במשרד המשפטים הודיעו הבוקר (יום ו') כי מח"ש (המחלקה לחקירת שוטרים) החלה כבר בבדיקת נסיבות האסון במירון, שבו נהרגו 45 בני אדם ונפצעו מעל 100, כדי לברר אם עולים חשדות לפלילים מצד שוטרים. במקביל, נפתחה חקירה משטרתית שתבדוק התנהלות של המעורבים באירוע ובארגון האירוע בל"ג בעומר, בקברו של רבי שמעון בר יוחאי.
שמעון לביא, מפקד מחוז צפון, בזירת האסון בהר מירון
(צילום: דוברות המשטרה)
בתום החקירות ייקבע אם חלה אחריות פלילית ואם כן - על מי. בנוסף יוכרע האם וכנגד מי יוגשו כתבי אישום. באירועים מסוג זה בודקים בדרך כלל אם הייתה רשלנות בהכנת האירוע, בשמירה על נהלי הבטיחות לפני האסון ובמהלכו ועוד. בדרך כלל חקירות מסוג זה נמשכות זמן רב, לעתים חולפות שנים ארוכות עד להכרעה משפטית בנושא. העונש המקסימלי על עבירה אחת של גרימת מוות ברשלנות הינו שלוש שנות מאסר.
בנוסף, במקרים כאלו מוגשת פעמים רבות גם תביעה אזרחית. במקרה שייקבע שיש היבט של רשלנות אצל המעורבים, משפחות ההרוגים יוכלו לקבל פיצוי כספי.
בעבר גם מבקר המדינה בדק את התנהלות המדינה בנושאים אלו - דוגמת "אסון הכרמל", אך הוא איננו עוסק בעניינים פליליים, שהם תחת אחריות היועץ המשפטי לממשלה. באסון הכרמל מתח מבקר המדינה דאז, מיכה לינדנשטראוס, ביקורת קשה גם על הדרג הפוליטי - שר הפנים בזמן האסון אלי ישי ושר האוצר יובל שטייניץ וקבע שהם נושאים ב"אחריות מיוחדת" למחדלים החמורים. גם ראש הממשלה בנימין נתניהו, והשר לביטחון הפנים דאז יצחק אהרונוביץ' נושאים באחריות כוללת - קבע אז המבקר, אם כי במידה פחותה משני השרים הראשונים.
הנה דוגמאות להליכים משפטיים במקרי אסונות בעבר:
האסון בפסטיבל ערד
האסון התרחש ביולי 1995, כשאלפי בני נוער ניסו להיכנס ללא כרטיסים למופע הפרידה של להקת "משינה". במהלך התנפלות בני הנוער על הכניסות למתחם הפסטיבל "אתרוק", נמחצו למוות ונחנקו הנערים איטן פלד, נעמה אלקריב וחן יצחק.
בשנת 2001, בית המשפט השלום גזר עונשי מאסר בפועל על חמשת הנאשמים בגרימת מוות ברשלנות של שלושת הנערים באסון. על מנהל משרד הכרטיסים נגזרה שנת מאסר בפועל והוטל קנס בגובה 30 אלף שקלים. הוא הורשע בכך שזרע את זרעי הפורענות כשמכר 5,250 כרטיסים מעל המותר להופעה, מה שגרם בדיעבד לאסון.
על המפיק נגזרו תשעה חודשי מאסר בפועל. השופטים קבעו כי כמפיק מקצועי הוא נכשל בתפקידו וכשליו החמורים גרמו בין היתר לאסון. על מנכ"ל הפסטיבל נגזרו שישה חודשי מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. גם קציני המשטרה לא יצאו נקיים: על תנ"צ יוסי אבני, מפקד משטרת מרחב נגב בזמן האירוע, נגזרו 6 חודשים מאסר שירוצו בעבודות שירות ועל רפ"ק אבוטבול, מפקד ה"אתרוק" נגזרו 6 חודשים מאסר בפועל שירוצו בעבודות שירות. את ראש מטה הפסטיבל הוחלט לזכות מחמת הספק. בהמשך בית המשפט המחוזי דחה את ערעורם של ארבעה נאשמים.
בהליך האזרחי שנמשך שנים רבות - נקבע כי משפחותיהן של חן יצחק ונעמה אלקריב, יפוצו בחמישה מיליון שקלים. על ידי עיריית ערד, משטרת ישראל, מגן דוד אדום וגורמים נוספים. בני משפחתו של הנער איטן פלד, קיבלו פיצוי בגובה 280 אלף שקלים במסגרת הסכם פשרה.
אסון גשר המכביה
האסון התרחש ביולי 1997 כשהגשר מעל נחל הירקון התמוטט בעת טקס הפתיחה של המכביה ה-15. בזמן שעלו עליו חברי המשלחת האוסטרלית. ארבעה בני אדם נהרגו באסון ו-69 נפצעו.
בשנת 2000 בית משפט השלום בתל אביב, גזר מאסר בפועל על ארבעה מתוך חמישה נאשמים בפרשה: מהנדס הגשר נידון למאסר בפועל של שנה ותשעה חודשים, שני קבלנים ישבו בכלא שנה וחודשיים, ובעל חברת ארגונית שתיווך בין הנהלת המכביה והקבלנים, נידון למאסר בין תשעה חודשים. על יו"ר הוועד המארגן של המכביה גזרו השופטים שישה חודשי מאסר, שיומרו בעבודות שירות.
החמישה הורשעו בגרימת מוות ברשלנות וגרימת חבלה ברשלנות. בשנת 2001 בית המשפט המחוזי בתל אביב דחה את ערעורם של החמישה והותיר את עונשיהם על כנם. השופטים לא הסתפקו בכך, ואף אמרו כי "למורשעים רף מוסרי נמוך, ועליהם לבקש סליחה ומחילה ממשפחות הנפגעים על חטא היהירות בו חטאו, על רשלנות וזחיחות דעת".
אסון ורסאי
אסון אולמי ורסאי היה אירוע שהתרחש בליל 24 במאי 2001, באולמי השמחות "ורסאי" באזור התעשייה תלפיות בירושלים, בעיצומה של חתונה. רוב האורחים רקדו אז ברחבת הריקודים בקומה השלישית, שבה נערכה באותה עת החתונה, ולפתע קרס חלק גדול מרצפת הרחבה. כתוצאה מכך 23 מאורחי החתונה נפלו אל מותם וכ-380 אורחים נוספים נפצעו.
שש שנים אחרי אסון ורסאי, המהנדסים נשלחו לכלא: בית המשפט המחוזי בירושלים קבע כי המהנדס אלי רון, ממציא שיטת ה"פל-קל", שגרמה לאסון באולמי ורסאי בירושלים, ירצה ארבע שנות מאסר, 22 חודשי מאסר נגזרו על מהנדסים נוספים ומהנדס רביעי נידון חצי שנת מאסר.
