יום מתוח, מלא תקוות וציפיה, עבר אתמול על ד"ר דסה מסרשה בן ה-27, ממרכז הקליטה באשדוד. אתמול (יום חמישי) אישרה הממשלה העלאת אלפיים ממתינים במחנות המעבר באתיופיה, מתוך כ-8,000 השוהים שם. כעת ממתין ד"ר מסרשה, לצד משפחות רבות בנות העדה, כדי לגלות האם יזכה סופסוף להתאחד עם אשתו ובתו בת השנתיים וחצי.
"עליתי לארץ לפני שנה וחצי", מספר ד"ר מסרשה. "במשך שנים המתנו להגיע לישראל. ואז, עשר שעות לפני העלייה, הודיעו לנו שרק חלק מאיתנו יעלו על המטוס וחלק יישארו שם, אבל לא האמנתי שיפרידו ביני לאשתי ובתי. הבטיחו שמי שנשארו שם יעלו בקרוב, וזה לא קרה. הילדה שלי רק בת שנתיים וחצי היום. מאוד קשה לי להיות רחוק ממנה".
למחנה המעבר באדיס אבבה הגיע ד"ר מסרשה בגיל ארבע. "היה קשה מאוד", הוא נזכר. "עזבנו את הבית ואת כל החיים שלנו כדי לעלות לארץ, אבל במחנה אין כלום. רק התפללנו ולמדנו תורה ועברית. היהודים שם לא נחשבים לאתיופים ולא לישראלים. הם באמצע. אף אחד לא מטפל בהם, לא ממשלת אתיופיה ולא ממשלת ישראל. לילדים אין זכות ללמוד שם או לקבל טיפול רפואי".
עכשיו, בעקבות החלטת הממשלה, הוא ממתין להתאחד סופסוף עם משפחתו. "הבת שלי מתקשרת אליי וקוראת לי: 'אבא'. הגעגועים קשים לה, אשתי מספרת שהיא רואה גברים ורוצה לחבק אותם, כי היא חושבת שזה אני".
ד"ר מסרשה עזב את המחנה כדי ללמוד רפואה בגונדר שבאתיופיה, ואתמול סיים קורס הכנה למבחן הממשלתי לסטודנטים מחו"ל. בקרוב הוא אמור להתחיל התמחות בבית החולים שערי צדק בירושלים. הוא מספר כי משבר הקורונה לא פסח גם על הממתינים במחנות. "המצב הידרדר. חלק מהמשפחות בארץ שנהגו לשלוח כסף למשפחות שנשארו באתיופיה איבדו את מקום העבודה, ולא יכולות לעזור יותר כסף. זה בעיה".
גם קפלה אדיס, 25, מקריית גת, ממתין להתאחד עם אחותו, יאלנגש. הוא עלה לארץ עם הוריו וחמישה מאחיו לפני עשור. מאז ניהל מאבק להעלאת שתי אחיות נוספות, שנותרו באתיופיה. לפני חודש וחצי, הצטרפה אליהם סופסוף גם אחותו הגדולה, יגרד, אבל יאלנגש נשארה מאחור, מנותקת מיתר בני משפחתה.
"אנחנו שבעה אחים, אבל רק שישה מאיתנו חיים פה בארץ", מספר אדיס. "כולנו מאוד מתגעגעים לאחותי, איך יכול להיות שכולנו פה והיא שם? היחידה מהמשפחה שנשארה במחנה".
אדיס מספר שאמו, זגולנצ' אטלאי, מתקשה לעמוד בגעגועים. "אנחנו שבורים מזה", הוא אומר. "שירתתי כלוחם בצנחנים, אנחנו חלק מהמדינה הזו. אמא שלי כבר מפורקת מהסיפור הזה, היא מודאגת, לחוצה ובוכה כל הזמן. הזוי שדברים כאלה קורים. אנחנו מחכים לראות אותה כבר".
פנינה תמנו שטה, שרת העלייה והקליטה, מספרת כי הדחף להעלאת היהודים הממתינים במחנות, גבר לאור משבר הקורונה. "מיום כניסתי לתפקיד יזמתי וגיבשתי מתווה להעלאתם של הממתינים באתיופיה ולסגירת המחנות באדיס אבבה ובגונדר", אמרה תמנו שטה. "אמש אישרה הממשלה את השלב הראשון. בכך, משפחות רבות בישראל יזכו להתאחד עם יקיריהם לאחר המתנה ארוכת שנים, חלקם אף למעלה מ-15 שנה. ברקע, מגפת הקורונה שהחריפה את מצבה של קהילת שארית יהודי אתיופיה הממתינים במחנות. מעדויות של רופאים שחזרו לאחרונה מהמחנות, עולה כי ילדים ומבוגרים רבים הסובלים מחרפת רעב ונמצאים בתת תזונה קשה ומסוכנת. כעת אני פועלת לאישור המתווה, הכולל את סגירת המחנות לאלתר עד סוף 2023".
