מהמחקר עולה כי ככל שהתלמיד נבחן במספר יחידות רב יותר במתמטיקה, התרומה לשכר בעתיד גבוהה יותר. תלמידים שלמדו מתמטיקה בהיקף של 3 יחידות השתכר ב-27% יותר ממי שלמדו בהיקף נמוך יותר. פער זה גדל ל-62% עבור מי שלמדו מתמטיקה בהיקף של 4 יחידות, וצמח ל-115% בקרב מי שלמדו בהיקף של 5 יחידות. פער השכר בין תלמיד ממוצע במרכז הארץ לבין תלמיד ממוצע בפריפריה הוא קרוב ל-11%.
מעבר לפערי השכר בין בוגרי תיכון ברמות לימוד שונות במתמטיקה קיימים גם פערים בין תלמידי המרכז ותלמידי הפריפריה. בתוך קבוצת התלמידים שלמדו פחות משלוש יחידות מתמטיקה, תלמידי המרכז השתכרו 5.4% יותר מתלמידי הפריפריה. פער זה הלך וגדל ככל שהתלמידים נבחנו בהיקף גבוה יותר במתמטיקה. בתוך קבוצת התלמידים שנבחנו בהיקף של חמש יחידות, תלמידי המרכז השתכרו 14.3% יותר מתלמידי הפריפריה.
עורכי המחקר פרופ' בן-דוד ופרופ' קמחי מציינים כי הפערים באיכות בתי הספר במרכז ובפריפריה עשויים לנבוע מפערים במימון ציבורי, ומפערים באיכות המורים ובאיכות הניהול. לדבריהם, ככל שהתלמידים פונים בהמשך ללימודים אקדמיים, וככל שלימודים אלה ברמה גבוהה יותר, פערי השכר שנוצרו בבית הספר התיכון בין תלמידי המרכז לתלמידי הפריפריה מצטמצמים במידה ניכרת.
"עבודת המחקר כוללת את כל הישראלים שנולדו בטווח של שמונה שנים וקרוב למאה מאפיינים משפחתיים, כלכליים-חברתיים, אזוריים, סוג ואיכות החינוך, ושכר עתידי שאיפשרו לנו לזהות ולבודד את השפעת ההשכלה על השכר העתידי של התלמידים", הסביר פרופ' בן-דוד.
אחת המסקנות המרכזיות של החוקרים היא שעל בתי הספר בפריפריה לשים דגש חזק יותר על לימודי המתמטיקה, שכן הישגי התלמידים בהם מנבאים טוב יותר את ההישגים בשוק העבודה מאשר הישגים בכל מקצוע בגרות אחר. "אנו ממליצים על יישום מדיניות שתשווה את איכות הלימודים בבתי הספר בפריפריה לזאת שבבתי הספר במרכז ותביא לתוצאות טובות יותר מבחינת צמצום פערי השכר. לאור רמת הידע הנמוכה בתחומי הליבה שמפגינים תלמידי ישראל לעומת שאר המדינות המפותחות, נדרשת באופן דחוף רפורמה מבנית ומקיפה במערכת החינוך שתשדרג במידה ניכרת את רמת הלימודים בכל הארץ, ובמיוחד בפריפריה", אמר פרופ' קמחי.
