אחרי פיזור הכנסת וההליכה לבחירות, ממשלת ישראל התכנסה היום (רביעי) כדי להחליט על הצעדים הנדרשים להתמודדות עם ההתפרצות החדשה של נגיף הקורונה - והיא עשויה להכריז על סגר שלישי. ישיבת הממשלה החלה כשברקע נתוני התחלואה המאמירים והאזהרה הברורה של פרויקטור הקורונה, פרופ' נחמן אש, שטען היום כי "אין מנוס מכניסה לסגר. אם לא נעשה כלום, נגיע ל-3,000 מתים נוספים תוך חודשיים". אחרי שעות של דיונים, יצאו השרים להפסקה.
במהלך ישיבת הממשלה אמר פרופ' אש: "זה אמור להיות הסגר האחרון עד תחילת אפקט החיסונים. אנו מעריכים שכשנצא מהסגר נוכל לפתוח את המשק מהר יותר". שר הביטחון בני גנץ זעם: "מדינה זה לא פזצט"א. צריך לתת לציבור זמן להתארגן".
פרופ' אש המליץ על 'סגר יום כיפור' מיום שישי ולמשך 25 ימים: הגבלת מרחק של 1,000 מטרים מהבית, איסור שהייה בבית אחר. התרבות והפנאי יישארו סגורים והתחבורה הציבורית תצומצם ב-50 אחוז. מערכת החינוך תיסגר למעט החינוך המיוחד. לגבי התקהלויות - יותרו התכנסויות של 10 איש במקום סגור ו-20 במקום פתוח".
הוא אמר כי להערכתו, "בחודשיים הקרובים נגיע לכמה מיליוני מחוסנים. זה יעשה שינוי מהותי ונוכל להתנהל אחרת. נהיה יותר בטוחים". נתניהו נוטה לדחוף לסגר מהיר, הגברת קצב החיסונים ומתן "דרכון ירוק". עם זאת, לא ברור עדיין מה יוחלט לגבי מערכת החינוך.
המשנה לראש המל"ל, איתן בן דוד, הציע להתחיל בסגר ב-30 בדצמבר. "הייתי מציע לא לקבוע מדדים, אלא תאריך שבו יוצאים מהסגר", אמר. "אחרי הסגר הזה אין סיבה שלא נתחיל להתארגן על אירועי תרבות לפי 'התו הסגול'".
השר אופיר אקוניס אמר כי "ההצעה שהוצגה על ידי המל"ל היא הטובה ביותר. בניגוד לעמדת משרד הבריאות אני תומך בשלושה שבועות ובהחזרת המסחר כרגיל. מערכת החינוך גם ככה פועלת בקפסולות, חייבים לשלב את הלמידה הפיזית עם הזום".
נתניהו אמר כי לדעתו, "סגירת החינוך והמסחר זה חיסרון. קנסות ואכיפה הם דברים שלא עובדים בריסון מהודק. המכשיר היחיד שעובד זה סגר שבולם. זה מחיר שצריך לשלם והמשוואה הזו קיימת. הריסון המהודק לא קיים. זו אגדה אורבנית. זה לא תקף במציאות. הציבור יעדיף סגר מהיר והדוק לזמן קצר ובמקביל לטוס עם החיסונים".
במהלך הדיון הביעו כמה שרים זעם על אופן ההתנהלות: "מדוע לא ישבו כל גורמי המקצוע מטעם משרד הבריאות, המל"ל ומשרד החינוך והגישו הצעה מוסכמת על כולם? למה לא מתנהלים בצורה מקצועית? כל אחד בא להסביר את המורכבות שלו. יכלו לשבת ולגבש החלטה. מתחילת הישיבה זורקים המון הצעות, מלא מספרים. אי אפשר להבין כלום. על מה בכלל אנחנו הולכים להצביע? אין כיוון. יש פה מלחמה בין השרים. למה לא יושבים ומקבלים החלטות ומגישים הצעה קונקרטית לישיבת הממשלה לדיון והצבעה? כל אחד דורש דבר אחר. אנחנו מרגישים שבמקום לבוא ולתמצת את הזמן שלנו בצורה ממוקדת - רק מבלבלים אותנו".
נתניהו מתייחס לגילוי מוטציית הנגיף בישראל
במהלך ישיבת הממשלה התייחס שר הבריאות יולי אדלשטיין למוטציה של הנגיף: "אנחנו פחות אופטימיים בנוגע לנוכחות המוטציה. במעבדה המרכזית בתל השומר התגלו ארבעה מקרים של ישראלים שחזרו מבריטניה ואובחנו כחיוביים למוטציה". ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר: "היא לא קטלנית יותר, אך מתפשטת מהר יותר".
פרופ' רן בליצר, חבר הצוות לטיפול במגפות של משרד הבריאות, ניסה להרגיע: "מהנתונים שאנו מקבלים עולה כי החיסונים יעילים נגד המוטציה". לדבריו הצטרף גם הפרויקטור, פרופ' אש: "זה לא באמת חמור. היה צפוי שיהיו מוטציות וכולנו מקווים שהחיסון יעבוד, אבל זה יכול להעלות את מספר החולים". בינתיים, בבריטניה זוהתה עוד מוטציה, "יותר מידבקת".
בהתייחס לסגר, אמר פרופ' בליצר כי "ניתן לקיים הגבלות מקלות יותר במשך שבועיים לפני שבוחרים להיכנס לסגר. יש פה איזון סיכונים מורכב. אם אנחנו עוצרים את הפעילות בקניונים ובמסחר ברחוב ונצא לסגר זה גם סיכון בריאותי וכלכלי, אבל אם נראה שהציבור מתנהל באחריות וניתן לשמר את גלגלי המשק פועלים - לא נצא מיד לסגר. זו חלופה שנמצאת על הפרק, לא ניתן להמשיך במצב הקיים".
שר המדע יזהר שי שאל את פרופ' בליצר: "על מה אתה ממליץ?". פרופ' בליצר השיב: "החמרת ההגבלות בחללים סגורים - חמישה בני אדם לכל היותר; הפעלת חנויות הרחוב ומסעדות בטייק אווי, עסקים ללא קבלת קהל יפעלו והלימודים בבתי הספר היסודיים וגני הילדים יתקיימו באזורים צהובים/ירוקים. צריך לדון בחלופה הזו גם בפורום הזה". ראש שירותי בריאות הציבור, ד"ר שרון אלרועי-פרייס, אמרה: "זה נקרא ריסון מהודק".
בפתח הישיבה נשא נתניהו דברים: "צריך לבלום את המגיפה, לא היום – אתמול", המשיך נתניהו, "אין פתרון אחר. האפשרות שלנו לבלום את המחלה ולצאת ממנה היא מהטובות או הטובה בעולם. אם נמשיך לחסן בקצב המהיר ביותר בעולם נצא מהמגפה ראשונים".
נתניהו הוסיף: "השאלה היא - אם יש כל כך הרבה חיסונים, למה צריך צעדים מגבילים? הרי זה קשה. אנחנו מבינים שההגבלות קשות לאזרחי ישראל. התשובה היא שהמהירות פה קריטית. המחלה מכפילה את עצמה בכל כמה יצים (ימים) וקצה החיסונים - מהיר ככל שיהיה - לא מכפיל את עצמו. הוא לא יכול להדביק את הקצב המטורף של התפרצות המחלה. אם לא נבלום אותה עכשיו, נראה עלייה עוד יותר גדולה של תחלואה".
פרופ' אש: "בחודשיים הקרובים נגיע לכמה מיליוני מחוסנים. זה יעשה שינוי מהותי ונוכל להתנהל אחרת. נהיה יותר בטוחים".
ראש המטה לביטחון לאומי, מאיר בן שבת, אמר: "סיכמנו שלא יוטלו הגבלות בחנוכה והגדרנו יעדים ב-10 בדצמבר. מאז התחלואה עלתה וחצתה את לפחות אחד מהפרמטרים שהגדרנו. יש עלייה עקבית במאושפזים, בחולים הקשים; 107 בני אדם נפטרו בשבוע החולף. יש עלייה מדאיגה בכל הפרמטרים. התחלואה מתפשטת".
לדברי הפרויקטור פרופ' נחמן אש, "מבחינת החולים הקשים - בחודש שעבר עמדנו על 20-30 חולים קשים ליום, ועכשיו אנחנו עומדים על 80-100 ליום. לא משנה איזה צעד ננקוט, כנראה שנגיע ל-160 חולים קשים ביום. יש גם קפיצה בתחלואה בקרב החולים הקלים והעומס על קופות החולים יהיה גדול מאוד. אני מקווה שזה לא יפגע במבצע החיסונים".
בשלב זה אמרה השרה מירי רגב: "50 אחוזים מהאוכלוסייה לא רוצים להתחסן".
אש: "אנחנו לא מכירים מספר כזה. יש ביקוש גבוה ותורים ארוכים. רוב האנשים אומרים שהם עוד לא החליטו".
רגב: "אומרים שהאלרגיות נחשפות רק אחרי החיסון השני, אז אנשים מפחדים להתחסן".
אש: "עובדתית זה לא נכון. אנחנו עושים עבודת הסברה גם מול הפייק ניוז. מהתמונה של ההתחלה אני מרוצה, אבל אנחנו עלולים להיתקל בקשיים".
רגב: "אם זה הסגר האחרון, ואנחנו מדברים על כמות החיסונים כפי שהיא היום, איך שלושה שבועות ישפיעו?"
אש: "זה יעשה שינוי מהותי ביכולת שלנו להתנהל אחרת. האוכלוסייה הצעירה תוכל להידבק, אבל זה ימנע הרבה חולים קשים".
גורמים במשרד הבריאות מבהירים כי מבצע החיסונים לא ייפגע כתוצאה מהסגר וכל מי שקבע תור לחיסון יוכל להגיע אליו. "יציאה לצורך טיפול רפואי מותרת גם בסגר", אומרים במשרד. כפי הנראה, כל מי שיציג הפנייה לחיסון יוכל להגיע למוקד החיסון.
זו הצעת משרד הבריאות במלואה: מגבלת תנועה של 1,000 מטר; איסור שהייה בבית מגורים של אדם אחר; סגירה מלאה של המסחר למעט סופרים ופארם חיוניים; 50% תחבורה ציבורית; סגירת מקומות העבודה למעט חיוניים.
שר הביטחון בני גנץ ושר המדע והטכנולוגיה יזהר שי קיימו הערכת מצב עם פרויקטור הקורונה לקראת ישיבת הממשלה היום. לאחר מכן קיימו התייעצות עם שרי כחול לבן. הם תומכים במגבלות רוחביות - "סגר" למעשה - אבל בוחנים אפשרויות להקל על הכלכלה ולאפשר פעילות של מערכת החינוך.
השרה אורית פרקש אמרה כי "בנגיף הבריאותי רואים את האור בקצה המנהרה, אבל זה רק ההתחלה של הנגיף הכלכלי שישפיע עלינו לשנים ארוכות וגם עכשיו, כשיוצאים בחירות מיותרות. אני לא יודעת מי ישלם על כל זה".
אש אמר מוקדם יותר היום כי "אם היו פועלים בהתאם להמלצותינו לפני שבועיים ייתכן שהיינו יכולים להימנע מכך, אבל כפי שחזינו התחלואה עלתה משמעותית - כולל תחלואה קשה. אם נמשיך בשיטת 'שב ואל תעשה', התחלואה תמשיך לזנק. עד כה התחזיות דייקו, אז בואו לא נסכן את בריאות הציבור".
בדבריו התייחס פרופ' אש ככל הנראה לכך שקבינט הקורונה בחר שלא להטיל "ריסון מהודק" לאחר שהממוצע היומי של החולים חצה את רף 2,500 שנקבע מראש, ולא הטיל כל הגבלות בחנוכה למרות תמיכת משרד הבריאות בסגר חלקי.
מנכ"ל משרד הבריאות: "צריך סגר"
(צילום: שחר גולדשטיין)
שר החינוך יואב גלנט דורש להשאיר את כל מערכת החינוך פתוחה - מגני הילדים ועד כיתות י"ב, בין 08:00 ל-13:00. הוא צפוי לטעון כי הדבר לא יפגע בסגר. כמו כן, לפי גלנט, כל בית ספר שיימצאו בו מעל חמישה חולים - ייסגר: "המשל"ט של משרד החינוך שעוקב אחר התחלואה ב-5,200 בתי ספר ו-20 אלף גני ילדים, מעביר מידע בזמן אמת למשרד הבריאות המסייע בקטיעת שרשראות ההדבקה ולכן אין צורך לסגור. חייבים להימנע מסגירת כל מערכת החינוך. תלמידי י"א-י"ב נמצאים כפסע מהבגרויות וחלקם מתגייס ביולי-אוגוסט. חייבים לתת להם להמשיך ללמוד".
במהלך ישיבת הממשלה אמר השר גלנט: "נודע לי כרגע שישבתי ליד חולה קורונה. אני נוסע הביתה".
הכוונה לסגור את כל המשק גרמה לביקורת רבה במשרד האוצר. בכירים אומרים כי מצב כזה עלול לגרום לסגירת עוד אלפי עסקים לצמיתות. שר האוצר ישראל כץ אמר בדיונים מוקדמים עם משרד הבריאות לקראת ישיבת קבינט הקורונה כי "מקומות עבודה ללא קהל, כמו ההיי-טק, התעשיות הביטחוניות והמפעלים, כולל שירותי הרכש המקוון והמשלוחים שהם בעלי תרומה גבוהה ביותר למשק וברור שאינם מידבקים, חייבים להישאר פתוחים גם בסגר מהודק".
היום פורסמה גם ההערכה השבועית של מפקדת אלון של פיקוד העורף, שהציגה תמונת מצב עגומה במיוחד. לצד ההצבעה על נתוני התחלואה החמורים, מפקדת אלון הוסיפה כי ישנה סבירות גבוהה שהמוטציה החדשה של נגיף הקורונה כבר הגיעה לישראל. נדגיש כי אתמול העריכה חברת פייזר שהחיסון שפיתחה יעיל גם נגד המוטציה החדשה, אך הוסיפה שבמידה שלא - היא תוכל לשנות את החיסון כך שיתאים לה תוך כשישה שבועות.
לפי פיקוד העורף, "ניכרת מגמת עלייה בתחלואה בכל מדינת ישראל - וישנה עלייה של יותר מ-50% בכמות החולים משבוע שעבר, להערכתנו בעקבות התקהלויות בחנוכה, פתיחת המשק באופן מלא וייבוא תחלואה מחו"ל". בפיקוד העורף הוסיפו אזהרה: "העלייה החדה והמהירה בתחלואה עתידה להכפיל את כמות המאומתים בטווח הזמן הקצר".
בפיקוד העורף הדגישו כי ישנה עלייה של 110% בכמות הבדיקות, שנובעת מחזרת בני הישיבות לביתם בחג החנוכה. "אחוז החיוביים במגזר החרדי שילש את עצמו - ועדיין אין מספיק נתונים כדי לאמות את מצב התחלואה האמיתי בו", נמסר. "בבני ברק, אשדוד וירושלים עדיין יש התקהלויות".
בפיקוד העורף הזהירו גם מהתקהלויות בחג המולד, שמתחיל מחר, ומדגישים כי הן עלולות להוביל לזליגת תחלואה בין מגזרים שונים, כמו למשל מהמגזר הערבי ליהודי. שיעור התחלואה הגבוה ביותר בישראל נרשם במגזר החרדי, אחריו המגזר הערבי ולאחר מכן המגזר הכללי.
מנתוני משרד הבריאות המעודכנים להבוקר עולה כי אתמול אובחנו 3,251 חולי קורונה חדשים, היום שלישי ברצף שבו מאובחנים יותר מ-3,000 חיוביים לנגיף. מספר החולים המאושפזים במצב קשה עומד על 503, בהם 118 מונשמים. בסך הכול יש כעת 28,960 חולים פעילים. מניין המתים עומד על 3,136. עם זאת מקדם ההדבקה ירד מעט ל-1.25, לעומת 1.3 יום קודם לכן. אתמול נערכו 53,034 בדיקות קורונה. שיעור החיוביים גבוה והגיע ל-5.7% - נתון שיא מאז הוטל הסגר בחגי תשרי.
53 יישובים מוגדרים "אדומים" בשל תחלואה גבוהה, ועוד 89 יישובים מוגדרים "כתומים". מודיעין עילית הפכה היום מכתומה לאדומה, וכן כמה שכונות בירושלים ובהן קריית היובל ומלחה. כמו כן הפכו מצהובות לכתומות חיפה, יהוד, נהריה, ערד, ראש העין ושדרות. מנגד יבנה וקריית גת הפכו מכתומות לצהובות.
בצל הנתונים הקשים, מבצע החיסונים "לתת כתף" ממשיך ביתר שאת - ועד כה קיבלו את המנה הראשונה של החיסון של פייזר כבר יותר מ-74 אלף אנשים. עד כה נפתחו 91 תחנות התחסנות ברחבי הארץ. קופת החולים כללית מפעילה 21 תחנות, מכבי 16, לאומית 13 ומאוחדת מפעילה שמונה תחנות חיסון. בנוסף פועלות 11 תחנות אזוריות משותפות לקופות החולים בפריפריה, וכן 22 בתי חולים מחסנים את עובדיהם. בימים האחרונים התלוננו לקוחות רבים על קריסת מוקדי השירות של קופות החולים, ועל התורים הארוכים לקבלת חיסון.
אדיר ינקו וגד ליאור השתתפו בהכנת הידיעה
פורסם לראשונה: 16:05, 23.12.20
