ב-2006 שקל ברק אובמה את האפשרות להתמודד לנשיאות בבחירות 2008. הוא כיהן עד אז בסך הכול שנתיים כסנטור והתייעץ עם אחד מידידיו: "אני חדש לגמרי בוושינגטון, וזה עלול להיות יומרני מצדי להתמודד מיד על הנשיאות". הידיד השיב לו: "נכון, זה יהיה יומרני, אבל העובדה שאתה חדש בוושינגטון עשויה דווקא לעמוד לזכותך ולא לרעתך, בעיקר לאחר הממשל הכושל של ג'ורג' בוש הבן".
למועמד חדש יש יתרון במיצובו הפוליטי מאחר שעדיין לא דבק רבב בהתנהלותו. הוא יכול להציג עצמו כ"מי שינקה את האורוות המלוכלכות" של השלטון, ואלו תמיד מזוהמות משום שהפוליטיקאים הישנים מתקשים לעמוד בהבטחותיהם. הציבור מאבד אמון במהירות ומחפש מטאטא חדש שיבצע את המלאכה.
זה יהיה קרב התדמית החשוב ביותר בבחירות 2021: מי יצליח להגדיר את עצמו כחדש? המערכת הפוליטית הנוכחית כמעט קרסה לחלוטין. בשיא מגפת הקורונה ובעיצומו של משבר כלכלי עמוק, פירקו מפלגות הקואליציה את הממשלה בלי סיבה של ממש (או לפחות, ללא סיבה שלא הייתה ידועה במרץ 2020). ההיסטוריונים בעתיד ישפשפו את עיניהם בתדהמה וינסו להיעזר באפידמיולוגים כדי להבין אם לקורונה הייתה השפעה גם על תקינות פעולת המוח האנושי.
בנימין נתניהו הוא עוף החול האגדי, שגם לאחר שנשרף קם תמיד לתחייה מתוך האפר. הרושם שנוצר בעשור האחרון הוא שאי אפשר לנצחו. תווית הווינר הזו היא גם מחסום פסיכולוגי בפני יריביו האחוזים חלחלה כשהם מתמודדים נגדו. הוא פוליטיקאי ישן שמצליח תמיד לחדש בקמפיין הבחירות. השאלה היא אם נותרו לו קלפים בשרוול הקוסם שלו, ובעיקר לגבי האפשרות להקים קואליציה. מי יהיה מוכן לקנות ממנו מכונית משומשת יד שנייה, כאשר את האחרונה מכר לבני גנץ ללא מנוע?
אפרופו, כחול לבן הייתה הבחור החדש בשכונה והפכה תוך כמה חודשי השתתפות בממשלה למוצג ארכיאולוגי. מדובר במפלגת אווירה, ללא פריסה ארגונית או בייס קבוע, שכל כולה תלויה בדימויו של גנץ וזה נמצא בשפל המדרגה. הוא אמנם הצליח לבלום את הניסיון של נתניהו להימלט ממשפט אבל בפוליטיקה, כמו בכדורגל, מחפשים קודם חלוץ מרכזי שיודע להבקיע שערים.
גנץ כבר לא יכול להתחדש. הוא היה יכול לעשות זאת אם היו מצטרפים אליו אישים נוספים בעלי משקל, כדי לחדש את המומנטום. לפי הפרסומים הוא עומד לאבד גם את בעלי המשקל היחידים במפלגתו – גבי אשכנזי ואבי ניסנקורן.
זה יהיה הסיפור שיכריע את מערכת הבחירות: האם הפוליטיקאים הישנים יצליחו לבצע מתיחת של פניהם הקמוטות, והאם הפוליטיקאים החדשים ישמרו על רעננות עורם עד מרץ
הוא גם יתקשה לחדש את המסר. נתניהו כבר לא היריב שלו, אלא גדעון סער ונפתלי בנט שגוזלים מכחול לבן את המנדטים. כדי להתמודד איתם גנץ צריך להציג עצמו כמפלגת מרכז שמאל, ולא כמרכז ימין כפי שעשה בעבר, כדי לבדל עצמו ממפלגות הימין הקיצוני. זה יהיה זיגזוג אחד יותר מדי שיהפוך אותו לנתניהו חליפי, רק בלי כשרון הקסמים שלו.
(צילום: שחר גולדשטיין)
בנט מנסה למצב את עצמו כפוליטיקאי חדש בזכות שני מרכיבים: מומחה ללוחמה בקורונה וכמי שמסוגל להחליף את נתניהו כראש הממשלה. לצורך כך הוא נזקק לקולות המרכז הפוליטי, ואלה הרי מוכנים להכשיר כל שרץ פוליטי מבחינתם כדי להפיל את נתניהו. לא בטוח שהם ישתכנעו שבנט לא יהיה מוכן להכשיר כל שרץ פוליטי כדי להשאיר את נתניהו.
אז מי נשאר?
גדעון סער מצליח בינתיים להשתלט על המשבצת של הפוליטיקאי החדש. הוא עזב את הליכוד, התפטר מהכנסת והכריז שלא יישב בממשלה תחת נתניהו. אוהו, תגידו, הנה אדם עם עקרונות שמוכן להיאבק באויב הגדול של השמאל והמרכז הפוליטי. אלא שמצד שני מדובר באיש ימין שתומך בסיפוח היישובים היהודיים ביהודה ושומרון. לא בדיוק כוס התה של ציבור שמציין כל שנה את מורשת רבין.
סער גם אינו דמות סוחפת בהופעותיו הטלוויזיוניות. הוא מאוד מחושב ויבשושי ומתקשה לעורר אמפתיה מעבר לטקסטים שלו. האם זה יספיק לתחזק, במשך שלושה חודשי קמפיין, את ההתלהבות מהכרזתו הראשונה?
זה יהיה הסיפור שיכריע את מערכת הבחירות הבאה: האם הפוליטיקאים הישנים יצליחו לבצע מתיחת של פניהם הקמוטות, והאם הפוליטיקאים החדשים ישמרו על רעננות עורם עד מרץ.
- ד"ר ברוך לשם הוא מרצה בחוג לפוליטיקה ותקשורת במכללת הדסה ומחבר הספר: "נתניהו - בית ספר לשיווק פוליטי"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
