התלמידים מעידים בוועדת הקורונה
(צילום: ערוץ כנסת)
"אני מסתכלת לאנשים בעיניים, אין אמון במערכת. זה אחר כך יתגלגל. איך נלך לצבא ואחרי זה למקומות העבודה? אנחנו לא יודעים מה יקרה בעתיד. אנחנו דור מסומן, דור הקורונה. הבגרות שלנו מסומנת, מי מבטיח שאחר כך לא יתייחסו אלינו אחרת? מי מבטיח שבאוניברסיטאות לא יגידו 'אתם דור הקורונה, היו לכם הקלות'?".
כך אמרה היום (ב') בוועדת הקורונה של הכנסת אראל נדלר מאשקלון, תלמידת כיתה י"ב, בדיון יצרי למדי שעסק בפתיחת כיתות ה'-ו' וי"א-י"ב במסגרת שלב ההקלות השלישי – פתיחה שההכרעה בנוגע אליה נדחתה אתמול בתום שעות ארוכות של ויכוחים בין השרים בקבינט הקורונה.
במהלך הדיון היום בוועדה מתחו חברי הכנסת ביקורת על העיכוב בפתיחת הכיתות הגבוהות, וחלקם התעמתו עם ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרעי-פרייס, שקראה לפתוח אותן באופן הדרגתי ובטוח, לאור החשש מעלייה מחודשת בתחלואת הקורונה.
אלא שמאחורי הצעקות והוויכוחים על הנתונים עומדים בני הנוער, שמביעים תסכול קשה מהמצב שאליו נקלעו – וחשש מעתידם. עדי שוורצמן, תלמידת כיתה י' מבת ים, סיפרה על הקושי הנפשי שעמו היא מתמודדת. "תלמידים נמצאים כיום במצב שהם נמצאים בחדר שעות על גבי שעות, נוצר מצב שהמסגרות שלנו, השגרה שלנו, הכול מתפרק, אנשים לא יוצאים מהחדר, לא פוגשים חברים וכמובן שיש לזה השלכות".
שוורצמן הוסיפה: "אני אומרת את זה בכאב, יש תלמידים שלא בטוח שהם מכירים את החברים שלהם לכיתה, שזו סיטואציה הזויה". לדבריה, "בתחילת הדרך עוד היו לנו אנרגיות וסבלנות לזום, אבל יש גבול, הזום לא יכול להיות תחליף ללמידה".
התלמידה אלי פרנק מתל אביב סיפרה בדיון: "אני נערה חרדתית ולמרות שחשבתי שאני בסדר עם המצב, אני שמה לב היום שכל החרדות שלי מפעם חזרו, יש לי יותר זמן להיות עם הפחדים שלי ואני ממש משתגעת. היעדר המפגשים החברתיים, גורם לפערים רק לגדול".
יובל פנר, תלמידת כיתה ט' מפתח תקווה, אמרה כי מקבלי ההחלטות מתעלמים משכבת הגיל שלה. "אני לא מוכנה שיוותרו עליי, לאף תלמיד אין מוטיבציה לקום בבוקר ולשבת מול הזום, אנחנו נמצאים בחוסר וודאות לגבי העתיד שלנו. איך יסתכלו עלינו כמחזור קורונה? אני לא מוכנה לקבל את ההשלכות רק כי לא ידעו לקבל החלטה בזמן הנכון". פנר פנתה למקבלי ההחלטות: "לא אני ולא אף אחד מהתלמידים שקוף, אני מבקשת שתתייחסו אלינו ותתנו פתרון".
מיכל וייס מירושלים, שלומדת בכיתה ז', סיפרה על קושי הלמידה בזום במעבר מבית הספר היסודי לחטיבת ביניים. "קשה עד בלתי אפשר ליצור קשרים חברתיים", אמרה וייס. "החודשים האלו מעצימים את תחושת הבדידות ומציפים את הקשיים החברתיים". מיכל שיתפה בציפייה לחזור לבית הספר ואמרה: "יש לי תקווה שנחזור לחיים הרגילים שלנו, שאוכל להתחיל סוף סוף את כיתה ז' כמו כל ילדה נורמלית, כמו שמגיע לנו. אני מבקשת שתשימו את פתיחת חטיבות הביניים והתיכונים גבוה יותר בסדר העדיפויות שלכם ולא תוותרו עלינו".
יו"ר מועצת התלמידים הארצית, איתי קרויטורו, אמר בדיון כי "בסוף השבוע יותר מ-1,200 בני נוער הפגינו שהם לא יכולים להמשיך עם הלמידה בזום, לא דמיינו שנגיע למצב שבני הנוער ידרשו לחזור לבית הספר".
קרויטורו טען שישנה התעלמות מהפגיעה הנפשית שחווים התלמידים, והוסיף: "יש לנו זכות לחינוך ואף אחד לא רוצה לתת לנו אותה. אנחנו לא מבינים איך משרד החינוך רואה עלייה בתחלואה ומסרב להחזיר אותנו למסגרת שיכולה לשמור עלינו ולפקח על המפגשים שלנו".
"אין לנו כבר יכולת להכיל את הדבר הזה, 12-13 שעות בזום, זה לא נורמלי", אמר קרויטורו – וטען כי זה עניין של סדר עדיפויות. "איך זה שהמסחר צריך להיפתח בכל מחיר, אבל מערכת החינוך לא יכולה להיפתח בכל מחיר? יותר נכון זה שבכל מחיר היא נסגרת".
צעקות בדיון: "אני בשוק מהתגובה"
בפתח הדיון, אמרה יו"ר הוועדה ח"כ יפעת שאשא ביטון כי "שכחו את בני הנוער בבית, אנחנו סופרים את נתוני הקורונה אבל לא סופרים את מאות אלפי בני הנוער שנמצאים בבית חודשים ארוכים. תחשבו מה קורה לתלמידים שנמצאים כל כך הרבה זמן מחוץ למסגרת? מה קורה להם מבחינת הרגלים התנהגותיים, רגשיים, ילדים שאומרים שנמאס להם להיות דבוקים למסך, עבודה של שנים להוציא את הילדים מהמסכים, לאפשר להם פעילות אחרת – כל זה הלך לפח. הדבקנו את הילדים למסכים".
הוויכוח בין יו"ר הוועדה שאשא-ביטון לד"ר אלרעי-פרייס
(צילום: ערוץ כנסת)
ד"ר שרון אלרעי-פרייס, ראש שירותי בריאות הציבור במשרד הבריאות, התעקשה כאמור שעדיין מוקדם לפתוח את מערכת החינוך כולה: "אנחנו אחראים וזהירים ועושים את זה בצורה מסודרת", אמרה. היא הדגישה כי אנשי משרד הבריאות "לא עושים דמוניזציה של הילדים ולא של אף אחד אחר, וגם כשהנתונים לגבי התחלואה בבתי הספר הוצגו, נאמר בצורה ברורה שבתי הספר הם לא אלה שהתחילו את התחלואה – אבל אין ספק שבתי הספר הם מקום שילדים נפגשים הרבה יותר, ויכולים לייצר אינטראקציות שיכולות לגרום להתפשטות הנגיף".
ד"ר אלרעי-פרייס טענה כי בדיון "נזרקים" נתונים שגויים רבים. "כשמקדם ההדבקה עולה, הוא עולה בכל המדינה ביחד", אמרה, "התחלואה במדינת ישראל הרבה יותר מפושטת. לחינוך יש ערך עליון, גם במשרד הבריאות מסתכלים על זה ככה, אבל אי אפשר להגיד נפתח את החינוך בלי קשר למה שקורה בהמשך, כי הילדים האלה באים לבית ספר ואז לבית ולחנויות ובסופו של דבר מקדם ההדבקה עולה והכול קורה יחד".
"זה לא הכול או לא כלום. הפתיחה צריכה להיות הדרגתית ואחראית", הוסיפה ד"ר אלרעי-פרייס. "אף אחד פה לא נגד חינוך של הילדים. כל הילדים האלה הם הילדים שלנו, לי בעצמי יש ארבעה ילדים, אני רואה בכל קשת הגילאים מה זה ללמוד בזום וכמה זה קשה".
לאורך הדיון נרשמו כמה עימותים צורמים בין מ"מ ראש שירותי בריאות הציבורית לבין הח"כים בדיון, ובמיוחד עם יו"ר הוועדה, שאשא ביטון. כמה פעמים נקטעו דבריה של ד"ר אלרעי-פרייס, שזעמה: "שקט, אני לא התפרצתי". בהמשך שוב קטעה שאשא-ביטון את דבריה ודרשה ממנה לתת תשובות קונקרטיות לדיון ולענות לשאלות שנשאלה. ד"ר אלרעי-פרייס הרימה את קולה וחזרה על דבריה שסטו מהשאלות בדיון. שאשא ביטון הגיבה: "אני קצת בשוק כל פעם באמת מהתגובה".
ד"ר אלרעי-פרייס הסבירה "אנחנו מסתכלים על כמות יומית, כרגע אנחנו במגמת עלייה קטנה, היינו כבר בפחות מ-600 והיום זה עלה והדבר היותר מדאיג זה מקדם ההדבקה". ח"כ שאשא ביטון קטעה אותה: "זה הנתון החדש שיוביל אותנו לסגר שלישי. אנחנו בכמה מאות בודדות של מאומתים ביום ויש לנו כמה מאות אלפי ילדים שנמצאים מחוץ למערכת הרבה זמן".
אלרעי-פרייס ציינה עוד כי "אנחנו יכולים לפתוח כשמקדם ההדבקה הוא מתחת ל-0.8, אנחנו כרגע מעל 1, וזה אומר שאנחנו במגפה בהתפשטות – ואנחנו צריכים לבדוק מה אנחנו יכולים לעשות כדי להוריד את זה". יו"ר הוועדה שוב קטעה את דבריה ואמרה: "אנחנו כל הזמן שומעים כמה הכול מורכב, אני שומעת את המדיניות – הכול מונע מחרדה". אלרעי-פרייס השיבה: "אם היינו בחרדה היינו מחכים בסגר של כל המדינה עד שהיו 100 מאומתים ביום. אנחנו אחראים וזהירים ועושים את זה בצורה מסודרת".
