיעוד. לדבריו, חג'אזי אמור היה היום ממש להתחיל התנסות בבית החולים בני ציון. "הוא למד אצל אחי בכל תקופת הסגר, היה כמו בן בית אצלנו", סיפר.
ערמוש העיד כי "שמענו קול ירי והוא (חג'אזי) יצא לפניי לראות מה קורה, ויצאתי אחריו. בזמן שהגעתי, ראיתי ירי, כמו גשם. הרגשתי שזה ממש סוף העולם. ראיתי את המוות בעיניים. חשבתי שזהו. כל החלומות, כל הדברים שעשיתי ומחכה לעשות. זהו, הלך".
לדברי הרופא, "פתאום ראיתי את אחמד חוזר הביתה בריצה, הוא ברח. ראיתי אותו חוזר צולע". אז, הוסיף, הוא נפגע ברגלו, למרות שהיה "מוגן" על ידי רכבו, וכנראה הקליע חלף מתחת לרכב. הוא סיפר כפי שמצוטט בפתח הידיעה כיצד אחד היורים – מי שלדבריו היה שוטר בבגדים אזרחיים – כיוון לעברו אקדח ולא השתכנע בקלות שהוא עובר אורח תמים.
"אבא שלי צעק מהבית, 'זה הבן שלי'", נזכר הרופא. "הם לא הזהירו לפני שהם ירו. אם לא היה אוטו במקום שבו הם ירו, שהגן עליי – גם אני הייתי במקומו של אחמד, נהרג".
הוא הוסיף: "מישהו לקח אותי באוטו הפרטי שלו למרכז רפואי זהראווי, ושם נתנו לי עזרה ראשונה. אבל כל הזמן חשבתי על אחמד, אותו בן אדם שאכל איתנו מאותה צלחת, ישן איתנו באותו בית. הוא היה בן אדם מקסים".
בקרב תושבי טמרה ישנו כעת זעם רב על התנהלות המשטרה, וחלקם תוהים מדוע – אם השוטרים אכן ארבו לחשודים – הם לא צפו מראש את האפשרות שיתפתח קרב יריות במקום מגורים צפוף ומנעו את מימושה. כבר בלילה מאות תושבים יצאו להבעיר צמיגים בכביש 70 הסמוך לטמרה, והפגנות נוספות מתכוננות בהמשך.
מלחמה, בשכונה הכי צפופה
עמאר חג'אזי, אחיו של אחמד, הביע גם הוא בשיחה עם ynet כעס רב על המשטרה. "משטרה שלא יודעת איך לעבוד, יודעים רק לירות על אנשים בצורה אכזרית", הטיח. "המשטרה עובדת בצורה ממש ממש לא מתוכננת, ככה לא עובדים – אתם רוצים ללכוד אנשים? צריכים להכין תוכנית, שיהיה צוות כמו שצריך, לא שולחים שניים לשבת שם. אפילו במדינות ערביות זה לא קורה. יש יחידה אחראית, סוגרים כבישים, מכינים את עצמם כמו שצריך. אתה יכול לתפוס את שניהם בלי שתהרוג אותם, בלי שייצא כדור אחד".
האח הוסיף כי ישן בעת התקרית, אך "ממה שהבנתי זה היה מה שקוראים לו 'ג'אבא', מלחמה. אתה מדבר על עשרות יריות משני הצדדים, בתוך השכונה הכי צפופה בטמרה, אין לך אפילו מעבר באוטו. אנשים אחד על השני, מלא אנשים, מלא משפחות".
פעיל מקומי, עורך הדין מועין ערמוש, תקף את מה שכינה "זלזול" מצד המשטרה במאבק בפשיעה. "אם הפשע המאורגן היה במגזר היהודי, היו ממגרים את זה מזמן. פה יש אוזלת יד מצד המשטרה. אין לה תוכנית למגר את האלימות, אין לה תוכנית להילחם בכנופיות".
במרכז מוסאוא לזכויות האזרחים הערבים בישראל אמרו כי "היד הקלה של שוטרים בשימוש בנשק חי כלפי ערבים מפיל שוב קורבנות חפים מפשע". ראש העירייה ד"ר סוהיל דיאב מחה בפגישה שקיים עם פיקוד המשטרה על השימוש המופרז בנשק, כלשונו, שעשו השוטרים בעיר.