בג"ץ הורה היום (ה') למשטרה לבחון מחדש את בקשתה של צעירה שרצחה את בעלה להכיר בה כקורבן סחר בבני אדם. הצעירה, נור (שם בדוי), רצחה ב-2013 כשהייתה בת 17 את בעלה השני שאנס אותה יום קודם לכן בליל הכלולות שלהם. היא נידונה בתחילה ל-11 שנות מאסר, אולם קיבלה חנינה ועונשה קוצר לשש שנות מאסר. כעת היא מנסה לשקם את חייה, ועורכת דינה רוני אלוני-סדובניק טוענת כי הכרה בה כקורבן סחר תסייע בשיקומה.
בעתירה שהגישה נור לבג"ץ נדרשו ראש ההרכב השופטת דפנה ברק-ארז, השופט מני מזוז והשופטת יעל וילנר לקבוע אם נפלו פגמים בהחלטת המשטרה שלא להכיר בצעירה כקורבן סחר בבני אדם. פסק הדין שניתן היום חושף את הקשיים של המדינה בתחום ושאין כל הליך קבלת החלטות מסודר בנושא. עוד התברר כי מי שאמורה לחרוץ גורלות של קורבנות היא שוטרת חסרת השכלה משפטית.
הצעירה הבדואית נישאה פעמיים לגברים מבוגרים ממנה בלחץ משפחתה. תחילה בגיל 16 לגבר אלים שבמהלך הנישואין עמו ניסתה להתאבד שלוש פעמים, ובהמשך ב-2013 לגבר שכאמור אנס אותה בליל הכלולות. למחרת נור רצחה אותו בדקירות.
המדינה טענה כי החלטת הממונה המשטרתית להכרה בקורבנות סחר בעניינה של נור היא סבירה ושאין להתערב בה. גם המשנה לפרקליט המדינה סבר כי אין כל ראיה לכך שהצעירה הייתה קורבן סחר. לאחר שבחן את כל הראיות, החליט בג"ץ לקבל בחלקה את העתירה ולהורות למשטרה לבחון שוב את בקשתה של נור, שכן עניינה לא זכה להתייחסות שלו היה ראוי.
"מבלי שתוכל להגן על עצמה"
הרכב השופטים קבע כי להכרה בקורבן בסחר עשויה להיות חשיבות הצהרתית, תוך מתן תוקף לסבל שלו. "טקס הנישואין כשלעצמו", צוין בפסק הדין, "אין בו כדי 'להלבין' את מה שהוא סחר באדם". עוד ציינו השופטים כי "ההכרה במגוון המסורות אינה צריכה לעוור את עינינו לאפשרות שיש מצבים שבהם המעורבים ידעו, או למצער עצמו עיניהם מלדעת, כי הנישואין ישמשו מעטפת פורמלית לחשיפתה של בת הזוג לסכנה שיבוצעו בה מעשים מיניים בניגוד לרצונה ומבלי שתוכל להגן על עצמה".
במהלך הדיונים בעתירה התברר כי אין נהלים מסודרים בכל הנוגע להכרה של קורבן סחר. כך למשל תהו השופטים כיצד ההליך מתנהל והאם נדרשת המדינה לראיין את הקורבן ואת מי שביצע לכאורה את העבירה. אי הבהירות גדולה שכן לרוב מבקשי ההכרה הם אזרחיות ואזרחים זרים שהגיעו לארץ בנסיבות של סחר או עבדות.
המשטרה היא הסמכות המכירה בקורבנות סחר, אולם בדיונים בבית המשפט העליון התברר כאמור כי בעלת התפקיד המופקדת על כך אינה בעלת השכלה משפטית. על כך העירה השופטת ברק-ארז: "מבלי לגרוע מכישוריה, אסתפק בקביעה שיש להבטיח כי בעל הסמכות לטפל בנושא יהיה בעל השכלה משפטית".
למעשה, דחיית הבקשה של נור להכיר בה כקורבן סחר בבני אדם התקבלה רק לאחר שהוגשה עתירתה. בג"ץ קבע כי נפלו פגמים בהליך קבלת ההחלטה: "בחינת ההכרה בעותרת כקורבן סחר תוך התמקדות בתיק שעסק בחקירת הרצח שביצעה, בחוות דעת שניתנו ובעדויות במשפטה משולה לחיפוש מתחת לפנס, ולא במקום שבו העובדות נמצאות למעשה".
השופטים ציינו כי השקעה של מאמץ נוסף בסיוע לנור מתחייבת לא רק לפי מצוות הדין, אלא גם על פי שורת הצדק. השופטת ברק-ארז פירטה כי מהלך חייה של הצעירה, עד לרגע שבו נעצרה בגין הרצח, התנהל הרחק מעיני הרשויות. עוד נאמר כי כילדה, נור לא זכתה להשלים את לימודיה ובהמשך נישאה פעמיים שלא מרצונה לגברים שבהם היא לא חפצה, תוך הפרת חוקי המדינה.
"לא היה לה מושיע", צוין בפסק הדין. "למעשה, למרבה הצער רק כאשר הפכה לאסירה לראשונה בחייה, הפכה לנראית וזכתה לקבל עזרה". ראש ההרכב גם ציינה כי במהלך הדיון עלה שלנור חסרים אלפי שקלים בודדים לעמוד בחוב שנוצר לשכר דירה לצורך השתלבות בקהילה במסגרת שיקומה. "האומנם לא ניתן למצוא דרך לסייע לה בכך?", תהתה השופטת.
עו"ד אלוני-סדובניק אמרה בתגובה: "מדובר בפסק דין תקדימי, לא רק במדינת ישראל, אלא גם בהיבט הבינלאומי ובעיקר כלפי מדינות המזרח התיכון".
