סדרת הניסויים של מערכת שרביט קסמים
(צילום: אגף דוברות והסברה, משרד הביטחון)
הקצינה הצעירה מאחורי היירוט המוצלח: סגן נוי פייגנבאום (22) הייתה הנציגה היחידה של חיל האוויר והמשתתפת הצעירה ביותר בחדר ניהול היירוטים שממנו בוצעו במקביל שיגורי טילי כיפת ברזל וקלע דוד (שרביט קסמים), לעבר קרוב ל-10 כלי טיס בלתי מאוישים, טילי שיוט, רקטות כבדות וטילים מדויקים.
זה קרה במסגרת ניסוי מבצעי נרחב שהצלחתו המלאה הוכרזה אתמול על ידי משרד הביטחון. חלקה של הקצינה הצעירה, שהתגייסה לצבא לפני ארבע שנים כלוחמת הגנה אווירית, היה הרגיש ביותר: היא זו שהחליטה בתוך דקות ספורות אילו טילים מיירטים לשגר, באיזו זווית והיכן יהיו נקודות היירוט מול האיומים השונים ששוגרו משלושה כיוונים שונים, כדי לדמות מתקפה משולבת מדרום, מצפון וממזרח.
מדובר בהחלטה "בשווי" של עשרות מיליוני דולרים במקרה הטוב, ובמחיר של חיי מאות אזרחים במקרה הרע. בגלל אילוצי קורונה, נוי הייתה היחידה מחיל האוויר ברגעי הדרמה של הניסוי, לצד מהנדסי רפאל ובכירי מינהלת חומה במחלקת פיתוח אמצעי לחימה במשרד הביטחון.
"באירוע אמת, ב-02:00 בלילה ובאמצע סערה, כשישראל תותקף מכיוונים שונים ובהפתעה, את ההחלטה בזמן אמת יקבלו קצינים שצעירים ממני אפילו, לכן היה חשוב שאני אהיה שם", אמרה הקצינה הצעירה בשיחה עם ynet. "ברור לי שבאירוע אמיתי יהיה לי יותר אדרנלין, אבל הבנתי את גודל האחריות ומורכבות המשימה. הכינו אותנו מנטלית ומקצועית למצבי הקיצון הללו. אין אופציה שייפול משהו על אדמה ישראלית, ושיקולים של עלויות סוגי הטילים המיירטים שלנו בכלל לא על השולחן באירועי אמת".
מפקד חיל האוויר, אלוף עמיקם נורקין, קבע בעצמו את התרחיש "עבור" נוי. לנוכח החמרת האיומים מאיראן באחרונה, הוא שינה את מתווה הניסוי לפחות פעם אחת בשבועות האחרונים. סגן נוי אחראית בשנה האחרונה על קליטה והטמעה מבצעית של הגרסאות (בלוקים) החדשות שמפותחות כל העת בתעשיות הביטחוניות למערך קלע דוד.
במהלך שירותה, בין קורס קצינים להשלמה החיילית, היא הספיקה לצאת לקורס טיס וליפול ממנו, ולחזור כקצינה למשבצת שממנה רואים הכי טוב את קרב המוחות השקט בין חיל האוויר ומפא"ת למומחי הרקטות והטילים באיראן, בחיזבאללה ובחמאס. מרוץ חימוש שהוא משחק שחמט, שבו כל מערכת מנסה לנצח את יריבתה ולחדור אותה.
"דווקא בשגרה רואים הכי טוב את משחק השחמט הזה נגדם", היא מתארת, "אין מצב למעשה שבו אנו לא נמצאים בעדכון גרסה למערכות שלנו או בהכנה לעדכון גרסה, וכל זה ביחס למודיעין שאני רואה על ההתפתחויות בצד השני. זה ממש משחק עדין עם שינויים קטנים שבו אנו חייבים תמיד להקדים את היריב המשתנה".
בחיל האוויר מימשו בניסוי לראשונה את תפישת ההגנה הרב שכבתית וברמה הארצית שגיבש מפקד חיל האוויר נורקין. את האיומים בניסוי זיהו קודם חיישנים של מערכת החץ, הטילים הראשונים שיירטו היו של קלע דוד והמשימה הושלמה בשכבה התחתונה על ידי טילי כיפת ברזל.
לדברי נוי, "פעלנו לפי התפישה הוותיקה במערך של 'שוט-לוק-שוט', כלומר לשגר טיל מיירט, לראות אם הוא פגע במטרה ואם לא אז לשגר טיל נוסף. אלא שהפעם כלל המערכות פעלו יחד, ברשתיות, עם גיבוי הדדי, מהחץ ועד לכיפה. התפקיד שלי הוא לזהות, לדעת ולהבין מה היתרונות של כל מערך מול סוגי האיומים שמתקרבים במקביל".
מערכות החץ אפוא מיועדות לטילים ארוכי טווח, בעיקר מאיראן, בשתי שכבות גבוהות: מחוץ לאטמוספרה באמצעות חץ 3 ומתחת לאטמוספרה עם חץ 2, גם כגיבוי. טילי קלע דוד מיועדים לשכבה הבינונית שכוללת טילים מדויקים, בעיקר מצפון - כאלה שנמצאים כבר בעשרות בידי חיזבאללה ומסוגלים לפגוע בתל אביב למשל, ברדיוס פגיעה של עד עשרות מטרים מהיעד שהוזן בראש הטיל.
כיפת ברזל משלימה את המלאכה באיומים קרובים יותר כמו רקטות גראד ו-M-75 לטווחים בינוניים וארוכים וגם מול מטחים מרוכזים של עשרות רקטות בפחות מדקה, לאותו אזור. בנוסף, כיפת ברזל ושרביט קסמים הוכיחו בניסוי יכולת ליירט גם טילי שיוט וכלי טיס בלתי מאוישים שמגיעים במהירויות איטיות או גבוהות מאוד, בגובה נמוך ובחתימה מכ"מית נמוכה.
"האסימון נפל בהכשרה החיילית"
סגן פייגנבאום: "לכיפת ברזל יש יותר יתירות והספקי יירוט גבוהים והיא גמישה בפריסה שלה, וחץ תעשה את העבודה מול הטילים הגדולים והרחוקים. אני יודעת מה כל אחד מהמערכים נותן יותר טוב. האסימון נפל לי בהכשרה החיילית, כשראיתי שמכ"מי החץ למשל חושבים שרואים משהו בהתחלה אבל משגרים רבים של כיפת ברזל נותנים מעטפות של הגנה על מרחבים גדולים. כל אחת "עוזרת" לשנייה".
סגן נוי רשמה יירוטים מוצלחים בניסוי אך ברזומה שלה עדיין לא הספיקה לזקוף לעצמה יירוט מבצעי, בדרך לתחרות עם אחיה הצעיר מכיפת ברזל, שהספיק כבר לצבור 40 יירוטים בשירותו הצבאי.
