נתניהו בבית המשפט, הבוקר
(צילום: קונטקט )
תמונת היום שללא ספק תיצרב לעוד חודשים רבים בתודעתם של אוהדיו ומתנגדיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו היא תמונתו במשפטו עם הגב למצלמות. "מר תקשורת", שיודע לנצל כל אירוע חיובי או שלילי כדי למנף את תדמיתו הציבורית, דאג להופיע כל הבוקר עם גבו למצלמות כמו חיה רדופה החוששת מאור פנסים.
את התמונות מהבוקר צפויים יריביו של נתניהו להציג כתמונות הנגד לאלו שהוא מפיץ בעצמו מהמטוסים עמוסי החיסונים בנתב"ג. אבל קהל מעריציו, כ-30 מנדטים יציבים, צפויים לראות בתמונות הללו סיבה להזדהות עוד יותר עם ראש הממשלה – שמצטייר כרדוף על-ידי מערכת המשפט, ש"תפרה" תיקים כדי לסלקו מהשלטון, כלשונו.
חשיבות הדיון היום היא עצם קיומו. כל הספקנים שתהו אם משפטו של נתניהו יתחיל, ובעיקר ערב הבחירות לכנסת, קיבלו מסר חד-משמעי: לב הדמוקרטיה ושלטון החוק עדיין פועם, למרות כל הניסיונות להתנקש בו.
על כן, החל הדיון בטענות המקדמיות של נתניהו ושל נאשמים נוספים על הליכי החקירה בתיקים. אין ספק שבתיק כזה, הטענות על פרוצדורה ועל חוקיות ההליכים יככבו רבות ויעסיקו את ההגנה והשופטים לאורכו ולרוחבו, מאחר שבמשפט, אלוהים נמצא בפרטים – והפרוצדורה לעיתים הופכת למהות.
בכל הקשור לחשיפת חומרי החקירה והאישור לפתיחתה, נראית התביעה במשפט לעיתים קרובות כמי שניהלה את החקירות ברשלנות, בלהיטות יתר ושלא לומר בשחצנות, במסגרת תחושה ש"אנחנו יכולים בשם שלטון החוק לעשות מה שאנחנו חושבים שנכון". פרקליטי נתניהו ואלוביץ', מנגד, מנהלים מלחמה על כל אישור ובדל ראיה.
כרגע, לא נראה שנמצאה ראיית הזהב שתפיל את התיקים בכללותם. אבל אין ספק שהנושא ישוב ויטריד את הצדדים לאורך כל המשפט. בהקשר הזה, כואב הלב לחשוב מה קורה לאזרח הקטן, שאין לו כסף ועורכי דין מצוינים שיכולים לעלות על כל בעיה משפטית. גם את זה צריכה הפרקליטות להביא בחשבון כשהיא מדברת על אמון הציבור.
החלטה קשה בפני השופטים
הקרב על עצם ניהול ההוכחות מתעצם כשישראל נמצאת ערב בחירות, וצוות השופטים אותת שהוא יושב בתוך עמו. שחרורו של נתניהו לדרכו, מיד לאחר שהודיע שהוא כופר בכתב האישום, היה מחויב המציאות ומידתי. השופטים מבינים שנתניהו מנהל מאבק, גם אם פוליטי, בזמן מגפה מאתגרת ומתגלגלת, ועל כן הניחו לו לצאת לענייניו.
על פי החלטה שפרסמו השופטים אחר הצהריים, לאחר הדיון הפומבי , ברור ששלב ההוכחות יחל רק לאחר החלטתם בנוגע לאישורי היועץ המשפטי לממשלה לפתיחת החקירה נגד ראש הממשלה. כמו כן פורסם לוח זמנים להצגת תיקי המוצגים לעד התביעה הראשון בתיק 4000 אילן ישועה ועדים נוספים. כל אלה מובילים לאפשרות פתיחת שלב ההוכחות ממש בסמוך לבחירות. מבחינה ציבורית, ניהול משפט בעיתוי כה סמוך ליום הבוחר יכול להיות בעייתי ביותר.
מחד, ניתן לומר שכל הציבור יודע זה שלוש מערכות בחירות במה מואשם נתניהו, ולכן כל אחד יכול לקחת זאת בחשבון לפני ההחלטה במי לבחור. ומנגד, ניהול משפט הוכחות לקראת הכרעת הבוחר, כשעדי תביעה מועלים בזה אחר זה אל הדוכן, פוגעת בכל זאת בהזדמנות השווה ואפילו בשוויון בפני החוק. ההערכה היא שהשופטים יהיו ערים לכך בהחלטתם.
ובכל זאת, אין מדובר במשפט רגיל. מדובר כאן בנאשם סופר מתוחכם. נתניהו מכיר כל טריק פוליטי ומשפטי שכתוב בספר. לעיתים הוא מאתגר את לגיטימיות מערכת המשפט, מאיים עליה ומנתץ את לגיטימיות אמון הציבור בה תוך גלגול עיניים. כבר עתה, מדברים בטבעיות על הקואליציה שהוא יוכל להקים כקואליציית "החוק הצרפתי" ו"החסינות".
ומנגד, נתניהו שמסית כל העת נגד המערכת, בבית המשפט הופיע כאביר שלטון החוק, שמשחק רק על-פי הכללים ומנצל כל פרצה חוקית לגיטימית כדי להקל על מצבו.
באותו העניין, ניתן לבחון את דבריו של יו"ר יהדות התורה ויו"ר ועדת הכספים משה גפני, שהודיע במקביל לדיון במשפטו של ראש הממשלה כי מפלגתו תתנה את הצטרפותה לכל קואליציה שתקום בהסכמה לחוקק "פסקת התגברות" גורפת נגד התערבות בית המשפט העליון בחוקי הכנסת.
אין ספק שאם יסתייע בידי נתניהו להקים את הקואליציה הזו, הוא יעשה את העסקה הזו בתמורה לחוקי החסינות. אם אלה יהיו גדעון סער או נפתלי בנט, גם כן אי אפשר לשלול שתימצא אוזן קשובה לפסקת התגברות.
כלומר, בסופו של יום, גם אחרי הדיון היום שלווה בפלפולים משפטיים, ישראל עדיין נמצאת בקונפליקט הקשה בין היותה מדינת שלטון חוק שבה כל אזרחיה ובראשם ראש הממשלה שווים, לבין היותה מדינה ללא עצמאות בתי המשפט, ועיר מקלט לנתניהו מפני כתבי האישום נגדו.
