בתום נסיעה קצרה במעלית אל מתחת לפני האדמה, אנחנו יוצאים למסדרון רחב ידיים, בוהק מלובן. על הקירות תמונות משלבי הבנייה, לפני כמה שנים, המעידות על עומק והיקף ה"מצודה" התת-קרקעית שממוגנת היטב. "מצודת דוד", כך קוראים לה בשלט הגדול בכניסה למתחם הסודי, שלא ניתן לומר אפילו באיזה אזור בארץ היא נמצאת. מעשי אמ"ן – החלק הראשון.
הרנסנס שעובר אגף המודיעין
(צילום: דובר צה"ל)
המסדרונות הלבנים, כמעט מסנוורים, מובילים ל"מכלולים" – חדרים גדולים בגודל של 4-3 כיתות לימוד כל אחת. השלטים הירוקים מבשרים על שמו של כל מכלול – דה-וינצ'י, ואן גוך, סלבדור ועוד. המצודה נפתחה רק בשנה האחרונה, והחיילים הם אלה שהחליטו לקרוא למכלולים בשמות של יוצרים גדולים מההיסטוריה.
ביותר מעשרה מכלולים נמצאים צעירים בני 42-19 שמפצחים את החידות המודיעיניות הכי מורכבות. הם חצופים, במובן הטוב של המילה, ישירים ומבריקים. הגורם הכי בכיר בכל מכלול הוא סגן, או במקסימום סרן, והמשימות שהם מקבלים והוויכוחים שלהם היו עד לא מכבר נחלתם של אלופי משנה ותתי-אלופים בלבד. במכלול אחד מתעמקים בסודות המערך הרקטי המתעצם ברצועת עזה, ובאחר בסוגיית המנהרות ותווך הלחימה התת-קרקעי.
בכל מכלול יש עשרות בודדות של חיילים, בחלקם יש רוב של חיילות. סוד ההצלחה – הפעלה 24/7 באותו חדר, כתף אל כתף, של חיילי 8200 המומחים למעקב והאזנה לאויב, נציגי חטיבת המחקר שמרכיבים תמונת מקרו והערכות לעתיד, מומחי הפענוח של יחידת הלוויינים 9900 ש"צועדים" על עיוור בכל סמטה בעזה מבלי להיות בה, וגם הנציגים החשאיים ביותר – מיחידת הסוכנים של אמ"ן – 504.
מדובר במפלצת מודיעין רב-זרועית, נטולת אגו, מכלל התחומים, שהוקמה כחלק מתפיסה מהפכנית חדשה שמובלת באגף המודיעין. למהלך, שמוביל ראש אמ"ן אלוף תמיר הימן, שותפים גם חוקרי מודיעין פיקוד הדרום.
ההתפכחות הטכנולוגית של אמ"ן
"על יותר ממחצית נקודות שיגור הרקטות בצוק איתן לא ידענו", הודה קצין בכיר בצה"ל שבועות ספורים אחרי המבצע בקיץ 2014. בעוד שישראל הזדעזעה מהאפקט הפסיכולוגי של סרטוני המחבלים היוצאים מבטן אדמת העוטף, האיום האסטרטגי היה ונותר הרקטות, בעיקר ארוכות הטווח.
הן לא הרגו או פצעו ישראלים כמו חוליות ה"נוכבא" של חמאס, שהפציעו מהמנהרות החודרות, אבל פוטנציאל הנזק שלהן היה הרסני וארוך טווח – שיתוק בירת הכלכלה הישראלית, עצירת הפעילות בנתב"ג ושיבוש חייהם של יותר ממיליון ישראלים, רק בגוש דן.
10 צפייה בגלריה
מנהרת חמאס. המיקוד בסוגיית המנהרות האפיל על פער משמעותי בהרבה - ישראל ידעה מעט מדי על הרקטות
(צילום: דובר צה"ל)
המיקוד בסוגיית המנהרות, והסתמכות היתר על כיפת ברזל, האפילו על פער משמעותי בהרבה – ישראל ידעה מעט מדי על הרקטות של ארגוני הטרור ברצועה. קצרות הטווח שבהן, בעיקר הפצמ"רים, הרגו יותר ישראלים מאשר נשק המנהרות. אלו ששוגרו לטווח הבינוני והארוך עוררו בהלה בקרב מיליוני ישראלים שנמלטו למרחבים המוגנים.
המערך הרקטי ברצועה שודרג מאז ללא היכר. ההסלמות האחרונות חשפו שיפור דרמטי בדיוק הרקטות - 60-50% מהרקטות ששוגרו אמורות היו ליפול בתוך ערים, ויורטו. במכפלות של מלחמה מדובר בהרבה יותר נפגעים והרוגים ישראלים מרקטות במלחמה הבאה.
ראש אמ"ן בצוק איתן היה הרמטכ"ל הנוכחי, אביב כוכבי, והסוגיה הייתה אז לפתחו. הוא גם זה שהנביט באותם הימים את הרעיון שקורם היום עור וגידים. לא עוד ראש מחלקה ב-8200 שמביא את תוצריו המודיעיניים לשולחן צמרת אמ"ן, ואלה נפגשים בחלוף שעות את תמונת הלוויין שעובדה ב-9900. לא פעם היו ויכוחים וקרבות אגו בין הגורמים השונים, לא פחות חריפים מאלה שנוהלו בין שב"כ לאמ"ן במהלך צוק איתן, ולאחריו. אחת התוצאות של הבלגן שהיה אז – היא הכשל שדיבר עליו הקצין הבכיר.
"הבנו שכל ארגון שווה אפס כשהוא לבד"
יותר מ-350 חיילים וקצינים הוזזו בחודשים האחרונים מבסיסם, כחלק מהשינוי הגדול שחל באמ"ן, גוף שנחשב לשמרני. בחודשים האחרונים המהלך הוכרז כ"מבצע" באחד ממרחבי הפעולה של צה"ל – הגזרה הדרומית, בדגש על רצועת עזה.
504, 8200, 9900 וחטיבת המחקר כבר נושמים את אותו חמצן ממוזג בחללים התת-קרקעיים שהוקמו. שב"כ עדיין לא שם, רצון יש, אבל הגישות המקצועיות עדיין שונות ומעט רחוקות זו מזו.
האנשים כאן לא עוסקים רק בצד האדום, של האויב. "יש פה ליבה כחולה שבוחנת את ההשפעה של מקבלי ההחלטות אצלנו, של האלוף ושל המטכ"ל", הסביר ל-ynet סא"ל א', ראש הזירה הפלסטינית ב-8200.
"רק ככה אפשר לייצר שלם מודיעיני. לאלוף הפיקוד יש כאן נציג בדרגת רב-סרן, שמזריק לו ישירות את תוצרי המודיעין, ומנגד יש 'נציגים אדומים' מטעמנו בצמרת הפיקוד במטכ"ל", הוסיף. "זה לקח הרבה זמן, אבל הבנו שכל ארגון שווה אפס לבדו. בעיות מודיעיניות שבעבר לקח ימים כדי לפתור, נפתרות היום בתוך דקות".
בתחילת 2014 התקבלו דיווחים על כך שצפויה מלחמה בקיץ. מידע אחר הצביע על המנהרות החודרות, אבל לא על חומרת השפעתן. המשימה העיקרית של הצוות המשולב היא למנוע מידיעות כאלה לחמוק בין הידיים.
"אנחנו עוסקים באסטרטגיות של חמאס ויש לו אג'נדות ארוכות טווח, ברורות, לצד הגיונות פעולה", אמר סא"ל א'. "יש הבדל בין להביא את המודיעין לבין להבין את האויב. בעבודה מולטי-דיסציפלינרית כניתן לגשר בין השניים טוב יותר, כשהחוקר יושב ליד האוסף, בלי מתווכים".
את התוצאה הם כבר מרגישים בשטח. "היכולת לשקף את תוכניות חמאס השתפרה. מעגלי העברת המידע וניתוחו התקצרו ונמצאים כבר ברמת הרב"ט ולא האלוף. עיבוד של פריט מידע ראשוני שמגיע ב-8:00 בבוקר, עובר היזון חוזר ובתוך שעה מתרגם לציו"ח (ציון ידיעות חשובות – י"ז) מלא. חמאס הוא כמו סול גודמן מסדרת הטלוויזיה – ממולח עם מנטליות של חתול רחוב, שמאתגר אותנו ביכולת להתחמק ממעקב".
"למדנו מה חסר לנו, וזה שם אותנו בנקודת מפנה"
יותר מ-50 מסכים נמצאים במכלול שמתעסק סביב השעון רק בפיצוח הנשק הרקטי של חמאס. זה היעד המרכזי שהכתיב הרמטכ"ל כוכבי לאמ"ן. קוראי מידע, מפיקי שמע, מפענחי תמונות, מנהלי איסוף, חוקרים ושלל תפקידים שמתיכים הררי מידע מדי יום לאמבטיה מודיעינית גדושה – ומשם למזקקות.
"זה לא רק לדעת מי ירה עכשיו רקטה ולמה, ובאיזה הקשר", העידה אחת החיילות. "אנו יורדות לרזולוציות של עד לעץ הספציפי בפרדס שמתחת לאדמתו מוטמן המשגר, לא רק הפרדס עצמו. האויב משקיע המון בפיתוח ודיוק הרקטות".
לנגד עיניה, בעמדה שבה היא עובדת, מוצבים שלושה מסכי מחשב גדולים. לפעמים היא משתמשת במשקפיים תלת-ממדיות לאיתור מיקרו-שינויים זעירים בקרקע. כך למשל זוהה שינוי בתא שטח חשוד בלב רצועת עזה, שצולם מהאוויר יום קודם לכן.
"אלה שינויים מינוריים, ברמה של פיקסל בודד", תיארה. המפקדת שלה, קצינה בדרגת סרן, הוסיפה: "יש קפיצת דרך בפענוח המערך הרקטי ברצועה. למדנו מה חסר לנו ואיך עלינו להביא את זה. זה שם אותנו בנקודת מפנה".
10 צפייה בגלריה
הדמיית תלת ממד של בניין בעזה. "אי אפשר להיות מתאגרף במקום כמו עזה"
(צילום: דובר צה"ל)
בזמן מלחמה יפעלו צוותי חירום דומים מכלל עולמות המודיעין, אבל כבר בשגרה מפענחי המודיעין החזותי מייצרים כאן מטרות באזמל של מנתחים.
"אנחנו מסייעים לדעת באיזה עוצמה צריך לתקוף כדי למנוע פגיעה באזרחים", אמרה רס"ן ר', שהגיעה למצודה מ-9900. "אתה לא יכול להיות מתאגרף עיוור במקום כמו עזה".
חלק מהצוותים במצודה מוקמים גם לניתוח מודיעיני של תופעות מזדמנות כמו בלוני התבערה והפגנות הגדר, וחלקם נוגעים גם ללב הרגיש ביותר במרחבים האסטרטגיים כמו השבויים והנעדרים הישראלים שעדיין מוחזקים בידי חמאס.
הצלפים הוברחו רגע לפני שהחריבו את יום הבחירות
הכותרות ב-2 במרץ השנה בלעו כל סיפור שאינו פוליטי. הכל נסוב סביב הבחירות לכנסת שנערכו באותו היום, בפעם השלישית ברצף. אבל בצפון הארץ איימה תקרית אחת להפוך את הקערה על פיה.
חוליית צלפים של חיזבאללה התקרבה לגדר הגבול בטנדר חשוד מהכפר הדרוזי-סורי חאדר שבצפון הרמה. החוליה כבר הייתה בקו אש נוח לצד הישראלי של הגבול ונערכה, לאור יום, לפוצץ את יום הבחירות בישראל בירי מדויק על חייל ישראלי.
דקות בודדות לפני שביצעה את זממה, כלי טיס עלה לאוויר ושיגר טיל בסמוך לחוליה. המחבלים ברחו, הפיגוע סוכל, הבחירות הושלמו כסדרן, ובפיקוד הצפון סימנו וי ראשון לטבילת האש המשמעותית הראשונה של מרכז המודיעין הרב תחומי שהוקם ברמת הגולן.
את המחבלים שהגיעו לצלוף יכלו חיילי המרכז "להריח" עוד מרחוק, לפני שהתקרבו לפאתי מג'דל שמס. "ידענו לשייך אותם מהר מאוד להתארגנות של חיזבאללה בגולן הסורי, להבחין בסיורים המקדימים שערכו. רצינו לסכל את הפיגוע ולא להרוג אותם כדי לא לגרור הסלמה ביום הבחירות", נזכר ראש מדור יעדים במכלול הגזרתי, סרן אופיר.
"לסיכול הפיגוע קדם חקר מקדים ומעמיק במשך חצי שנה של הגזרה ושל האויב שבה", סיפרה סגן אורלי, מגדוד האיסוף הגזרתי. "למדנו לזהות רכבים של האויב ולהבחין בין פרצופים כדי שברגע האמת יהיה לנו מספיק ביטחון לתת למפקדים אמירה שהנה, הולך להיות עכשיו פיגוע".
אנשי 9900 תרמו לצוות הגזרתי את תמונת השטח. "ביצענו חיתוכים ופיענוח של צירי ההתקדמות והפעולה של האויב, דרכי הגעה ולמידת הטופוגרפיה בראיה של הצד השני", הסבירה סגן יעל מיחידת המודיעין החזותי. "כך אנחנו מצליחים לסכל פיגוע גם אם אין עליו התרעה ממשית מוקדמת".
בזמן שבמכלול המודיעיני מייצרים בנק מטרות ליום פקודה, גם בצד השני לא קופאים על השמרים. כוחות פרו-איראניים ואנשי חיזבאללה מקימים בעצמם עמדות תצפית ומעקב, בקרב שקט, שמאיים להפוך את הגולן הסורי לדרום לבנון.
הכתבה אושרה לפרסום על ידי הצנזורה הצבאית
