מפלגת השלטון הליכוד חתמה על הסכם עודפים לקראת הבחירות לכנסת ה-24 עם מפלגת הציונות הדתית, שרשימתה כוללת גם את עוצמה יהודית של איתמר בן גביר ואת מפלגת נעם, המתנגדת ללהט"בים.
בהודעת הציונות הדתית נאמר כי המפלגה, שבראשה עומד ח"כ בצלאל סמוטריץ', "עמדה על כך שנתניהו יתחייב בהסכם להקים ממשלת ימין עם הציונות הדתית שקווי היסוד שלה יכללו שמירה על ארץ ישראל, חיזוק זהותה היהודית של המדינה, הגברת המשילות וקידום הכלכלה והרווחה של החברה הישראלית".
לפי הודעת המפלגה, בהסכם נקבע בנוסף כי הצדדים יקדישו את מרצם להצלחת שתי המפלגות בכנסת. בציונות הדתית אמרו כי "בצד הטיפול במשבר הקורונה והכלכלה לא נאפשר להקים ממשלת מרכז-שמאל ולהניח את ערכי הציונות הדתית והימין בצד בשנים הקרובות. יש לנו דרך ונעשה הכל להקמת ממשלת ימין בישראל".
יש לציין כי למרות שיו"ר הכנסת יריב לוין טען באולפן ynet כי איתמר בן גביר לא יהיה חלק מהממשלה הבאה - סעיף 5 של הסכם העודפים קובע: "הליכוד יחתום הסכם קואליציוני עם הציונות הדתית וראש הממשלה ידאג לשלב את נציגי המפלגה בכל ממשלה שיקים, כשההסכם יכלול הקמת ממשלה שתפעל לשמירה על ארץ ישראל, זהותה היהודית של המדינה, הגברת המשילות וקידום הכלכלה והרווחה של החברה הישראלית".
בן גביר: בלי חיבור איתנו, לא תהיה ממשלת ימין
(צילום: משי בן עמי)
סמוטריץ' ובן גביר הסכימו להתאחד בעקבות לחץ כבד שהפעיל על שני הצדדים ראש הממשלה בנימין נתניהו, וכעת מרבית הסקרים מעניקים לרשימה ארבעה-חמישה מנדטים. אתמול נחשף ההסכם הפנימי, ממנו עולה כי סמוטריץ' התחייב שאם המפלגה תקבל חמישה מנדטים ומעלה ותיכנס לקואליציה, היא תשתמש בחוק הנורבגי כדי להכניס חבר כנסת נוסף מהרשימה.
המשמעות היא שנציג מפלגת נעם הפועלת נגד להט"בים וזכויותיהם צפוי לכהן בכנסת הבאה בסיכוי גבוה. נעם הוקמה לקראת בחירות ספטמבר 2019, אך פרשה ימים ספורים לפני הבחירות. אז הפיצה המפלגה תעמולה הומופובית ולהט"בפובית. על שלטים שתלתה ועלונים שהפיצה נכתבו מסרים כגון "שהבן שלי יתחתן עם אישה", ו"ישראל בוחרת להיות נורמלית". במצע של "נעם" נכתב: "מדינה שמעצימה את המשפחה הכוללת אבא, אמא וילדים, זה נורמלי. מדינה בה שני אבות או שתי אמהות מוכרים כמשפחה, זה לא נורמלי".
לפני שלושה ימים חתמה כחול לבן על הסכם עודפים עם "הכלכלית", מפלגתו של ירון זליכה. כמו בכל הסכם עודפים, הוא ייכנס לתוקף רק אם שתי המפלגות יעברו את אחוז החסימה.
איך פועל הסכם עודפים?
אחרי שכל הקולות הכשרים נספרים, מחלקים אותם ב-120 וכך קובעים כמה קולות שווים מנדט, כלומר מושב בכנסת. אבל כמו בחיים עצמם, המספרים לא תמיד מסתדרים, ולכל מפלגה יש עוד כמה קולות שלא מספיקים כדי להביא לה מנדט שלם. במקרה כזה נכנסים לתוקף הסכמי העודפים.
הסכמי העודפים, שנחתמים בדרך כלל בין מפלגות עם השקפת עולם דומה, דואגים לכך שהקולות הנותרים יעברו ממפלגה אחת לחברתה כדי שירכיבו מנדט נוסף ולא ילכו לאיבוד.
לפי ההסכמים, המפלגה שיש לה את מספר הקולות העודפים הגבוה יותר זוכה בקולות העודפים של המפלגה השנייה ובאפשרות להשלים מנדט נוסף. בדרך כלל המפלגה הגדולה יותר היא זו שזוכה בפועל במנדט. הסכם העודפים יכול להתממש רק בתנאי ששתי המפלגות עברו את אחוז החסימה ובתנאי שההסכם הוגש לוועדת הבחירות המרכזית לפחות עשרה ימים לפני הבחירות, ואושר על ידה.
