בדרך לחקירת "פשעי מלחמה" של ישראל בהאג? ריאיון עם ד"ר מתן גוטמן, ד"ר דנה וולף ותמי קפלן
(צילום: חגי דקל)
אחרי שבית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג החליט לאפשר חקירה נגד ישראל על פשעי מלחמה שבוצעו לכאורה ביהודה ושומרון, עזה ומזרח ירושלים - פורסם אתמול (שני) מסמך הכולל שאלות ותשובות בנוגע לפסיקה. במסמך השיב בית הדין לביקורת החריפה שמתח עליו ראש הממשלה בנימין נתניהו שלפיה הוא מונע מאנטישמיות ומוטה פוליטית.
"בית המשפט הוא מוסד שיפוטי עצמאי וחסר פניות - דבר קריטי להבטחת אחריות לפשעים החמורים ביותר על-פי הדין הבינלאומי", נכתב. "בית המשפט פועל אך ורק במסגרת החוקית ובסמכות השיפוט המוענקת על-ידי אמנת רומא. בית הדין ימשיך לעשות את עבודתו העצמאית, בהתאם למנדט שלו ועקרון שלטון החוק".
"אמנת רומא", יצוין, מהווה את מקור הסמכות לפעילותו של בית הדין בהאג - הגוף השיפוטי-פלילי שהחל לפעול ב-2002. על האמנה חתומות 139 מדינות, אם כי החתימה היא בבחינת הצהרת כוונות בלתי מחייבת.
במסמך מטעם בית הדין בהאג הוסברו עיקרי ההחלטה של הרכב הקדם-משפט שהתקבלה ברוב קולות עם התנגדות של ראש ההרכב, השופט פיטר קובאץ', שסבר כי לבית הדין אין סמכות שיפוט בשטחים. בית הדין הסביר כי קיבל את ההחלטה לגבי ישראל "בעקבות בקשתה של התובעת הראשית, פאטו בנסודה, שערכה חקירה מקדמית של המצב בפלסטין והגיע למסקנה שלפי אמנת רומא יש בסיס לחשד שמתבצעים פשעי מלחמה בגדה המערבית וברצועת עזה".
עוד הבהיר בית הדין במסמך כי ההחלטה לא נוגעת למעמדה של פלסטין כי מדינה, שכן בית הדין לא מוסמך לקבל החלטות כאלה: "הפסיקה נוגעת אך ורק לסמכות הטריטוריאלית של קיום החקירה". בית הדין טען עוד כי ניתן לערער על החלטתו.
בתשובה על השאלה האם ההחלטה תביא בהכרח לחקירה - השיב בית הדין בשלילה: "ההחלטה אם לפתוח או לא לפתוח חקירה על המצב בפלסטין היא בסמכות התובע של בית הדין. הרכב הקדם-משפט מזכיר שהתובעת, באופן עקרוני, מחויבת ליזום חקירה אם היא משוכנעת שהקריטריונים הרלוונטיים שנקבעו באמנת רומא מולאו. משרד התובעת בוחן כעת את ההחלטה ויחליט על הצעדים הבאים שלו באמצעות המנדט העצמאי והבלתי תלוי והמחויבות תחת אמנת רומא".
עוד נשאל בית הדין אם במקרה שאכן תיפתח חקירה - התובעת תבדוק את כל הצדדים לסכסוך. "לתובעת חובה לחקור את כל הפשעים לכאורה במצב ספציפי", השיבו בהאג, "לא משנה מאיזה צד של הסכסוך הגיעו, בין אם על-ידי אנשי כוחות הביטחון של ישראל, הרשויות הישראליות, חמאס והארגונים הפלסטיניים החמושים".
שאלה נוספת שעליה השיב בית הדין במסמך נוגעת לסוגיית הסמכות על מדינות שאינן חתומות על אמנת רומא: "בית הדין יכול לחקור ולהעמיד לדין אנשים, לא מדינות. יתרה מכך, למדינות שלא חברות באמנת רומא אין כל מחויבות כלפי בית הדין".
נבחר התובע שיחליט אם לחקור את ישראל: "פרגמטי"
מוקדם יותר נבחר קארים חאן, עורך דין בריטי בן 50, לכהן כתובע הבא של בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג, לתקופת כהונה שתימשך תשע שנים. הוא יחליף ביוני הקרוב את התובעת היוצאת פאטו בנסודה, שמשאירה מאחוריה כמה סוגיות בוערות ובראשן ההחלטה האם לפתוח בחקירה בנוגע לפשעי מלחמה אפשריים בשטחי יהודה ושומרון, מזרח ירושלים ורצועת עזה - חקירה שמדאיגה מאוד את ישראל ועלולה להביא לצווי מעצר נגד בכירים בה או במפעל ההתנחלויות.
בחירתו של חאן, כך נראה, גרמה לאנחת רווחה מסוימת בירושלים. בכירים בישראל העדיפו אותו מבין ארבעת המועמדים שעמדו להצבעת נציגי 123 המדינות החברות בבית הדין. הם אמרו כי הוא נחשב לפרגמטי וכי הוא מתנגד ל"פוליטיזציה" של בית הדין – האשמה שבישראל מטיחים כעת בבית הדין בעקבות הפסיקה הדרמטית שלו, שבה קבעו השופטים בו כי יש לו סמכות שיפוטית ב"שטחים הפלסטיניים", עקב הצטרפותה של הרשות הפלסטינית לבית הדין.
באותה פסיקה נתן בית הדין אור ירוק לפתיחה בחקירה כזו, כשהתובעת היוצאת פאטו בנסודה אותתה כי היא תומכת בפתיחתה ובהתמקדות בה לא רק בפעולות צה"ל - בעיקר במהלך מבצע צוק איתן - אלא גם במפעל ההתנחלויות. חקירה שכזו תוכל לבדוק גם את הפעולות של ארגוני הטרור הפלסטיניים, כמו ירי רקטות לעבר יישובים אזרחיים בישראל. אולם בנסודה עוזבת ביוני את תפקידה, וההערכות הן כי מי שיקבל בפועל את ההכרעה בשאלת פתיחת חקירה יהיה מחליפה.
פורסם לראשונה: 22:39, 15.02.21
