תנאי הכרחי לתיקון בעת מלחמה או משבר מתמשך הוא הכרה כי נעשו שגיאות. ישנם מנהיגים שמתכחשים לכך לחלוטין, ישנם כאלה שיגלגלו את האשמה על אחרים וישנם כאלה שיודו כי בצד ההצלחה נעשו גם שגיאות מינוריות. אין לצפות מפוליטיקאי מכהן שיצהיר בגלוי כי שגה בגדול, אך כן ניתן לצפות ממנו שישנה את דרך הניהול ויוכיח לפחות בדרך המעשים שהוא מכיר בטעותו.
בקרב ההנהגה בישראל וגם בקרב הציבור רווחות שתי דעות שגויות, האחת ביחס לתפקיד הממשלה והשני בנוגע לעיתוי שבו טעינו. מתחילת משבר הקורונה התחזקה הדעה כי תפקידו העיקרי של המנהיג הוא לקבל החלטות, וככל שהוא שולט יותר ויורד לפרטים קטנים, כן הדבר רצוי. ובכן, התפיסה הנכונה היא הפוכה. התפקיד העיקרי של ההנהגה היא ליצור מערכת (system) שבה מאות אנשים, בדרגי ביניים שונים, יודעים לקבל החלטות מקצועיות, כל אחד בתחומו, ויודעים גם לממש החלטות אלה ביעילות ולוודא ביצוע.
דבר שני, מתי על ציר הזמן טעינו? ובכן הטעות הגדולה לא נעשתה "בין הגל הראשון לגל השני", הטעות הגדולה נעשתה בינואר, הזמן שבו ניתן היה לדעת בוודאות שניכנס למשבר לאומי אך למרות זאת נמנעו מלהקים את ה-system הנכון.
אין ברירה אלא ללקק את הפצעים ולעשות עכשיו את מה שנכון היה לעשות לפני חצי שנה. מדובר על ארבע פעולות ארגוניות פשוטות:
1) יש להקים קבינט קורונה "אמיתי" ובו עד שבעה שרים, ולקבל החלטת ממשלה ברורה שמסמיכה את אותו קבינט לקבל את כל ההחלטות הנדרשות בניהול המשבר ואת כל ההחלטות הכלכליות (עד מגבלה כספית ברורה).
2) יש להקים את "חדר המלחמה" שישלוט בניהול המאבק בקורונה ושיהיה כפוף ישירות לקבינט הקורונה. לא מדובר על גוף מייעץ או מתכלל, אלא על גוף אופרטיבי שיורה לכל משרדי הממשלה (לרבות הבריאות). גוף זה יעבוד 24/7 עם נוכחות קבועה של נציגי המשרדים והכי חשוב - כל החלטת ראש ממשלה, קבינט או ממשלה תהפוך פורמלית ומחייבת רק כאשר תצא כתובה מחמ"ל זה.
3) לקיים גוף עם משימה מוגדרת צרה והיא ניתוק שרשרת ההדבקה. גוף זה יהיה האחראי היחיד לגיוס טכנולוגיות האיכון הנכונות, לקביעה את מי בודקים, באיזה לו"ז וכיצד מייעלים הן את הבדיקות האפידמיולוגיות והן את עבודת המעבדות. הגוף הזה יכול להיות כפוף ישירות לחמ"ל או למשרד הבריאות או למשרד הביטחון, אך נדרשת החלטה חדה.
4) לחמ"ל הקורונה הלאומי יש להכפיף מערך דוברות מקצועי. תפקידו יהיה להבהיר את ההוראות אך גם לנסות ולהחזיר את אמון הציבור. נכון להיום כאשר ראש הממשלה או שר בכיר נותן תדריך בתקשורת קשה להאמין לו. אחת הטעויות הקשות של אותם שרים היא שהמסר שלהם מתחיל באמירה ש"החלטנו לעשות כך וכך". זה מזכיר לי את דמות המ"כ תורן בטירונות שהיה מעמיד את המחלקה בשלשות ואומר: "שימו לב מה הולך להתבצע".
אך הציבור אינו אוסף טירונים ממושמע ומפוחד. הציבור מצפה מאותו שר לומר דברים בנוסח הבא: לאור השתנות המצב בחנו ארבע חלופות, אפרט אותן בפניכם ואנסה לשכנע אתכם שחלופה ג', שאותה בחרנו, עדיפה על האחרות".
ניתן לקבל את ארבע ההחלטות האלה מיידית, וזמן המימוש שלהן קצר ביותר, והוא תלוי רק בשני דברים: במינוי האנשים הנכונים ובמתן הסמכות הנדרשת.
- אלוף (מיל') גיורא איילנד היה ראש המועצה לביטחון לאומי
מעוניינים להציע טור לערוץ הדעות של ynet? שלחו לנו ynetopinion@gmail.com
