מאז שנות ה-90, השמאל הישראלי נמצא בשקיעה. גם התחייה המחודשת של מפלגת העבודה, בעקבות שני סיבובי פריימריז מוצלחים, לא משנה את התמונה. גוש הימין, לפי כל הסקרים של השבועות האחרונים, זוכה לתוספת של עשרה מנדטים. השמאל לא יחזיר אותם משם. אולי, רק אולי, יאיר לפיד יוכל להחזיר אותם למרכז. הוא הצליח לבדל את עצמו מהמחלות הוותיקות של השמאל. אבל המשימה לא תהיה קלה.
בפריימריז שלשום (יום ב') במפלגת העבודה נבחרו בעיקר דמויות חדשות ואפילו מבטיחות. אבל גם המחלה הישנה, של הסחיבה שמאלה, הצליחה להיכנס לתמונה. אשת הקולנוע אבתיסאם מראענה נבחרה למקום השביעי. ייצוג ערבי ברשימה הוא עניין ראוי. אלא שזו עלולה להיות בעיה. משום שלפי הדעות שהביעה אבתיסאם בעבר הלא-רחוק, זה לא ברור איך היא בדיוק הגיעה למפלגת העבודה.
בפוסט אחד היא כתבה, "לא עמדתי בצפירה... אלה היו שתי דקות מופלאות". זה לא ברור אם זה היה בצפירת יום הזיכרון או בצפירת יום השואה. וזה מאוד לא ברור כיצד מי שרוצה הזדהות עם הסבל של בני עמו, הנכבה, מביע זלזול בכאב של עם אחר.
התמונה הכללית מציגה כישלון כפול. לא רק של השמאל-מרכז, אלא גם של נתניהו, שניצב מול קואליציה רחבה שמעמידה את סילוקו מראשות הממשלה כעניין מרכזי
לזכותה של מראענה צריך להוסיף שהיא יצרה סרטים שיש בהם ביקורת נוקבת על החברה הערבית בכלל ועל דיכוי נשים בפרט. אבל העשייה הקולנועית שלה לא פותרת את שאלת המיקום הפוליטי שלה. מה היא עושה במפלגה ציונית? הרי אם הנכבה בראש דאגותיה, אז מה היא עושה במפלגה שאחראית, מזווית ראייתה, לאסון הנכבה? ובכלל, האם היא תזכה במקום בכנסת מטעם מפלגת העבודה ואז תערוק לבל"ד?
בפוליטיקה הישראלית גם זה יכול לקרות. ויכול להיות שמראענה עברה התבגרות מזורזת, שכוללת הכרה בכך שישראל צריכה וחייבת להישאר יהודית ודמוקרטית, ושהכרה כזאת היא מעמודי היסוד של מפלגת העבודה לדורותיה.
ועדיין, למרות החזרה לחיים של העבודה, לפחות בסקרים גוש הימין נמצא באחד משיאיו ההיסטוריים, עם קרוב ל-70 מנדטים. הימין. לא בנימין נתניהו. משום שהתמונה הכללית, כדאי לשים לב, מציגה כישלון כפול. לא רק של השמאל-מרכז, שיותר מעשרה מנדטים שלו עוברים לגוש הימין, אלא גם של נתניהו, שעומד מול קואליציה רחבה שמציבה את סילוקו מראשות הממשלה כעניין מרכזי. אבל זה ניצחון זמני. בסקרים. הנסיבות ישתנו עד הבחירות. נתניהו עוד יכול להפתיע.
ואם בכל זאת מתחיל איזשהו דיון בנושא נוסף – היחסים בין המדינה לבין החרדים – הוא נובע מכך שעסקני החרדים עשו בחודשים האחרונים מאמץ מיוחד להמאיס עצמם על כלל הציבור. הם הצליחו. זה לא ברור עדיין אם הקואליציה שמתנגדת לנתניהו תזכה לרוב. אבל ברור שאם זה יקרה, זה יקרה גם בגלל הכניעה הקבועה והמצטברת של נתניהו לחרדים. זה הקלף המנצח של מתנגדי נתניהו. עדיין לא ברור אם יידעו איך להשתמש בו.
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
