אורלי עדס בריאיון לאולפן ynet
(צילום: ירון ברנר)
אחרי פיזור הכנסת ה-23, החל מהיום (רביעי) החלו לספור 90 ימים עד לבחירות לכנסת ה-24, שצפויות להתקיים ב-23 במרץ. מנכ"לית ועדת הבחירות, עו"ד אורלי עדס, טענה בראיון לאולפן ynet שאף שמדובר בזמן קצר, הוועדה תעשה כמיטב יכולתה כדי לאפשר את קיומן - בין היתר תפריד בין מבודדים, חולים ובריאים, תפחית את מספר הבוחרים בכל קלפי ותגדיל את מספר הקלפיות. "אין לנו שום כוונה לעשות פעולות שחלילה יפגעו בציבור", אמרה עדס.
בהמשך לעימות אתמול בוועדת הכנסת בינה ובין נציגת משרד הבריאות, עו"ד עדס קוראת למשרד הבריאות לא להפחיד את הציבור. "כולנו יוצאים לטיפולים רפואיים, כולנו יוצאים לסופר, לכל מקום אפשרי, אז כנראה שגם נצא להצביע", אמרה עדס. לדבריה, פיצול ימי הבחירות לא ישים בשלב זה בשל העלויות, כמו גם שדרוג השיטה לאמצעים טכנולוגיים חדשים, לא יכול לקרות בזמן כה קצר, ובין כה וכה הדבר תלוי בכנסת ולא בוועדת הבחירות.
אפשר להערכתך בתוך 90 יום לקיים כאן מערכת בחירות שזה דבר מורכב לכל הדעות ועוד בזמן מגפה, עם מבודדים, חולי קורונה ועוד?
"לומר לך שזה אידאלי? לא. 90 ימים זה מעט מדי למערכת כזו מורכבת ומסובכת, אבל זה הזמן. זה פרק הזמן לפי החוק ואנחנו נתכנס אליו. זו מערכת ייחודית מאוד, מערכת בחירות בכלל היא מיזם עצום, ענק, מורכב, שהוא למעשה המבצע האזרחי הכי גדול במדינה. לא חושבת שיש משהו בהיקף הזה שמתכנס ליום אחד. כמובן שכל הפעולות שנצטרך לנקוט עכשיו על מנת להגן על בריאות הציבור ולצד זאת לנהל מערכת בחירות תקינה ולאפשר לכל אזרח לצאת ולהצביע מורכבות פי כמה וכמה, אבל אני מקווה שנעמוד בזה".
בואי ננסה להיכנס לפרטים כי אני מניחה שאתם כבר מתחילים לגבש תוכנית עבודה. איך מישהו שהוא חולה מאומת, אני אפילו עוד לא מדברת על מישהו שהוא בבידוד שזו גם שאלה, איך הוא יצביע? הרי אנשים ברגע שהם ידעו שחולי קורונה הולכים להצביע, הם לא יצאו.
"אני חושבת שניתן, וזה מצער אותי מאוד האמירה שנאמרה אתמול בוועדת חוקה. אני חושבת שזה דווקא יטיל אימה על הבוחרים והכוונה צריכה להיות אחרת. אנחנו ננקוט בכל הפעולות האפשרויות על מנת להפריד בין הבוחרים החולים לבין המבודדים לבין המצביעים הבריאים, הרגילים. לא יהיה שום מגע, יהיו קלפיות ייחודיות, ייעודיות. נמגן את חברי וועדות הקלפי, נמגן את הצוותים. אני מקווה מאוד שיהיה גם שיתוף פעולה מצד הציבור. נדרשת פה באמת אחריות מוסרית, אחריות אישית".
אמרה אתמול ד"ר שרון אלרעי פרייס, זה מסוכן שאותם ישראלים חולי קורונה ילכו להצביע, חולים מאומתים.
"אני אזכיר שגם אותם חולים מאומתים יוצאים, נכון שלהבדיל אלף הבדלות, אבל הם יוצאים לטיפולים רפואיים, לא רק לטיפולי חירום כדוגמת מה שניתן אתמול של התקף לב שמפנים לבית החולים, אז כמובן אין מה לעשות. אבל יוצאים להקרנות, דיאליזה וכולי, אז משרד הבריאות סומך על אותם האנשים שהם יוצאים, הולכים לטיפול, מסיימים אותו וחוזרים הביתה ולא הולכים לעשות דבר נוסף בדרך. אז אני חושבת שמשרד הבריאות צריך לתת אמון בכל ציבור החולים והמאומתים ולהבין שאם נותנים להם את האפשרות לצאת ולהצביע
זאת אומרת, אם הם יכולים לצאת לטיפולים או לבדיקות קורונה, הם יכולים גם להצביע.
"בוודאי, בוודאי, ומשרד הבריאות לא מסיע אותם לצורך זה, הוא סומך עליהם שהם יצאו ברכב הפרטי שלהם ואם אין להם רכב פרטי, שהם יסתדרו. אותו הדבר עם הבאים מנמל התעופה, אותו הדבר. סומכים עליהם שגם אם הם חולים, לא הרגישו טוב בחו"ל, חזרו ארצה הם מגיעים לבד הביתה".
אבל אולי יש לנו איזושהי הזדמנות כאן, עו"ד עדס, ללמוד ממה שהיה כבר במדינות אחרות, למשל, כמובן, מערכת הבחירות בארה"ב. נכון, מערכת בחירות שונה לגמרי, אבל אולי אפשר ליישם חלק מהשיטה כאן, להצבעה מרחוק, הצבעה בדואר, אולי לעשות איזה מהפך לשיטה אלקטרונית?
"איך אמרת בתחילת שיחתנו? 90 ימים זה מספיק? אז לא, אמרתי ש-90 ימים זה לא מספיק, אבל בוודאי ובוודאי שאנחנו בעיצומה של מערכת בחירות למעשה. האווירה היא כבר הייתה של בחירות כבר מספר שבועות. אי אפשר לשנות את שיטת הבחירות במדינת ישראל תוך כדי מערכת בחירות. לא משנים את כללי המשחק תוך כדי המשחק, זה ידוע בכל תחום. אין סיכוי לכך שהכנסת הייתה דנה עכשיו תוך כדי מערכת הבחירות בשינוי השיטה. יש שיטת בחירות מאוד מסוימת במדינת ישראל, זו השיטה הקיימת 72 שנים".
"לכן, כל פתרון שצריך למצוא ויימצא, צריך להתאים לשיטה הקיימת. גם במדינות אחרות שראינו לאחרונה אכן שהתקיימו בחירות, אנחנו עקבנו אחרי זה ובדקנו. למעשה, שם זה הסדרים שהיו קיימים קודם לכן. שיטת הבחירות שם הייתה בדואר ובאינטרנט".
בכל זאת, שאלה שהרבה שואלים את עצמם. אנחנו יכולים לעשות היום כמעט כל פעולה בעזרת המחשב הטלפוני שלנו, המחשב שלנו, זה לא עניין של 90 ימים. עם היערכות לוגיסטית ואפילו סייבר, אפשר לעשות את זה. אולי אפשר גם להציל חיי אדם, אולי אפשר גם להניע יותר אנשים להצביע. למה לא לעשות את הסוויץ' הזה?
"אני הסברתי, זה לא קשור לסוויץ'. קודם כל, זה לא קשור לוועדת הבחירות, הכנסת צריכה להחליט. אגב, אחד העקרונות העיקריים בשיטת הבחירות במדינת ישראל היא חשאיות ההצבעה. זה אומר שאת נכנסת מאחורי הפרגוד, את ועצמך, מחליטה מה את רוצה ורק את רואה מה הכנסת למעטפה.
גם האמריקנים שמצביעים בדואר, רק הם רואים מה הם הצביעו.
"מי אמר? את יודעת, אולי אני לקחתי ושמתי פתק לאימא שלי. את יכולה לדעת? זה בדיוק העניין. יש כאן עניין של מנטליות ושל שיטה. ולכן, גם כל מי שחושב שב-90 ימים אפשר גם לשנות את שיטת הבחירות, גם למחשב את הבחירות, גם לבצע בחירות מיוחדות בצל קורונה, כנראה לא מכיר את עולם הבחירות וכנראה גם לא את העולם הממוחשב".
"צר לי שאני כל כך נוקבת, זה לא הזמן. זה הזמן למצוא התאמות לשיטה הקיימת. יש פתרונות רבים. שמשרד הבריאות יתכבד וימצא פתרונות אחרים. אנחנו ננקוט כרגע, אנחנו נתאים את הפתרונות שלנו לשיטה הקיימת, לא נמציא אותם מחדש, כי הכנסת לא המציאה אותם מחדש".
אילו פתרונות נוספים עלו אצלכם?
"אנחנו ננקוט בשורה של פעולות, מקבץ של פעולות. אחד, כל המטרה היא בעצם לרווח, כל המטרה היא להקל את העומסים. שההתקהלויות יהיו הרבה יותר קטנות. ולכן, אחד, אנחנו נקטין את מספר הבוחרים בקלפיות. אם המספר הוא עד 800 בוחרים בקלפי, אנחנו נפחית את זה ל-650. ברגע שנפחית, ובהנחה של %70-%72 אחוזי הצבעה, מדובר בפחות מ-450 מצביעים לקלפי. התייעצנו בעניין עם מומחית לחקר ביצועים שהיא גם מייעצת למערכת הביטחון, זה יפחית את העומסים בקלפי. זה יוסיף 1,500 קלפיות, לכן יהיה ריווח גם".
"בנוסף, ריכוזים גדולים שיש בהם מעל 7 קלפיות, היה ונאתר ריכוזים מתאימים בסמוך, חדשים שאין לנו שימוש בהם והם יעמדו לרשותנו, אנחנו נפצל את הקלפיות על מנת שבאותו ריכוז, באותו אשכול, לא תהיה התקהלות גדולה מידי".
תתייחסו באופן שונה לשיטת הרמזור? לערים אדומות, כתומות?
"אני מניחה שכן. אנחנו נעשה הרי קלפיות מיוחדות למבודדים, קלפיות מיוחדות לחולים. המספר הזה לא ודאי. אנחנו נדע אותו רק ממש לקראת יום הבחירות, כי יוכלו להצביע בקלפיות הללו מי שחולים ומבודדים בעשרת הימים האחרונים. זה מספר שישתנה בכל רגע נתון, עד בוקר הבחירות".
"כמובן שאם נזהה מגמה של עיר אדומה בעשרת הימים הללו אז כמובן שנצטרך להציב באזור הזה, באזור של אותה רשות מקומית, יותר קלפיות לרשות אותם תושבים מבודדים וחולים. אנחנו נשתדל לעשות את ההתאמות ככל הניתן".
מסה של ישראלים שתהיה מחוסנת בסוף מרץ, יכול להיות שיהיו קלפיות יעודיות לבעלי דרכון ירוק?
"לא יהיו קלפיות ייעודיות לבעלי דרכון ירוק, כי יש גבול לכמה אפשר לפצל את סוגי הקלפיות. לכל קלפי יש עלות ועלות מאוד גבוהה וצריך לזכור את זה. אז אנחנו נעשה את הכול במינון הנכון".
"כמובן שהחיסונים וחיסון האוכלוסייה, ואני מקווה מאוד שזה אכן יעבוד, אז זה יאפשר יותר ביטחון גם לציבור להגיע לקלפיות ולהבין שאנחנו נקטנו בכל הפעולות, לצד הפעולות שהממשלה נוקטת היום. אני מקווה מאוד ומאמינה שיום הבחירות יעבור כסדרו ולא נראה איזושהי קפיצה בגרף התחלואה כעבור שבועיים".
בואי נגיד את האמת, אנחנו שומעים, באופן כללי, הציבור הישראלי די מבוהל באופן טריוויאלי וגם שומעים את הגורמים במשרד הבריאות שמתריעים, אתם לא חוששים מפני אחוז הצבעה נמוך כי הישראלים יחששו להגיע להצביע?
"אני חושבת שכולם מבינים, אנחנו כולנו חיים בצל המגפה הזאת כבר עשרה חודשים. כולנו יוצאים לקניות, כולנו יוצאים לטיפולים רפואיים, כולנו יוצאים לסופר, לכל מקום אפשרי, אנחנו עושים פעולות כאלה ואחרות, אז כנראה שגם נצא להצביע. נצא, נעמוד בתור ונצביע".
"אני חושבת שכולנו מבינים שאנחנו גם רוצים יציבות שלטונית וכולנו מקווים שהמערכת הזו תביא את זה ובזה יסתיים סבב מערכות הבחירות הנוכחי ונתראה רק בעוד ארבע שנים, בעזרת השם".
אגב, לפצל את יום הבחירות לשניים, זה משהו שהוא לא פרקטי במדינה?
"זה משהו שחשבנו עליו, הוא נשקל בכובד ראש. חשבנו על כל היתרונות והחסרונות, אני רק אתן כמה שיקולים מדוע לא. יום הבחירות הוא יום שבתון, אם יהיו כמה ימי בחירות, הם לא יהיו כמה ימי שבתון ובצדק. רוב הקלפיות נמצאות במבני חינוך, במתנ"סים, במקומות שהם ציבוריים במהלך היום-יום ומשרתים את הציבור. לא ניתן להשבית את הפעילות במקומות האלה במשך 3-4 ימים לצורך הבחירות".
"דבר שני, אנחנו מעסיקים ביום הבחירות, במערכת רגילה, אנחנו והמפלגות קרוב ל-100 אלף אנשים שפועלים ביום הבחירות. המשמעות הפעם, במערכת הזו, שהמספר הזה גם יגדל, כנראה ל-120-130 אלף אנשים, שזה מספר אדיר. נכון שיש הרבה מאוד מובטלים אבל עדיין, אני חושבת שאנחנו נתקשה גם לגייס אנשים לכל כך הרבה ימים".
"דבר שלישי, להפעיל מערכת בחירות בקנה מידה ארצי, במשך מספר ימים רצופים, משמעותה מאות מיליונים של עלויות לכל יום כזה. מדובר בהוצאה אדירה, לכן אנחנו חושבים שיותר נכון לנקוט בכל הפעולות שציינתי ונוספות, כמו שני פרגודים בכל קלפי כדי לזרז את ההצבעה ועוד פעולות כדי להגיע ולהתכנס ליום הצבעה אחד".
מה המסר שלך למשרד הבריאות אחרי מה ששמענו אתמול בוועדה?
"אני סמוכה ובטוחה שמשרד הבריאות יודע שגם השיקול המנחה של וועדת הבחירות הוא שמירה על בריאות הציבור הוא שמירה על בריאות הציבור, על כולנו – על המשפחות שלנו, על הילדים שלנו ועל ההורים שלנו. אין לנו שום כוונה לעשות פעולות שחלילה יפגעו בציבור".
"יש מצב נתון – מדינת ישראל, כנסת ישראל החליטה להתפזר, לפזר את עצמה. זה המצב נתון. זה לא מצב שבו יש שיקול דעת לוועדת הבחירות לבוא ולומר - אוקיי, התפזרתם? יש מגפה? אנחנו לא מבצעים. לא קיים, לא יהיה. אנחנו נבצע את הבחירות, תוך שמירה על כל העקרונות".
"ואנא, משרד הבריאות, אל תפחידו את הציבור. נהפוך הוא – תנקטו את כל הפעולות האפשרויות, בשלושת החודשים הקרובים על מנת להפחית את התחלואה כדי שנגיע ל-23 במרץ עם עשרות חולים ולא עם עשרות אלפים ואז המצב של כולנו יהיה הרבה יותר טוב, כולל ביום הבחירות".
