על שאלה אחת יוצאת דופן של שר המדינה לענייני חוץ של סעודיה, עאדל אל-ג'ובייר, כדאי לשים לב דווקא כעת. בהופעה מרשימה לפני אנשי אקדמיה ועסקים לפני כשנה בניו יורק התעקש אל-ג'ובייר, רק עכשיו מתברר שלא במקרה, להציג שאלה: מדוע ארגון הטרור המוסלמי-סוני של אל-קאעידה נמנע מלבצע פיגועים באיראן המוסלמית-שיעית? וגם, האם מאן דהוא יודע אם יש לאל-קאעידה נוכחות באיראן?
המומחים האמריקנים עתירי הניסיון, ובהם מומחי טרור, התעקשו לטעון שלא יעלה על הדעת שאל-קאעידה ינסה להשיג נוכחות באיראן כשיעדיהן כמעט זהים. אבל אל-ג'ובייר זרק רמז עבה – ומיד סגר את הנושא וסירב לחשוף עוד פרטים.
סעודיה, במיוחד אחרי פיגועי הטרור האיראניים במתקני הנפט הגדולים בח'ובאר, הכפילה את מאמציה לנהל מעקב סמוי אחרי גורמי טרור באיראן. על הקו, כמובן, מפקדת העילית כוח קודס, הארגון האחראי לפיגועים בעולם, וארגוני טרור נוספים שזוכים לתמיכה איראנית ובהם חיזבאללה, חמאס וארגון הג'יהאד האיסלאמי.
הדיווח הראשון על חיסולו של אל-מסרי הופיע כבר לפני שבועיים ברשת האיראנית "שמשאד" הפועלת באפגניסטן. זה היה דיווח לא בולט במיוחד, בפרסית, שאיש כנראה לא שם אליו לב
ואז גילו את בכיר אל-קאעידה, עבדאללה אחמד עבדאללה, הידוע יותר בכינויו אבו מוחמד אל-מסרי, בגלל ארץ מוצאו. תחילה נחטף והוכנס לכלא האיראני יחד עם ארבעה חברים נוספים בארגון. כששוחררו תמורת עסקה להצלת חייו של דיפלומט איראני בכיר בתימן, אל-מסרי קיבל אישור להישאר באיראן. העסקה שנתפרה הייתה ברורה: אל-קאעידה יבצע פיגועי טרור נגד יעדים אמריקניים ויתאם מראש כל מבצע עם בכירי משמרות המהפכה.
אל-מסרי, שהסתובב עם שתי זהויות נוספות, יצא בחשאי לסוריה, ביקר פעם אחת בתחפושת בלבנון ויצא לסודן שלפני עידן ההתפייסות עם ישראל. הוא היה מוכוון ליעד אחד עוד מהשתתפותו בפיגועי 11 בספטמבר בניו יורק. ה-CIA הציע פרסים על ראשו, וכמו ישראל שלא שוכחת טרוריסטים, גם ארה"ב לא התכוונה להניח לו. לא ברור אם אל-מסרי בכלל חשב, ביום חיסולו, שהוא על הכוונת. קרוב לוודאי שהיה מתחמש במאבטחים ולא היה יוצא יחד עם בתו מהבית בשכונת פסדראן.
אם לוקחים כלשונו את הדיווח הבלעדי, המפתיע, של ה"ניו יורק טיימס", יש כאן שיתוף פעולה מרתק: ארה"ב ביקשה, סעודיה סיפקה מודיעין (לא ברור אם ידעו עד הסוף על הפיגוע המתוכנן) וישראל ביצעה. מדוע ה-CIA לא יכול היה לשלוח כוחות כמו ששלחו לחיסולו המוצלח של קאסם סולימאני?
הניחוש המיידי יוביל למסקנה שיתרונות הכוחות האמריקניים דווקא בסוריה ובעיראק – שבה חוסל סולימאני. ולישראל, עם שיטת האופנוע, שעל פי הדיווחים כבר רשמה הצלחות בחיסול מדעני גרעין וגורמים בכירים נוספים, חלקם לא זוהו עד היום, יתרון בתוך איראן.
מעניין לגלות שהדיווח הראשון על חיסולו של אל-מסרי הופיע כבר לפני שבועיים ברשת האיראנית "שמשאד" הפועלת באפגניסטן. זה היה דיווח לא בולט במיוחד, בפרסית, שאיש כנראה לא שם אליו לב. במיוחד כשאזכרו גם את שם הקוד הנוסף, ד"ר חביב דאוד (שלא היה ולא נברא) הלבנוני.
במקביל, התפרסמו אתמול ידיעות ראשונות, לא פחות דרמטיות, על מותו של איימן א-זוואהירי, מנהיג אל-קאעידה. באתרים טוענים כי א-זוואהירי מת בחודש שעבר מסרטן הכבד. מחליפו, לפי פרסומי האתר האמריקאי "סייט", יהיה המפקד הצבאי של ארגון אל-קאעידה, סייף אל-עדל (חרב הצדק). שמו האמיתי מוחמד סלאח א-דין זיידאן. על ראשו כבר מונח פרס אמריקני בסך 25 מיליון דולר.
- סמדר פרי היא פרשנית העולם הערבי של "ידיעות אחרונות"
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
