קבינט הקורונה צפוי להתכנס ב-48 השעות הקרובות כדי לדון בדרישת משרד הבריאות לסגור את מערכת החינוך, בשל העלייה בנתוני התחלואהבימים האחרונים. בניגוד לחזית האחידה שהוצגה מתחילת הסגר הראשון בין ההורים, הרשויות המקומיות, המורים ואנשי חינוך באקדמיה, שדרשו להחריג את מערכת החינוך ולהשאירה פתוחה בכפוף למגבלות - הפעם יש מחלוקות בין הצדדים.
החלטת משרד הבריאות וקבינט הקורונה לפתוח את גני הילדים וכיתות א' עד ג' באופן מלא וללא קפסולות, כמו גם ההחלטה שלא לתעדף את את צוותי ההוראה במבצע החיסונים, הגבירה את החרדות בקרב אנשי החינוך, שרבים מהם תומכים בסגירה של המערכת.
מזכ"לית הסתדרות המורים יפה בן דויד קראה אתמול לקבינט הקורונה להשבית את מערכת החינוך למשך עשרה ימים, ובמהלכם לחסן את צוותי ההוראה. במקביל, ראשי ערים החליטו על דעת על עצמם לצמצם ולסגור מוסדות חינוך בניגוד להחלטת הקבינט.
סמדר מורס, מנהלת בית הספר היסודי "נופים" בתל אביב, מתנגדת לסגירת מערכת החינוך. "החלטה גורפת על סגירת מערכת החינוך כולה מהווה סכנה עבור ילדים וילדות רבים, ולכן היא צריכה להיות הצעד האחרון בו הממשלה תבחר לנקוט", אמרה מורס. "מנהיגות אמיתית ואחראית צריכה להיות בעלת יכולת לקבל החלטות במצבים מורכבים. ילדים ובני נוער סובלים חודשים רבים מתסמינים קשים של חרדה, פחד, דיכאון, בדידות, התמכרויות, השמנה וכיוצא באלה".
"יש דיווחים על עלייה משמעותית בפניות של בני נוער למוקדי חירום וסיוע נפשי עקב מצוקה נפשית ורגשית הולכת וגוברת", המשיכה מורס. "כל זה לא יכול להיעלם מעיניהם של מקבלי ההחלטות בממשלה. לא יעלה על הדעת שהמבוגר האחראי יהיה בגדר נוכח-נפקד".
העמדות השונות באשר לפתיחת או סגירת מערכת החינוך גורמת לבלבול, חוסר הוודאות וחרדות בקרב הורים רבים, שמעדיפים להשאיר את ילדיהם בבית. "השארנו את הבן שלנו בבית כי אנחנו מפחדים להידבק", אמר אב לתלמיד בכיתה י"א. " הבן שלי מאוד רוצה ללכת לבית הספר, אבל לאור ההודעות של משרד הבריאות ונתוני התחלואה - אנחנו חוששים ולא רוצים להסתכן".
הנהגת ההורים הארצית קראה לקבינט להשאיר את מערכת החינוך פתוחה, להחריג אותה ולנקוט בגישה המבחינה בין ערים שבהן התחלואה גבוהה, לערים שבהן התחלואה נמוכה או ללא תחלואה בכלל. הצעה אחת היא להבחין בין נתוני התחלואה בכל בית ספר באופן פרטני, וכך להחליט אם יישאר פתוח או לא.
"הילדים שלנו הם לא בני ערובה בניסיונות הכושלים של משרדי הממשלה לאכוף את הסגר. הגיע הזמן שמשרד הבריאות יפסיק להסתכל על הנתונים בשחור ולבן. הנתונים מגוונים, יש לבחון היכן יש מוקדי התפרצות תחלואה ולטפל בהם ללא קשר למגזר שאליו הם שייכים", אמרה צופית גולן, סגנית הנהגת ההורים.
לטענת הנהגת ההורים, סגירת מערכת החינוך תגביר את הנזק הכבד שכבר נגרם לתלמידים מבחינה לימודית, חברתית ונפשית, שהוביל אותם למצבי סיכון בדמות אלימות ואובדנות. לראייתם, הממשלה מעדיפה להטיל סגר כולל במקום להשקיע באכיפה.
דקלה צור מרמת גן, אמא של שי בת ה-3 שלומדת בגן טרום חובה, הסבירה כמה מערכת החינוך חשובה לילדים ולכן אין לסגור אותה כברירת מחדל. "אנחנו מבינים את הצורך למנוע ולצמצם תחלואה ומודעים לאחריות שמוטלת עלינו ההורים. אנחנו מקפידים על שמירת ההנחיות בבית ובגן, ומחנכים יחד עם הצוות החינוכי את הילדים לשמירה על הגיינה". אמרה צור. "אבל לא ייתכן שברירת המחדל הקלה תהיה הילדים ומערכת החינוך. התחושה היא שבסופו של דבר האחריות להתמודדות עם המשבר הזה ברגעי האמת מגולגלת אלינו ההורים".
"כשמתחיל להיות קצת מאתגר, במקום להתמודד עם המצב בדרכים יצירתיות וחשיבה מחוץ לקופסה - פשוט סוגרים את מערכת החינוך", המשיכה צור. "מתייחסים למערכת כאל 'בייביסיטר', כשבפועל זה בכלל לא המצב. מערכת החינוך היא העוגן של ילדינו, והיא מהווה 'אי של שפיות' בכל שגרת הקורונה המוזרה הזו שאליה נשאבנו. היא מאפשרת לילדים לפתח את עצמם מנטלית וחברתית, ואין להקל בכך את הדעת. מיומנויות חברתיות הן אבן יסוד שלנו כחברה ישראלית, זה מה שמייחד אותנו".
לטענת דקלה, חוסר השגרה הוא זה שפוגע בילדים. "הילדים נפגעו מספיק עד כה מהסגרים והם חייבים רציפות ושגרה. הבת שלי רק בת 3, והיא אוהבת ללכת לגן לפגוש את החברים, הגננת והסייעת, ללמוד ולשחק. יום בלי גן עבורה הוא יום מאוד מאתגר, היא חשה בחסר ולא מבינה מדוע היא לא יכולה לפגוש את חבריה".
מנגד, מנהל ישיבת "אמית עמיחי" ברחובות, הרב שמעון שושן, אמר כי היה רוצה לעשות מאמץ כדי לשמור על בתי הספר פתוחים, אך המציאות הכתה בו. "לצערי, ביומיים האחרונים אני חווה אפוקליפסה - תלמידים ומורים שלא מרגישים טוב, בידודים וכיתות שלמות שעוברות ללמידה מהבית. המצב דומה עכשיו למה שעברנו בערב ראש השנה", תיאר שושן.
שגיא כהן, מנהל בית הספר "רנה קסין דרכא" בירושלים דורש להשאיר את בתי הספר שביישובים הירוקים פתוחים. "צריך לשקול כל העת איך אפשר, כמובן בתיאום עם משרד הבריאות ומשרד החינוך, להשאיר את בתי הספר פתוחים ביישובים הירוקים, תוך הקפדה יתרה על התקנות וההגבלים כמובן", אמר.
כהן ציין את הקשיים בלמידה מרחוק. "אם חשבנו שהאמצעים הטכנולוגיים יכולים לתת מענה, אז נוכחנו לגלות שאף אמצעי טכנולוגי לא מחליף קשר אנושי עם התלמידים. כשהתלמיד מולנו, אנחנו יכולים לזהות את הבעיות האישיות שלו בצורה מיטבית. כשנפגשים מול המסך, הקושי באיתור בעיות הוא גדול יותר".
"אנחנו קמים בבוקר ומפחדים כי אנחנו מרגישים שאנחנו מפספסים תלמידים, והרי אנחנו לא יודעים מה קורה מאחורי המסך", המשיך כהן. "אם יש מסך שחור או איזה רקע אטרקטיבי, אין לדעת מה מצבם הרגשי. בשורה תחתונה, המסך אינו מאפשר איתור של בעיות אובייקטיביות אצל תלמידים, אז המדרון פה מאוד חלקלק לבעיות רחבות הרבה יותר".
יו"ר מועצת התלמידים הארצית, יובל גודקר, תלמידת כיתה י"ב מבאר שבע, סיפרה גם היא כמה קשה ללמוד מרחוק. "אנחנו יודעים שכבר יש עלינו חותמת של דור הקורונה, ושוב כולאים אותנו בבתים בסגר באופן בלתי נסבל", אמרה. "זה בלתי אפשרי ללמוד מרחוק כי אין יחס אישי מהמורה, שיעורים נתקעים ואם למורה יש בעיה באינטרנט השיעור מתבטל. בבית הספר אנחנו מאווררים רגשות, נפגשים עם חברים ועם המורים. סגירה תפגע בנו מאוד".
מומחי חינוך נוספים סבורים כי ניתן להמשיך להפעיל את המערכת ולא להזדרז לסגור אותה. ד"ר יריב פניגר, חוקר מדיניות חינוך ואי-שוויון השכלתי במחלקה לחינוך באוניברסיטת בן גוריון, אמר כי תקופת הקורונה חיזקה את ההכרה שמערכת החינוך בישראל משלמת מחיר יקר בשל המבנה הריכוזי שלה.
לדבריו, התפיסה שמשרד החינוך יכול לתכנן ולהוציא לפועל מדיניות אחידה במדינה כל כך מגוונת היא מופרכת גם במצב של שגרה, אבל דבר זה בלט במיוחד בחודשים האחרונים. "הניסיון מחודשים אלו מלמד שוב על הצורך הדחוף לקדם תהליכים של העברת סמכויות לרשויות המקומיות ובתי הספר, שמבינים טוב יותר ממשרד החינוך את ההקשרים המקומיים ואת הצרכים של אוכלוסיית התלמידים", אמר. "הרשויות המקומיות ובתי הספר הוכיחו בתקופת המשבר יכולת מרשימה של הסתגלות מהירה ומתן מענה למציאות המשתנה".
ד"ר אדר בן-אליהו מהפקולטה לחינוך באוניברסיטת חיפה אמרה כי על מנת להפעיל את מערכת החינוך בצורה נכונה ואפקטיבית, גם לאור העלייה המשמעותית בתחלואה, צריך לשמור על קפסולות הרמטיות כך שתהיה מחנכת אחת אחראית על שתי קפסולות. "אין לערבב בין הקפסולות, לא בהסעות, לא בצהרונים ולא בהפסקות, ותוך כדי לשמור על הגיינה, מרחק ומסכות בכל עת", אמרה. "כך שגם אם יתעורר הצורך בבידוד או בשליחה של קפסולה הביתה - יוכל בית הספר לשמור על הרמטיות".
בן-אליהו הסבירה שעל מנת לשמור כמה שיותר על מרווח בין התלמידים צריך שיהיו מספיק חללים, ולכן יש צורך להסב כמה שיותר בניינים לטובת הדבר, או ליישם טכניקות של בנייה מהירה. "בנוסף, יש צורך לאפשר כמה שיותר למידה בחוץ באוויר הפתוח. כך תוכל להמשיך מערכת החינוך בשגרת לימודים בצל הקורונה – ובכך נייצר שגרת קורונה. כרגע, אנחנו בחירום קורונה, ואם אנחנו יודעים שהקורונה כאן כדי להישאר - הגיע הזמן שתהיה שגרה במערכת החינוך", אמרה.