"העלייה בתחלואה - בגלל הזן הבריטי". הפרויקטור סייף באולפן ynet
(צילום: אלכס בורטמן)
איימן סייף, פרויקטור הקורונה בחברה הערבית, התראיין היום (ד') לאולפן ynet והתייחס לנתוני התחלואה שלפיהם 19 היישובים הכי אדומים הם ערביים, ומקדם ההדבקה במגזר זה עומד על 1.17. הוא הסביר את העלייה המחודשת בהתפשטות המוטציה הבריטית: "הזן שלט יחסית באוכלוסייה היהודית והגיע גם אלינו. מה לעשות, אנחנו חברה ישראלית אחת". הוא סיפר על שלוש אוכלוסיות מאתגרות, כלשונו, ביחס לקבלת החיסונים: "התושבים הבדואים בדרום, תושבי מזרח ירושלים, והצעירים".
- איך אתה מסביר את השינוי לרעה בתחלואה, אחרי השיפור?
"לאורך חודשים היינו במצב של תחלואה די יציבה בחברה הערבית, אפילו בירידה. עמדנו על כ-10% מהתחלואה היומית במדינת ישראל, ה-R שלנו היה מתחת ל-1 במשך תקופה מאוד ארוכה. מה שקרה בשבועיים וחצי האחרונים הוא שהמוטציה הבריטית שיחסית שלטה באוכלוסייה היהודית התפשטה די מהר והגיעה גם אלינו. אנחנו מושפעים זה מזה".
- יש עלייה מדאיגה גם בחולים הקשים, אפילו בגילי 60+. ייתכן שהיה כישלון הסברתי לשכנע את האוכלוסייה להתחסן?
"זה לא נכון, אני אתן לכם את המספרים. בקרב בני ה-60 ומעלה, בכל החברה הערבית, הגענו לכ-80% מחוסנים. אם אוסיף את נתוני המחלימים, אנחנו מגיעים לכמעט 89% אוכלוסייה שגם התחסנה וגם החלימה".
- תסביר את נתוני החולים הקשים, הם לא מסתדרים עם נתוני המחוסנים.
"בכל זאת יש נתח באוכלוסייה שלא התחסן, גם בקבוצות הגיל של 50 ו-60. יש לנו חולים קשים צעירים, שגם הם לא התחסנו מספיק – להערכתי כ-50%. שתי אוכלוסיות מאתגרות אותנו: התושבים הבדואים בדרום ותושבי מזרח ירושלים. הפייק ניוז שם הוא מאוד גבוה, הוא הסיבה המרכזית לכך שאנשים במקומות האלה לא מתחסנים. אנחנו עובדים על הגברת הנגישות והתחנות ביישובים האלה, וגם על הסברה בעיקר דרך הצוותים הרפואיים שלנו".
- יש בעיה חוזרת של הסברה במגזר הערבי, לכן מונית לתפקיד. ייתכן שאתה לא מצליח למלא אותו מסיבות שונות? הנתונים מטרידים.
"אני מוניתי לתפקיד לא כדובר ולא כמסביר נושא נגיף הקורונה, אלא כדי לנהל את כל האירוע הזה".
- מי אמור להסביר?
"אנחנו עובדים יחד, עם פרופ' אש יחד ומשרד הבריאות שמערך ההסברה קיים מטעמו. יש לנו שלושה משרדים בתוך החברה הערבית שעובדים על הסברה, ואני חושב שהחברה הערבית כן יודעת על הסכנות של המחלה הזאת. בנושא החיסונים, אנחנו רואים היענות גבוהה יותר בשבועות האחרונים. יש עליות, יש ירידות. לפעמים אנחנו 'מובילים' בנתונים, לפעמים אלו הם יישובים חרדיים".
- מה אתם עושים כדי לפתור את הבעיה?
"לגבי האוכלוסייה הצעירה, אנחנו משתמשים למשל בשחקני כדורגל, מפרסמים סרטונים. הצוותים הרפואיים מעורבים – אנחנו פונים אליהם ובאמת מנסים לשכנע אותם להתחסן".
לצד הנתונים המטרידים, סייף ציין כי הוא "אופטימי לגבי ההתחסנות". לקראת חודש הרמדאן שיחל בתחילת אפריל, הוא ציין במיוחד את חשיבות ההתחסנות באחוזים גבוהים. "חשוב לי מאוד להוריד את התחלואה עד אז, ובכלל. הפוקוס שלנו הוא על שלושה מוקדים – התושבים הבדואים בדרום, תושבי מזרח ירושלים, והצעירים. אני מאמין שאנחנו נצליח".
- אם אנחנו מגיעים במצב הנוכחי של היום לחודש הרמדאן, אני מניח שזה מדאיג.
"בהחלט. לכן אני אומר, יש לנו עוד שבועיים-שלושה לעבוד ולהגדיל משמעותית את אחוז המתחסנים, בעבודה משותפת עם הרשויות המקומיות, מנהיגי הדת, אנשי ציבור, וגם מתחום הכדורגל והתרבות. זה מה שאנחנו עושים היום".
סייף פנה לציבור הערבי בשפתו: "הפתרון שלנו הוא החיסונים, בואו".
הבוקר פורסם כי בשבוע האחרון מספר חולי הקורונה החדשים שמצבם קשה עלה ב-24% במגזר הערבי, והם מהווים יותר משליש מסך החולים קשה החדשים. זאת, אף שהמגזר עצמו מהווה 18% מכלל האוכלוסייה בארץ. מנגד, ממשיכה הירידה בחולים החדשים שמצבם קשה במגזר הכללי (10%-) ובמגזר החרדי (22%-), שבו נמצאים רק 6% מאותם חולים.
מקדם ההדבקה בחברה הערבית עומד על 1.17, לעומת 0.96 במגזר הכללי ו-0.82 בחרדי. בשבוע האחרון גדל גם מספר המאומתים ביישובים הערביים (עלייה של 29%) וכך גם מספר המאושפזים (זינוק של 24%). זאת, לעומת ירידה של 32% במספר המאושפזים במגזר החרדי.
19 היישובים שציון הרמזור שלהם הוא הגבוה ביותר הם ערביים - משהד וג'לג'וליה (היישובים היחידים בארץ עם ציון הרמזור המקסימלי 10), ואחריהם עין נקובא, רהט, דיר חנא, חורפיש, כסרא-סמיע, לקיה, שייח דנון, מג'ד אל כרום, אום אל פחם, כפר ברא, עילוט, עיילבון, עין מאהל, כפר יאסיף, נצרת, מעלה עירון ויפיע.
ברשימת היישובים האדומים נמצאות פרט לנצרת, רהט ואום אל פחם - גם ערים נוספות כטירה, כפר קאסם ובקה אל גרבייה. אותה רשימה אדומה כוללת רק שלושה יישובים יהודיים - הערים דימונה ונוף הגליל והמושב ברקת.
