אם אכן ח"כ איילת שקד תהיה חברת הוועדה לבחירת שופטים כשרה השנייה, בנוסף לשר המשפטים המיועד גדעון סער, היא צפויה להפעיל לחץ מסיבי כדי לסכל הסכמות על מינויים בין סער לבין נשיאת בית המשפט העליון, אם אלו לא תהיינה על דעתה.
כבר היום חסרים שני שופטים עליונים בהרכב המונה 15 חברים. פרישתם של המשנה לנשיאה חנן מלצר שיצא לגמלאות ושל מני מזוז שפרש בטרם עת, מחייבת את הוועדה לבחירת שופטים לבחור בהקדם האפשרי שני מחליפים. במהלך ארבע שנות הממשלה המתגבשת צפוי לפרוש השופט ניל הנדל באפריל 2022. הנשיאה חיות צפויה לפרוש באוקטובר 2023 ושנה לאחר מכן יפרוש מחליפה בתפקיד, השופט עוזי פוגלמן.
על פי חוק שיזם גדעון סער לפני למעלה מעשור, על מנת למנוע רוב מקרי ובעיקר כדי לייצר הסכמות, יש לבחור שופטים עליונים (להבדיל משופטי ערכאות אחרות) ברוב של 7 מתוך 9 חברי הוועדה. זו כוללת בסך הכול שלושה שופטים (נשיאת העליון ועוד שניים), שני שרים (בהם שר המשפטים), שני חברי כנסת ושני נציגי לשכת עורכי הדין.
ההערכה היא שסער - שאם אכן ימונה לשר המשפטים יהיה יו"ר הוועדה - ושקד רוצים לבחור שופטים אשר יוגדרו "שמרנים". כלומר ממעטים בהתערבות בהחלטות הממשלה והכנסת, נמנעים משימוש בעילת סבירות ומידתיות בבחינה ההחלטות האלו, נמנעים מפסילת חוקים ונמנעים כליל מהתערבות בהחלטות שליבתן מדינית או ביטחונית.
גם אם יגיעו סער ונשיאת העליון אסתר חיות להסכמות על מינויים חדשים לעליון והן לא תהיינה על דעת שקד, היא תוכל בנקל לפעול על מנת לסכל את הבחירה. יספיקו לה במקרה כזה עוד שני חברי ועדה לצידה.
בכל מקרה, על מנת להשלים את הרכב הוועדה לבחירת שופטים יש לבחור שני חברי כנסת. נהוג שאחד מהם מייצג את הקואליציה והשני את האופוזיציה, אולם מכיוון שההצבעה במליאה חשאית, בשנים האחרונות זכו שני ח"כים לתמיכת הקואליציה בלבד.
לפי מפלגת ימינה, הצעת הפשרה שטרם סוכמה סופית קובעת כי בחצי הראשון של הקדנציה, כאשר בנט יכהן כראש ממשלה, שקד תשמש נציגת הממשלה בוועדה, וחבר הכנסת של הקואליציה יכהן מטעם מפלגת העבודה. בחצי השני של הקדנציה, כאשר לפיד יכהן כראש ממשלה, מרב מיכאלי תחליף את שקד כנציגת הממשלה, וח״כ ממפלגת תקווה חדשה יכהן כנציג הקואליציה.
מימינה נמסר כי "שקד השיבה בחיוב לפשרה. ההצעה תואמה עם שר המשפטים המיועד, גדעון סער, ומקובלת עליו".
