הריאיון עם תומר לוטן באולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
תומר לוטן, ראש מטה מגן ישראל למאבק בנגיף הקורונה, אמר הבוקר (יום ה') כי במערכת הבריאות נערכים בזהירות להמשך ההקלות בסגר שמתוכננות ליום ראשון הקרוב: "חד משמעית יש חשש, בגלל שאנחנו הולכים לפעימת פתיחה משמעותית של המשק שכוללת גם חלקים בחינוך, גם חלקים במסחר וגם ענפים כמו חדרי כושר ובתי מלון", אמר לוטן בריאיון באולפן ynet.
בהתאם להחלטת קבינט הקורונה, בתחילת השבוע הבא יצטרפו תלמידי כיתות ה'-ו' וי"א-י"ב לילדי הגנים ותלמידי כיתות א'-ד' ויחזרו לבתי הספר ביישובים ירוקים, צהובים וכתומים "בהירים". ברקע השיפור בנתוני התחלואה ובכללם הירידה בשיעור המאומתים היומי, גם הקניונים ייפתחו לכל דכפין ולא רק למתחסנים או מחלימים.
"קניונים כוללים בתוכם הרבה מאוד שירותים חיוניים", הסביר לוטן את ההחלטה לא לבקש "דרכון ירוק" עבור הבאים בשערי המרכזים המסחריים הגדולים. "כשאתה נכנס לקניון, אתה לא רק הולך לקנות בגדים. אתה הרבה פעמים הולך לבית מרקחת, לקליניקה, לרופא שיניים. זה דיון מורכב והתנהלנו עליו במשך כמה שבועות".
- ראיתם את התמונות בפעם הקודמת שהקניונים נפתחו בבלאק פריידיי. הייתה התנפלות מטורפת.
"נכון, זה היה בלאק פריידיי. זה היה תזמון מאוד מתסכל. למדנו לקח מהאירוע של המסחר והפקנו כמה לקחים. קודם כל, שינינו לגמרי את התפוסות בקניונים. הן הרבה יותר נמוכות עכשיו ועם הרבה יותר פיקוח, עם הרבה פחות אנשים שמותר להכניס בחללים השונים ועם כל מיני היבטים של תחלופת אוויר.
"אנחנו פותחים את המסחר באופן רחב, וזה אחד הלקחים המעניינים שלמדנו. דווקא כשאתה פותח פחות מקומות מסחר יש נהירה והתקבצות של ציבורים גדולים אליהם. כשאתה מאפשר פתיחה רחבה יחסית של קניונים, אנשים צורכים גם ברחוב, גם בביגים וגם בקניונים והמסחר מתפזר בצורה נכונה יותר".
- אתם חוששים שבעוד שבועיים נחזור לדיון ותגידו "טעינו, פתחנו יותר מדי"?
"יש חשש, הלכנו על פעימה משמעותית מתוך רצון להניע ולהתניע את המצב שאנחנו נמצאים בו. אני נותן הרבה אופטימיות למבצע החיסונים ומצד שני מפלס התחלואה עדיין גבוה. הוא אמנם יורד ומשתפר בעשרת הימים האחרונים בצורה טובה, אבל זה מדאיג אותנו. אנחנו כאילו מחזיקים הרבה כדורים באוויר, מנסים לעשות את זה בצורה זהירה".
- אין כאן קצת הימור?
"זה סיכון מחושב. צריך לנהל את הסיכונים בנקודת הזמן הזאת. אני חושב שלאורך זמן, וגם שמענו את זה מאנשי בריאות וכלכלה, אי אפשר להמשיך בהחזקה טוטלית של המשק לאורך זמן. אנחנו צריכים לנוע בתהליך פתיחה זהיר, וזה מה שעשינו.
"הבאנו תוכנית לממשלה, היא מורכבת משלוש פעימות, ובנקודת הזמן הזאת אנחנו הולכים לפעימה השנייה. המעבר בין הפעימות הוא מעבר של מדדים - עם יכולת להסתכל אם אנחנו חוצים רף מסוים או אפילו לחזור אחורה. לגבי "הדרכון הירוק", חילקנו את הנושא בצורה די סדורה לענפים 'חיוניים' שבהם לא נדרוש אותו מאנשים".
תלמידי הערים הצהובות שנשארו מאחור: שכחו אותנו
(צילום: אבי חי)
נכון לעכשיו יש בישראל כ-100 אנשים שבגופם התגלה הווריאנט הדרום אפריקני, שיעילות החיסון מולו עדיין לא ברורה לחלוטין. לדברי לוטן, "אנחנו מפעילים זה חודשיים צוות משימה מיוחד לנושא של דרום אפריקה. מדי בוקר הצוות הזה מבצע הערכת מצב על כל שרשרת דרום אפריקנית שזוהתה, כולל צוות חקירות מיוחד של פיקוד העורף שעובר על העניין הזה. להגיד לך שזה הרמטי? זה כמו לרדוף אחרי רוח רפאים".
- אם 100 איש לא יכולים להיות הרמטיים, אז איך תתמודדו עם אלפי אנשים?
"צריך להבין, האנשים שאנחנו יודעים עליהם סגורים ומבודדים. הנקודה היא שכמו שאנחנו למדנו מהנגיף הזה, השרשרות לפעמים יכולים לברוח לך. אתה לא תמיד מצליח לתפוס את כל המגעים. זאת עבודה מאוד קשה שאנחנו עושים אותה. אנחנו מעריכים שיש סביב האנשים האלה עוד עשרות רבות של אנשים שנדבקו. אנחנו מגיעים אליהם, אנחנו דוגמים אותם, מה שאנחנו מצליחים לתפוס נכנס לבידוק ולהידוק, יושבים לאנשים האלה על הטלפון כמה פעמים ביום וגם משטרה מגיעה אליהם".
- נראה שאתם מוטרדים מהווריאנט הזה.
"חד משמעית מוטרדים מהווריאנט הדרום אפריקני, אין שאלה. אנחנו לא סתם שמנו עליו את מרב המשאבים כדי לוודא שהשרשרות האלו נעולות. אבל המציאות מראה שמדי יום אנחנו מגלים עוד מקרה ועוד מקרה. מנסים לנעול, מנסים לסגור, ולהחזיק את הסיפור של הדרום אפריקני עם הכי הרבה בטיחות לאורך זמן. כל יום שעובר אנחנו ממשיכים בחיסונים. כל יום שעובר אנחנו ממשיכים להגן על יותר ויותר מהאוכלוסייה, כך שגם אם הדרום אפריקני יתפרץ יותר, אני מקווה שההשפעה שלו בעתיד תהיה מאוד נמוכה".
שינוי נוסף שאליו נערכות הרשויות הוא "מתווה טיסות" שיאפשר להכניס מדי יום 2,000 נוסעים דרך נמל התעופה בן גוריון. בסוגיה זו אמר לוטן כי "כל נושא נתב"ג, כל נושא הכניסה לישראל בחודש-חודשיים האחרונים עבר הידוק וטיפול הרבה יותר מאיך שהיה בעבר. אדם שנכנס לישראל חייב להיבדק לפני העלייה למטוס ובירידתו מהמטוס בארץ. בנוסף, הוא חייב להיכנס למלונית אלא אם יש לו החרגה כזו או אחרת".
- אבל הנה רק השבוע שמענו על תחרות ג'ודו שאליה הגיעו מאומתים לקורונה. אם בקבוצה שהגיעה לארץ בצורה מסודרת אתם לא יודעים לבדוק אם הם נדבקו או לא, איך תבדקו עכשיו 2,000 איש ביום?
"בדיוק בזכות מערך הבדיקות הצלחנו למצוא את החולים האלה ולא להכניס אותם לתחרות הג'ודו. זה רק מוכיח שהמהלך הזה עובד. הם היו שליליים בעלייה למטוס והיו חיוביים בנחיתה בארץ".
- הם בבידוד תחת פיקוח?
"חד משמעית כן. הם לא חלק מהתחרות יותר".
- אז אותם 2,000 אנשים שיבואו לארץ, אתה יכול להבטיח שכולם יבואו עם בדיקה לפני העלייה למטוס וגם ייבדקו בכניסה לארץ?
"זאת לא הבטחה שלי, זאת חקיקה שעברה בכנסת ותקנות שעברו בממשלה. בעלייה למטוס הפיקוח הוא בהסדרים עם חברות התעופה. מי שאין לו את האישור הזה, לא יכול לעלות למטוס. בנחיתה בארץ זה ניהול של רשות שדות התעופה. אנחנו יודעים להגיד שכל אדם שנכנס לארץ נבדק וכל אדם שנכנס לארץ חייב ללכת למלונית.
"האם זה נותן ביטחון מושלם ומוחלט שהוא לא חולה? ודאי שלא. אנחנו נוקטים פה שכבות הגנה נדרשות כדי לאפשר תעבורה מינימלית לארץ מצד אחד ומצד שני לוודא שלא יברח לנו מנתב"ג החוצה אדם חולה. אנחנו מתחייבים על כך ויש פה עוד הרבה שותפים כמו משטרה, פיקוד העורף ורשות שדות התעופה. אני חושב שכל צעדי הבטיחות בנושא נתב"ג ננקטו, ואני מאוד מקווה שהם ייושמו במלואם".
- בסין, למשל, לוקחים אנשים משדות התעופה למלון ואין מצב שאתה יוצא מהחדר.
"גם פה אוטובוסים לוקחים ישר למלוניות, אבל אני אומר שיש קשיים בהתנהגות הציבור בהקשר הזה. אני לא מקנא במשטרה, לא בפיקוד העורף ולא בפקידות שיושבות מול האנשים שבאים עם סיפורים קורעי לב כדי ללכת הביתה. זה קשה מאוד לניהול, בסוף אלה החיים וצריך לנהל אותם".
בהתייחסו למבצע החיסונים אמר לוטן: "לפני משהו כמו 10 ימים הייתה לנו קצת 'בטן' ביחס לתכנון החיסונים. כשאתה מתחיל לראות האטה - אתה מתחיל להפעיל כלים נוספים, בטח בהיבטים של הנגשה, הסברה, הגעה לקבוצות רלוונטיות וגם הפעלה של כלים יותר משמעותיים כגון 'התו הירוק'. אנחנו מבחינים בימים האחרונים מאז שהשיח על התו הזה הפך להיו דבר אמיתי, יש עלייה משמעותית בחיסונים".
- האם אתה יכול להבטיח שבימים הקרובים אותו "דרכון ירוק" יהיה מועיל ואפקטיבי?
"אנחנו עובדים על הפרויקט של 'התו הירוק' כבר כמעט חודש וחצי. אנחנו משיקים היום לציבור את האפליקציה שתאפשר דרכו להיכנס לאותם אירועים רלוונטיים. לזה מצטרפות תעודות המתחסן ותעודות ההחלמה שאנשים כבר הורידו. זו שעת מבחן לכולנו, התכוננו הרבה ואני מקווה שגם אנחנו נעמוד בזה".
