שלוש יממות כבר חלפו מאז האסון בהר מירון, שגבה את חייהם של 45 בני אדם. כעת, אחרי שרובם המוחלט של הנספים כבר נטמנו וההספדים כבר נאמרו, נשאלת השאלה מי האחראים למחדל. לאסון בהילולת ל"ג בעומר קדמה שורה של אזהרות במשך שנים, כולל בדו"ח מבקר המדינה מ-2008, אך לא נראה שדבר נעשה. אלו האישים והגופים שיצטרכו לענות לשאלות הקשות.
מי הבכירים שנתנו את האישור?
ראש הממשלה בנימין נתניהו סיכם תחת לחץ פוליטי יחד עם כמה מהשרים את המתווה שאפשר השנה - למרות שעדיין נשמעו אזהרות מצד מומחי בריאות בנוגע לנגיף הקורונה - הגעה ללא שום הגבלה למתחם הקבר של רבי שמעון בר יוחאי.
צעקות לעבר נתניהו בעת ביקורו במירון
(צילום: משה מזרחי)
לאחר האסון, ובצל קריאות להקמת ועדת חקירה ממלכתית, לא השתמש נתניהו כלל במושג חקירה. "אנחנו נערוך בדיקה יסודית, רצינית ומעמיקה כדי להבטיח שאסון כזה לא ישנה", אמר עם הגעתו למירון ביום שאחרי האסון.
השר לביטחון פנים אמיר אוחנה קיבל לידיו את תוכנית האבטחה שאושרה כבר על ידי קציני המשטרה, ובדיון שנערך לפני כשבוע וחצי שאל כמה שאלות על התוכניות הללו - ואישר אותן. לפני כן היה זה אוחנה שתמך במתווה דרעי שלא להגביל את העלייה למירון. "במצב הנוכחי, בלתי סביר להטיל הגבלות דווקא על אלו שחפצים להגיע למירון", אמר לפני שלושה שבועות.
"אני אחראי – אך אחריות אין פירושה אשמה", טען אוחנה אחרי האסון. "ההילולה השנה התקיימה כבכל שנה, מזה מאות בשנים, עוד לפני שקמה מדינת ישראל. בעת האסון – היו על ההר פחות שוהים מאשר בשנים רגילות. הרבה פחות. האסון הזה קרה השנה, אבל יכול היה לקרות בכל שנה אחרת".
הרב שווינגר מהלל את השר דרעי שעתיים לפני האסון
שר הפנים אריה דרעי היה זה שהפציר בפני אוחנה כי לא תוגבל כלל הגעת מתפללים למירון במהלך ההילולה. "צריך לאפשר לכל יהודי הגעה חופשית למירון, הגבלת מתפללים להגעת ההילולת הרשב"י תפגע קשות באמון הציבור", אמר לפני שלושה שבועות.
שעתיים לפני האסון, שיבח יוסף שוינגר, מנכ"ל המרכז לפיתוח המקומות הקדושים, את דרעי: "אחד שבאמת בזכותו ההילולה יצאה לפועל זה ידידי היקר השר דרעי. אני הייתי עד לקבינט, אני לא רוצה להדאיג אותך איזה דברים נשמעו שם וכיצד הייתה צריכה להראות ההילולה אם דרעי לא היה מציל את העסק. הוא נלחם פשוטו כשמו, נלחם כארי וניסוח אחרי ניסוח".
לאחר האסון דרעי כמעט ולא אמר מילה, פרט לציוץ בודד בבוקר שאחרי: "הלב קרוע, ממאן להכיל את גודל השבר נוכח האסון הכבד. הפך לאבל מחולנו. אני קורא לציבור להתפלל ולקרוע שערי שמים לרפואת הפצועים, לתמוך ולחזק את המשפחות שאיבדו את קרוביהם".
שר הדתות קורא להגיע להילולה
(מתוך עמוד הפייסבוק של יעקב אביטן)
מלבד דרעי, גם חברי כנסת דתיים רבים אחרים פעלו למניעת הגבלת משתתפים בהילולה. ביניהם גם שר הדתות יעקב אביטן, שימים ספורים לפני ההילולה הזמין את ההמון להגיע למירון: "בואו לשמוח ולהעתיר בתפילה ולשפוך את תיקון נפשכם. אנחנו עושים הכל ביחד עם כוחות הביטחון שהאירוע בל"ג בעומר יעבור בשלום וזכות הצדיק תגן על כל ישראל אמן".
שעות לפני האסון פורסם בטוויטר של המשרד לשירותי דת, שבראשו עומד אביטן, סרטון ולצדו כיתוב: "קהל הרבבות בשירה סוערת לכבוד התנא רבי שמעון בר יוחאי". אחר כך נכתב רק: "האירוע במירון נסגר מבקשים מהציבור לא להגיע למירון". על האסון הכבד, אביטן לא אמר דבר.
מפכ"ל המשטרה רב-ניצב יעקב שבתאי צפוי להיכלל גם הוא בכל בדיקה שתתקיים, כאיש שנתן את האישור לתוכניות האבטחה. ב-ynet פורסם אמש לראשונה כי הוא עשה זאת מבלי שביקר בשטח בפועל, למרות שמדובר באירוע הציבורי הגדול ביותר בישראל.
באיגרת שהעביר אתמול המפכ"ל לשוטרים, הוא לא לקח אחריות למחדלים. "אנו ארגון חזק ויציב, שהוכיח לאורך השנים, כי הוא יודע לצלוח משברים מסוגים שונים. מחובתנו להמשיך לתפקד ברף גבוה, אל מול כלל המשימות והאתגרים אשר לפתחינו, לטובת ביטחון הציבור ואיכות חייו", כתב.
מפקד מחוז צפון במשטרה ניצב שמעון לביא הכריז בבוקר שאחרי האסון כי הוא מקבל על עצמו אחריות, "לטוב ולרע". לאחר מכן החל קמפיין תמיכה בו ברשת, ובריאיון לאולפן ynet אמרה מנכ"לית ארגון נשות השוטרים אביגיל שררה כי המשטרה "הפכה לשק החבטות של מדינה".
(צילום: משי בן עמי)
פרט ללביא, צפויים להיחקר גם הקצינים במירון והשוטרים בשטח, שלטענת כמה הנוכחים במקום חסמו את ציר היציאה. המחלקה לחקירות שוטרים כבר פתחה בבדיקה ואנשיה הגיעו למירון ואספו מסמכים. היועץ המשפטי לממשלה הנחה את המשטרה לא לגבות עדויות משוטרים בנוגע לאסון.
מספר הבאים למירון רק גבר, בעקבות החלטת משרד התחבורה להסיר את מגבלות ההתקהלות בתחבורה הציבורית ביום ההילולה. גורם שהיה מעורב במבצע אמר כי "משרד התחבורה, כמו כל הגורמים המתכננים, נשבר תחת הלחץ הפוליטי לקיום האירוע ללא הגבלת נוסעים. המשטרה הקשתה נורא עוד לפני האסון על התנועה של הרכבים וגרמה לפקקים מיותרים. פשוט שמו מחסום על מחסום ללא הגיון. הפקקים האלו גם הקשו על פינוי הפצועים אחר כך".
הפעיל החברתי ומפעיל עמוד הפייסבוק "בארכבת", מעוז יינון, אמר כי "יכול להיות שאם המשרד היה מתריע על העומס ברכבות אולי מישהו היה חושב שהעומס הזה הולך להגיע לאנשהו. זו הייתה עוד נורת אזהרה שהתעלמו ממנה".
עומסים ברכבות צפונה, ביום ההילולה
(צילום: נדב אבס)
במשרד התחבורה אמרו בתגובה כי "ביטול המגבלות בוצע בהתאם להחלטת הממשלה ובהתאם לנתוני התחלואה ולחזרת המשק לפעילות, במטרה להתמודד עם עומסי התנועה הצפיפות והחזרה של המשק לפעילות רגילה". הם טענו כי "השנה לא נרשמו עומסים חריגים בדרך למירון. דווקא השנה התנועה אל ההר אף הייתה נמוכה משמעותית משנים קודמות".
מי המעורבים בניהול קבר הרשב"י וההילולה?
קיימת מחלוקת ארוכת שנים בנוגע לבעלות בקבר הרשב"י, וזו משפיעה גם על הניהול של המתחם. החל משנת 1998 דיון משפטי בסוגיית הבעלות במתחם בין ארבעה גופי הקדש שונים, שהם התפצלויות של ההקדש הספרדי והאשכנזי הוותיקים.
אחד הגופים האחראים להילולה הוא המרכז לפיתוח המקומות הקדושים, שבראשה עומד כאמור המנכ"ל יוסף שווינגר. בריאיון ימים ספורים לפני ההילולה לכיכר השבת הוא חשף מה הוביל להחלטה שההר יהיה פתוח לחלוטין: "התחייבויות של גבאי קהילות החסידים על כך שיגיעו רק בעלי תו ירוק, מתחסנים או מחלימים, כאשר ההדלקות ייעשו במתחמים של עד עשרת אלפים איש בכל רגע, והציון יהיה פתוח לגמרי עם נוכחות מוגברת של סדרנים. משטרת ישראל מגדירה את זה כאירוע הכי מורכב בישראל".
באותו ריאיון הודה שווינגר: "השנה, כל הגורמים בלחץ בעקבות כך שזה חל בליל שישי, צריך להיערך להמון לזמן קצר". כשנשאל מי אחראי על האירוע, הוא ענה: "מיד אחרי פסח אנחנו מקבלים סט דרישות מהמשטרה, מכיבוי אש, ממד"א, ממשרד הבריאות ואנחנו מתכללים את הכל. כל שנה מתקדמים".
על מבצע ההילולה אחראי גם ישראל דרעי, הממונה על המקומות הקדושים בצפון במרכז הארצי למקומות הקדושים. בדיון בכנסת ב-2018 הוא הזכיר את הסכנות: "השטח הזה הוא קטן, מאוד מסוכן, עברנו המון פרפורי לב בהדלקות האלה. אבל הכול מתוכנן, אין פה משהו חאפ-לאפ".
(צילום: ניצן דרור, משי בן עמי)
בשנת 2008 פורסם דו"ח נוקב של מבקר המדינה, ובו נכתב בין היתר כי "ריבוי המחלוקות והתביעות המשפטיות על הבעלות על מתחם רשב"י ועל ניהולו מונע זה שנים רבות הפעלה יעילה ותקינה של המתחם ומקשה את פיתוחו". עוד נכתב, כי "רמת התחזוקה של מבנה רשב"י נמוכה ואינה הולמת את קדושת המקום".
באותה שנה החליט בית המשפט העליון על מינוי ועדה בת חמישה חברים שנקראה "ועדת החמישה" (אחד מכל גוף הקדש, ונציג המדינה כיו"ר, עם קול מכריע), שתנהל את המתחם. בשנת 2013 חתם שר האוצר דאז יאיר לפיד על צו להפקעת שטח המתחם והעברתו לניהול חברה ממשלתית, תוך התחייבות שלא לפגוע בצביון המקום וקדושתו, אלא שבשנת 2016 התקבלה החלטת ביניים של בג"ץ ולפיה יש לתת הזדמנות למודל ניהולי שימנע את הפקעת המתחם.
בפברואר 2020 הכיר בית המשפט העליון בהסדר גישור ניסיוני לתקופה של שלוש שנים לניהול המתחם - עם מעורבות מוגברת של המדינה. ההסדר קיבל תוקף של פסק דין.
בריאיון לאולפן ynet אמרה ליאורה שמעוני, מנהלת חטיבת חברה ורווחה במשרד מבקר המדינה, כי "היה תהליך של גישור והצדדים הסכימו לתהליך. מן הסתם אם הצדדים מגיעים להסכמות אז בג"ץ מקבל את ההסכמות של הגופים. ההסכמה אומרת שכל התהליך הזה, האופן שבו החליטו לנהל את המקום, ימשיך כפי שהוא למשך תקופה של שלוש שנים, שהם תקופת ניסיון. הניסיון טפח על פנינו".
היא התייחסה לביקורות המעקב מאז הדו"ח ואמרה כי "ראינו שמעט מאוד שיפורים חלו במה שקשור לתחזוקה, לתנועת כלי רכב במקום, תנועת הולכי רגל וכדומה. אבל הבעיה המהותית והעקרונית, של ניהול המקום, מי מנהל את המקום הזה, את קבר הרשב"י, ומי מנהל את האירוע של ל"ג בעומר, הליקוי הזה טרם תוקן".
הבכירה במשרד המבקר ציינה כי "היה ניסיון גם מצד הממשלה. היא קיבלה החלטה להטיל על ראש ראשות החברות הממשלתיות לבחון הקמה של עמותה ממשלתית או חברה ממשלתית שתקדם את הניהול של המקום. אנחנו גם אמרנו שאם ההחלטה הזאת לא תגיע לכלל ביצוע, ובאמת היא לא הגיעה לכלל ביצוע, ראוי גם שראש הממשלה ייכנס לעובי הקורה בעניין הזה".
בכל מקרה, מבחינת המועצה האזורית מרום הגליל, שמושב מירון ומתחם קבר רבי שמעון בר יוחאי שוכן בתחומה, מדובר במובלעת שאין למועצה שליטה עליה. למועצה אין יד ורגל בנעשה במתחם, כולל בתחום רישוי העסקים הפרוץ.
