באחד מפרקי העונה השישית של "סיינפלד", ג'רי הולך לבדיקת פוליגרף, ולפני הפגישה מתייעץ עם שקרן ותיק, מדופלם ומנוסה, ג׳ורג׳ קוסטנזה. תזכור ג'רי, אומר לו ג'ורג' במבט של חוכמת הדורות, "זה לא שקר אם אתה מאמין בזה".
וזה אולי מה שקרה לבנימין נתניהו סביב נושא עסקת הנשק בין ארה"ב לאיחוד האמירויות הערביות. הוא לא חושב שאיננו דובר אמת, אלא אומר את מה שנוח לאותה עת ונכון לאותן נסיבות.
זה לא שה"ניו יורק טיימס" חשף וכתב, ומכאן שזה מאשרר את מה ש"ידיעות אחרונות" ונחום ברנע חשפו וכתבו. ברנע צדק במידע מלכתחילה, וההוכחה לאמינות הסיפור באה ממקורות אמריקנים ואמירתים.
יתרה מכך, עסקאות נשק הן בדרך כלל חלק בלתי נפרד מכל הסכם מדיני במזרח התיכון כאשר ארה"ב מתווכת או מוציאה לפועל. זו עובדה הידועה לכל מי שעוסק במדיניות ארה"ב במזרח התיכון, לכל מי שבקיא בעסקאות נשק אמריקניות וביחסי הגומלין בין ממשלים שונים לחברות ההגנה והנשק הענקיות.
זה ברור ל"ניו יורק טיימס" ול"ידיעות אחרונות" וזה גם ברור לנתניהו. אחרת כותרת המאמר לא הייתה "נתניהו קיבל/הסכים בשיחות פרטית את תכנית מכירת הנשק מארה"ב לאיחוד האמירויות".
נשאלת השאלה, בשביל מה כל זה היה טוב? לאיזו תועלת הכחשת, זלזלת, קראת לזה "פייק", אמרת שזה לא חלק מהעסקה, ואז הבהרת שלא ידעת כי לא סיפרו לך, ואז התחייבת "לפעול נגד עסקה כזו בקונגרס".
באמת? אתה "תתנגד" לעסקת נשק של למעלה מ-10 מיליארד דולר בין לוקהיד מרטין (יצרנית ה-F-35) ובואינג (יצרנית מטוס הלוחמה האלקטרונית המתקדם EA-18G 'גראולר')? עסקה שממשל טראמפ דוחף לה? אתה תתנגד בקונגרס כאשר בית הנבחרים בשליטה דמוקרטית? מתי בדיוק תתנגד? לפני או אחרי הבחירות בארה"ב?
"ניו יורק טיימס" ציטט גם מקור שטוען שנתניהו רק "יביע התנגדות מוגבלת ומרוסנת כלפי חוץ". את זה אפשר היה לעשות ביותר אלגנטיות מאשר לצעוק "פייק". בפני נתניהו עמדה עוד אפשרות: לומר את האמת.
"אזרחי ישראל, זה הסכם חשוב, היסטורי ובעל השלכות. אני רואה באיחוד האמירויות כבעלת ברית אסטרטגית במרחב כולו אבל כמו כל הסכם, הוא מורכב ויש לו שני צדדים. ישנם שלושה דברים שאני רוצה לחלוק אתכם:
"(1) לעסקה יש מחיר: בכוונת ארה"ב למכור לאיחוד האמירויות מטוסי F-35. זו פלטפורמה מתקדמת ומסוכנת ובעלת יכולות עצומות, אבל בחשבון עלות-תועלת מדינית וביטחונית, העסקה טובה לישראל.
"(2) בידי איחוד האמירויות מערכות הנשק האלו אינן מהוות איום ישיר על ישראל ואינן משנות את המאזן הצבאי במזרח התיכון. ארה"ב נתנה לנו ערבויות והבטחות שהיתרון האיכותי הצבאי-טכנולוגי של ישראל יישמר, גם באמצעות מערכות נשק שאין לנו כעת ונקבל בעתיד.
"(3) המטוסים האלו הם מכפלת הרתעה נגד איראן, וזה האיום והעדיפות המרכזיים של ישראל".
זה מה שהוא יכול היה לומר. אבל כאשר אתה לא משתף את שר הביטחון גנץ ואת שר החוץ אשכנזי בהכנה להסכם, לא מדווח להם על פרטי העסקה האמריקנית-אמירתית, מספר להם שלא יהיה כלום כי לא היה כלום, אין לך ברירה אלא להכחיש את הכול. עד אשר "ידיעות אחרונות", אחרי יומיים, וה"ניו יורק טיימס", אחרי שבוע, חושפים את הפרטים.
בסופו של עניין, ישראל ואיחוד האמירויות יחתמו על הסכם נורמליזציה, וזה חשוב. ארה״ב תספק מטוסים לאמירויות, וזה לא סוף העולם. מה היה קשה כל כך להגיד ביושר את האמת? מה הייתה התועלת בשקר?
