תום ניסני מחכה ליום שבו יוכל לעלות להתפלל בחופשיות על הר הבית, אולי אפילו בבית המקדש השלישי: "כשאני מסתובב בירושלים, תמיד יש לי במחשבה שיש מקום אחד שחסר עדיין בפאזל". פח'רי אבו-דיאב מתפלל בקביעות במסגד אל-אקצא ושומר עליו מכל משמר: "אנשים מוכנים להקריב את החיים שלהם בשבילו, הוא מסמל את החירות שלנו". פגשנו שני אנשים מדתות שונות עם אמונות ומסורות שונות, אבל שניהם קשורים בעבותות להר הבית.
"רוב הציבור מפספס את הר הבית"
האהבה להר הבית לא הגיעה לתום ניסני מבית הוריו. הוא גדל בעמק יזרעאל בבית מסורתי ציוני, אבל לא היה בקיא בכל מה שקשור להר. המקום הקדוש תפס אותו בזמן שלמד באוניברסיטה העברית בירושלים. "כשהייתי בלימודים יצאתי באחד הימים עם חברים לטיול בעיר, להכיר אותה. הגענו די במקרה להר הבית, וחטפתי זעזוע מהביקור הזה".
"היו שם שוטרים שצעקו על חבר שלי להוריד את הכיפה מהראש, זה זעזע אותי מאוד", סיפר ניסני. בעקבות הביקור הזה הוא הקים יחד עם חברים נוספים קבוצה בפייסבוק, וכך החלו סטודנטים מהאוניברסיטה לערוך סיורים מאורגנים בהר הבית. לפני חמש שנים הוא הכיר את אשתו באחד מהסיורים האלה, והשניים גם התחתנו בהר הבית, בניגוד להגבלות שמוטלות על יהודים שעולים להר.
"כל מי שאני עולה איתו להר הבית אומר לי, 'יש פה משהו מיוחד במקום הזה'. יש התרגשות בכל פעם שאנחנו מגיעים, ולצד זה מוכנות למאבק נוסף על הזכויות שלי כאזרח בשם כל האזרחים האחרים, כי אין מקום בעולם המערבי שיש בו אפליה יותר קשה ליהודים מהר הבית".
את האשמה בכך שהר הבית לא תופס מקום גדול יותר בתודעה הישראלית הוא מפנה אל קברניטי המדינה. "מדינת ישראל מעדיפה שאנשים יזכרו אולי את הכותל ולא את הר הבית, כי לא רוצים שנצטייר מול ירדן כאילו אנחנו מנסים להשתלט על המקום מחדש.
"אבל הקיר החיצוני להר הבית זה לא מספיק קדוש", הוסיף ניסני. "רוב הציבור הישראלי, וגם חלק גדול מהציבור הדתי, מפספס את הר הבית. זה המקום הכי קדוש לעם היהודי ולא הכותל. איפה נעלמה היסטוריה של אלפי שנים? כל כך הרבה היסטוריה וזה פה, בהישג יד, ובמקום זה אנחנו מתרכזים ברחבה גדולה עם קיר יפה שלא באותה רמת חשיבות".
בינתיים תום מייחל ליום שבו יוכל להתפלל בחופשיות בהר הבית, אולי אפילו בבית המקדש השלישי. "אני רואה בחיוב את זה שיהיה בית מקדש שלישי, שיהיה מבנה יהודי מפואר בהר הבית, מכאן כבר הכול יגיע".
"כשאני מסתובב בירושלים, תמיד יש לי במחשבה שיש מקום אחד שחסר עדיין בפאזל", סיכם ניסני. "אין לי דרישות מופרזות בנוגע להר הבית, אני רוצה שהוא יהיה בריבונות ישראלית מלאה".
"אל-אקצא מסמל את החירות שלנו"
גם עבור פח'רי אבו-דיאב, דובר שכונת סילוואן, הר הבית הוא מקום קדוש וחשוב, או ליתר דיוק מסגד אל-אקצא. לפי המסורת המוסלמית, מההר הזה עלה מוחמד השמיימה עם המלאך גבריאל, ולכן הוא המקום השלישי בקדושתו באיסלאם.
"הדבר החשוב ביותר בשבילנו זה אל-אקצא", אמר. "אם אתם נוגעים בזה, אתם נוגעים בדת שלי, בעקרונות שלי, באמונה שלי. אם אתם משתמשים בו כפי שאתם רוצים, זה אומר שאתם לא רוצים אותי כאן".
אבו-דיאב נולד וגדל בשכונת סילוואן שגובלת בחומות העיר העתיקה, מרחק הליכה קצר מהר הבית. "אמא שלי נולדה כאן ברחבת הכותל, שאנחנו קוראים לה 'אל-בוראק'. סבא שלי, סבתא שלי ואמא שלי חיו כאן מאות שנים עד שבאו הישראלים, גירשו אותם והרסו את המקום. היום אני מביא את הילדים שלי ואומר להם, סבתא שלכם חיה ונולדה כאן. אני גם לוקח אותם להתפלל איתי באל-אקצא, כדי שיידעו שזה מסמל עבורנו את החירות שלנו, ולכן חשוב להגן על המסגד שלנו".
לטענתו, מסגד אל-אקצא חשוב לאיסלאם יותר מכל אתר קדוש אחר. "זה מקום רגיש, הוא מאחד את העולם האיסלאמי הרבה יותר מאשר מכה או מדינה". את הטענה שהר הבית קדוש גם ליהודים הוא לא מוכן לקבל. "אני אומר שיתרחקו, שייתנו לנו את כל מה שצריך ואחר כך יבואו כמבקרים, אין לנו שום בעיה. אם אנחנו ואתם נתחשבן על ההיסטוריה אתם תפסידו, לא הייתם כאן לבד, היו הרבה דורות, הרבה אנשים, היו נוצרים, כנענים, גם אנחנו היינו".
בסערת רגשות הוא ממשיך במרץ: "הסכסוך בינינו הוא לא סכסוך דתי. הפוליטיקה אומנם הפכה אותו ככלי לעניין הדת, אבל אנחנו לא מתנגדים שיבואו מבקרים. אנחנו מתנגדים לאלה שבאים בכוונה תחילה ואומרים 'כאן צריך להרוס ולהקים את בית המקדש'. אין שום הוכחה מבחינה מדעית או מבחינה היסטורית שהיה כאן משהו אחר חוץ ממסגד".
פגיעה באל-אקצא, לפי אבו-דיאב, תביא לפעולות קיצוניות. "התגובה תהיה מאוד קשה. אנשים כאן, ובכלל בעולם הערבי והמוסלמי, מוכנים להקריב את עצמם בשביל אל-אקצא. זה בשבילנו הקו האדום, לא ניתן לעבור אותו בשום פנים ואופן.
"החלום שלי שאל-אקצא יחזור באמת לידיים שלנו", סיכם, "ואף אחד, חוץ ממני, לא יגיד שזה שלו או ינסה לשנות אותו".
פורסם לראשונה: 10:54, 15.09.20