6 צפייה בגלריה
הרב אהרון דוד חדש, דוד אזולאי, עבד אל-רחים חיר אללה וזיאד מחאמיד
(צילום: gettyimages)
בזמן שהאור בקצה המגפה מתחיל להיראות עם פריצת הדרך והאישור שהעניק ה-FDA לחיסון של חברת פייזר, מספר הנפטרים כתוצאה מסיבוכי הנגיף ממשיך לעלות. לפי נתוני משרד הבריאות, מפרוץ המגפה נפטרו 2,969 ישראלים. בני משפחותיהם של הנפטרים מספרים עליהם ומתארים את הרגעים האחרונים שבהם חלקם זכו להיפרד מיקיריהם עם בגדי מגן במחלקות הקורונה. ynet מביא את סיפורי האנשים מאחורי המספרים:
"מבוגרים וחולים יותר טופלו בבית עם חמצן, היום הם על הרגליים"
חודש וחצי עבר מאז שנפטר דוד אזולאי, בן 62 מבית שאן, כתוצאה מסיבוכי הקורונה, ואלמנתו, גילה, מתקשה לעכל. במוצאי יום כיפור הוא יצא מביתו, על רגליו, לעבר האמבולנס שהובילו לבית החולים העמק שבעפולה, ומאז הלך מצבו והידרדר. הוא התקשה לנשום, אולם חשש וביקש לעזוב את בית החולים. הרופאים אמרו כי יש להרדימו על מנת להקל עליו את הנשימה, אולם גם לאחר ההרדמה הלכו המערכות בגופו וקרסו.
"זה היה בשבת בארבע לפנות בוקר כשהתקשרו אליי מבית החולים", משחזרת גילה ובוכה. "שאלתי אותם אולי סוף סוף יש בשורה טובה, והם אמרו לי שלא, שהוא נושם עכשיו את הנשימות האחרונות שלו. אחיו ביקש שישימו לו את הטלפון ליד האוזן, ואמר וידוי ושמע ישראל. הוא התלונן על כאב גרון ופשוט לא חזר".
דוד וגילה הכירו לפני כמעט 40 שנה, 38 מתוכן היו נשואים. "הוא היה בעל, אבא וסבא למופת. איש משפחה שלא חשב על שום דבר אחר. בית ועבודה. אדם שהקדיש את עצמו למשפחה שלו", סיפרה גילה. "בעבודה קראו לו 'דוד הכל' כי היה עושה הכל. נהג, מלגזן, אב בית. העבודה שלו הייתה כרוכה בהרבה נסיעות ברחבי הארץ. הוא אהב את המדינה, את הטבע, את המים ואת בעלי החיים".
גילה סיפרה כי בין השאר גידל שני תוכים מדברים, שהפכו כעת מזכרת חיה לדוד. "הוא לימד אותם לדבר, ואני כל השנים ביקשתי ממנו להיפטר מהם כי הם עושים לכלוך ולא כל כך התחברתי. אבל עכשיו פתאום אנחנו מגלים שהם מדברים ומחקים את הקול שלו. הם קוראים לילדים ולנכדים ופתאום אנחנו שומעים את הקול שלו מהפה של התוכים", סיפרה. "זה הפך למזכרת הכי חזקה ממנו, ובחיים לא אוותר עליהם עכשיו".
בני המשפחה העריכו כי נדבק במהלך עבודתו, וציינו כי בני המשפחה האחרים לא נדבקו אף שדוד שהה עמם זמן רב אחרי שחלה. "כבר בראש השנה הוא הרגיש לא טוב, אבל חשב שזו מכת שמש. עד יום כיפור גם היו לו כאבי גרון והוא לקח כדורי מציצה וחשב שזה יעבור. בערב שבת לפני יום כיפור הלכנו לרופא ב'ביקורופא' והוא ראה שיש לו חום. אז הוא נתן לו כדורים להורדת חום ונגד כאבי גרון, ואמר לו ללכת ביום ראשון לבדיקת קורונה".
"הוא המליץ לו לא ללכת לבית החולים. את התוצאות החיוביות של בדיקת הקורונה קיבלנו במוצאי יום כיפור, דוד נכנס לחדר שלו לבידוד, ובשעות הלילה המאוחרות כתב לי שאזמין אמבולנס כי הוא לא יכול לנשום".
מאז, כאמור, הלך מצבו של דוד והידרדר עד לפטירתו. גילה מתקשה להשלים עם רוע הגזירה ועם ההחלטה לנסוע לבית החולים. "יש אנשים שהיו מבוגרים וחולים בצורה יותר קשה ממנו, טופלו בבית עם חמצן והיום הם על הרגליים. אנחנו עברנו במשך השנים זמנים קשים מאוד, ושרדנו עם מה שאלוהים נתן לנו. אבל עם הגזירה הזו קשה לי להתמודד, זה כאב עצום".
"הרב זכר את שמות התלמידים ורקד בכל החתונות גם כשהיה מבוגר"
הרב אהרון דוד חדש, זקן המשגיחים בישיבת מיר, נפטר מסיבוכי הנגיף ביום חמישי בבוקר בבית החולים הדסה עין כרם בגיל 90. אלפים ליוו אותו בדרכו האחרונה.
הרב אהרון דוד חדש נולד למשגיח המפורסם, הרב מאיר חדש, שהיה המשגיח האגדי של ישיבת חברון בשנת 1930. הוא גדל על ברכי תנועת המוסר ובגיל צעיר התחתן עם בתו של הרב חיים זאב פינקל, שהיה המשגיח של ישיבת מיר. לאחר שחותנו נפטר ולאור בקשת ראש הישיבה הפך רבי חדש למשגיח ישיבת מיר ובכך המשיך את המסורת המפוארת של בית נעוריו ובית חמיו. המשגיח הוא האחראי על כל ההיבטים הלא לימודיים שעוסקים ברוחניות של תלמידי הישיבה.
חוקר החסידות יוסי בן הרוש מסביר כי "רבי חדש ביקש כל חייו שלא יכנו אותו משגיח אלא מנהל רוחני. הוא היה ידוע בכך שהיה פוקד את בתי המדרש השונים של ישיבת מיר בכדי לבדוק את שלומם של תלמידים ובכך שהקפיד לזכור את שמות התלמידים ואת מצבם". בן הרוש הוסיף כי "הרב גם הקפיד מאוד לרקוד בכל החתונות של כל תלמידיו גם כשהיה כבר מבוגר בשנים".
עוד מביא בן הרוש ציטוט של רבי חדש שממחיש כי היה במהותו איש חינוך, למרות התפקיד החמור שהיה לו: "משגיח הוא לא שוטר. שוטר, מידת הצלחתו תלויה בזה שיתפוס על חם. משגיח בדיוק הפוך".
"אחרי שאבא נפטר מאירוע לב הודיעו לנו שהיה חיובי לקורונה"
עבד אל-רחים חיר אללה, אביו של ד"ר עבד אל-ווהאב חיר אללה, נפטר בתחילת ספטמבר אחרי שלקה בליבו כשביקר את בתו. בנו סיפר כי "לאבא היו מחלות רקע והוא עבר כמה ניתוחים. פתאום הוא התחיל להרגיש הידרדרות במצבו עד שלקה בליבו כשהיה אצל אחותי. ניסו לבצע בו פעולות החייאה אך בבית החולים קבעו את מותו. אחרי שעה צוות הרופאים הודיע לנו שהם עשו לו בדיקת קורונה והוא נמצא חיובי. לא ידענו על זה אפילו ולא הרגשנו שהיו לו תסמינים".
לדבריו, "אני לא יודע עד כמה זה נכון ומדויק לערוך בדיקת קורונה לאדם שמת ולומר שהתוצאה חיובית. האם זה כדי להעלות את מספרי המתים או כדי למנוע התקהלות? החלטנו מראש שלא לפתוח סוכת אבלים כי העיר שלנו הייתה 'אדומה', אבל זה עצוב שלא כל המשפחה הצליחה להשתתף בהלוויה".
"אבא אהב את כולם ותמיד שאל על כולנו, דיבר איתנו על הכל. הוא היה אדם מיוחד", סיפר ד"ר חיר אללה. "הוא עקב אחרי מצב הקורונה והזהיר אותנו, ביקש שנשמור על הכללים. אני אישית לא יכולתי לבקר אותו בקביעות, כדי לשמור על הבריאות שלו ושלי - גם לי יש מחלות רקע. רק לפני כמה ימים לפני שמת, אבא אמר לי 'אתה שומר על עצמך טוב. תמשיך באותה דרך'".
לדבריו, "הקורונה נמצאת בכל העולם והיא הגבילה את חיינו בהרבה דברים. אני מקווה שנעבור את התקופה הזו ונחזור לשגרת החיים".
"מאז שאיבדנו את זיאד, אחינו, החיוך נעלם"
זיאד מחאמיד, בן 50, אבא לחמישה ילדים וסבא לשני נכדים, תושב אום אלפחם, מת לאחר שנדבק בקורונה. אחיו, חאלד מחאמיד, אמר: "אנחנו שני אחים ושמונה בנות במשפחה. איבדנו את האח שלנו זיאד שהיה גם החבר הכי טוב. היו לו מחלות רקע ולאחר שנדבק בקורונה מצבו הידרדר. הוא אושפז בבית חולים העמק בעפולה במשך שבועיים, שם נפטר. ככל הנראה מישהו הגיע אצלם והיה נדבק והדביק את כולם".
חאלד הוסיף כי "עד היום המצב הנפשי קשה מאוד והאווירה בבית לא טובה. כאב לנו הלב עליו. תמיד הוא היה מדבר על איך שהוא רוצה לקדם את העתיד של בני משפחתו והיינו יוצאים יחד. הוא היה עושה אווירה טובה ושמחה בכל מפגש ומאז שאיבדנו אותו החיוך נעלם".
"אני פונה לכל האזרחים, שלא יזלזלו בקורונה ושישמרו על ההוראות", אמר חאלד. "כל זלזול יכול לפגוע קשות באחרים. נכון שאנחנו בתקופה קשה אבל חובה להתמודד עם המצב".
